mako
פרסומת

מחפשים עבודה מתוך העבודה: התופעה ששוטפת את שוק התעסוקה בישראל

נוכחות פיזית היא כבר מזמן לא ערובה לנאמנות ארגונית: מאחורי המסכים במשרד, אלפי עובדים מנצלים את שעות היום כדי לסלול את דרכם החוצה. זה מה שבאמת קורה מתחת לאף של המנהלים

פורסם:
מזכירה
מזכירה | צילום: MAYA LAB, shutterstock
הקישור הועתק

אם תציצו במסך המחשב של הקולגות שלכם במשרד בשעות הצהריים, יש סיכוי לא רע שתגלו שחלקם לא גולשים באתרי חדשות או מזמינים את המנה האהובה עליהם מג'ירף, אלא פשוט מעדכנים את קורות החיים שלהם – או כבר שולחים אותם ממש. העובדה שעובד מגיע מדי בוקר למשרד, מכין קפה, משתתף בישיבות הצוות ומבצע את כל המשימות כבר מזמן לא אומרת שהוא לא פוזל לעבר ההזדמנות הבאה. בעולם העבודה הנוכחי, מתברר, השאלה האמיתית היא מי בוחר להישאר מתוך חיבור אמיתי - ומי פשוט עוד לא מצא סיבה מספיק טובה לקום וללכת.

הנתונים מצביעים על כך שחיפוש העבודה מתוך העבודה הפך לתופעה של ממש. ממצאי אתר "דרושים" לחציון הראשון של 2026 מציגים תמונה מרתקת: רוב העובדים שמועסקים כיום אך בוחרים לשלוח קורות חיים למקומות עבודה אחרים עושים זאת דווקא בימי עבודה. פתיחת השבוע מביאה איתה גל של הגשות מועמדות בימי ראשון ושני (מעל 21% ו-18% בהתאמה), בעוד שלקראת סוף השבוע הפעילות דועכת בהדרגה. גם במהלך ימי העבודה עצמם, רוב העובדים (61%) שולחים קורות חיים למקומות אחרים דווקא בעיצומן של שעות העבודה המקובלות (9:00-17:00), כאשר רק 31% מהם מחכים לשעות הערב והלילה.

מחפשים את הצעד הבא

הנתונים החדשים מוכיחים פעם נוספת מציאות ידועה: עובדים שנשארים במקום העבודה שלהם לא בהכרח עושים זאת מתוך רצון מובהק. בעוד שחלקם בוחרים להמשיך לעבוד בארגון, אחרים נשארים כי הם לא רואים כרגע חלופה טובה יותר – אבל גם עובד שלא עזב בפועל, עדיין עשוי להיות פתוח להזדמנות הבאה שתיקרה בדרכו.

אז מה בעצם מניע עובדים לחפש את הצעד הבא? מהנתונים עולה שהמנוע המרכזי הוא הרצון להבטיח יציבות תעסוקתית לטווח ארוך, בייחוד על רקע חוסר הוודאות ששורר כיום בענף ההייטק הקלאסי עקב גלי הפיטורים והצפת הטאלנטים בתחום. גורם משיכה משמעותי נוסף שקורץ למועמדים הוא שקיפות בשכר: בעוד שבחברות הייטק קלאסיות 3% בלבד מהמודעות מציגות את טווחי השכר, הגילוי הנאות מייצר היענות גבוהה בענפים כמו קמעונאות ושירותים (שם השכר מוצג ב-17% מהמודעות), שיווק ומכירות (15%) ואדמיניסטרציה (12%).

במקביל, נרשמת כיום זליגת עובדים לכיוון הסקטורים המסורתיים. חברות בתחומי הבריאות, הביטוח, הפיננסים, התעשייה והלוגיסטיקה עוברות טרנספורמציה דיגיטלית מואצת, פותחות תקנים רבים ורושמות זינוק של מעל 25% בכמות המשרות הטכנולוגיות – לעומת 18% בלבד בהייטק הקלאסי. העובדים מצידם מבינים שגם בחברות המסורתיות והיציבות יותר אפשר למצוא תפקידים טכנולוגיים ומסיטים לשם את המאמצים, כאשר עיקר הביקוש הוא לתפקידים בדרגי ביניים (Mid-level) ולתפקידי גישור טכנולוגיים כמו אנשי IT ותמיכה טכנית (Help-Desk), מנהלי פרויקטים טכנולוגיים, מטמיעי מערכות ומומחי Data ואבטחת מידע.

פרסומת

עובד שנשאר הוא לא תמיד עובד מאושר

אבל החיפוש אחר הזדמנויות תעסוקה חדשות הוא רק צד אחד של המטבע. מנגד, מעסיקים נדרשים להבין מה באמת יכול להשאיר את העובדים שלהם בארגון לאורך זמן. "התנאים שמחזיקים עובד בארגון הם לא בהכרח אלה שעושים אותו מאושר", אומרת דניאלה רז-ויינרב, סמנכ"לית דאטה ומוצר בחברת CofaceBDi, "גמישות, שכר ומשמעות הם עוגני הישארות שונים. לצד זאת, שחיקה והישארות מחוסר חלופות מצביעות על צורך לבחון את איכות החיבור לארגון, לא רק את עצם ההישארות".

כלומר, ההתנהגות של מחפשי העבודה שמועסקים כיום מראה שהנוכחות בארגון לא מעידה בהכרח על שביעות רצון או נאמנות. עובדים רבים נשארים לא כי הם לא מעוניינים בשינוי, אלא כי הם עדיין לא מצאו אלטרנטיבה מתאימה.

קרדיט - נתוני Coface BDi

לתחושת השחיקה יש משקל כבד בחוויה היומיומית של העובדים, ושחיקה מתמשכת היא אחת מנקודות הסיכון המשמעותיות ביותר שמאיימות על שימור עובדים. בין השאר, היא מתחברת באופן ישיר לשאלה האם העובדים מרגישים שהם מצליחים להביא לידי ביטוי את הכישורים והיכולות שלהם במסגרת תפקידם. מנתוני סקר "החברות שהכי טוב לעבוד בהן" של חברת CofaceBDi עולה כי יותר מחצי (55%) מהעובדים במשק שמרגישים שהם לא ממצים את כישוריהם במקום העבודה חשים שחיקה, לעומת כ- 36% בלבד מחבריהם שמצליחים לעשות זאת. עובדים שאינם מרגישים שהם ממצים את כישוריהם נוטים פי 4 לציין היעדר אפשרויות עבודה מתאימות אחרות כסיבה המרכזית להישארותם, לעומת עובדים שממצים את כישוריהם - 16% לעומת 4%, בהתאמה. מיצוי כישורים קשור ל"איכות הישארות" חיובית יותר. יותר הישארות מתוך חיבור ומשמעות ופחות הישארות מחוסר ברירה.

פרסומת
אתר דרושים
צילום: נתוני Coface BDi

עוד נקודת מפתח מרכזית לשימור עובדים היא שאלת הקידום וההתפתחות המקצועית במקום העבודה. הפער בין הרצון של עובד להתקדם בארגון לבין האמונה שלו שאכן קיימת עבורו אפשרות כזאת, עלול להיות זה שיזרז את דרכו החוצה. כשעובד מרגיש שחסר לו אופק מקצועי במקום הנוכחי, ההזדמנויות שמחכות בחוץ הופכות מהר מאוד להרבה יותר מפתות ורלוונטיות: לפי הנתונים, 61.3% מהעובדים שאינם מאמינים שיצליחו להתקדם במקום העבודה מדווחים על שחיקה, ו-18.4% נשארים בהיעדר חלופות - יותר מפי שניים לעומת בקרב כלל העובדים.

מעבר לתפקיד עצמו, גם למנהלים הישירים של העובדים יש השפעה משמעותית על הרצון שלהם להישאר בארגון. מהנתונים עולה כי ישנה שחיקה בקרב כמעט 75% ממי שדירגו נמוך את שלושת רכיבי הניהול: תדירות משוב מקצועי, היכרות ואכפתיות מצד המנהלים ונוחות להביע דעה בפני המנהל, לעומת כשליש בלבד בקרב מי שדירגו גבוה את שלושתם. כ-72% חשו שחיקה כשהרגישו שאין להם למי לפנות בעומס רגשי (לעומת 33.2% בקרב מי שיכלו לעשות זאת), ואחוז גבוה במיוחד מהם נשארו בהיעדר חלופות - יותר מ-28.4% לעומת כ-3% בלבד. כלומר, מערכת יחסים יומיומית שמושתתת על הקשבה, תקשורת פתוחה וקבלת משוב בונה ומקדם, היא זאת שבונה את התחושה שהמנהלים הישירים רואים את העובדים, מנהל שמצליח לייצר חיבור אישי ומקצועי מעלה באופן משמעותי את שביעות הרצון ואת המחויבות של העובד לארגון.

פרסומת

וכמובן, בעוד שגם השכר משחק כאן תפקיד מרכזי, בינו לבין הגמישות במקום העבודה מתנהל משחק כוחות מעניין.

Copy of אתר דרושים
צילום: נתוני Coface BDi

21.9% מהעובדים ציינו גמישות ואיזון בין העבודה לחיים כסיבה המרכזית להישארותם. עם זאת, בקרב קבוצה זו, 72.4% ציינו ששכר ותנאים טובים יותר היו הופכים אותם למאושרים יותר בעבודה. גמישות גורמת לעובדים להישאר, אך אינה מחליפה תגמול. ארגון שיידע להציע איזון נכון בין השניים, יוכל ליהנות מיתרון תחרותי חשוב בשימור העובדים שלו.

בשוק העבודה של היום כבר אי אפשר להתבלבל בין נוכחות פיזית לבין מחויבות אמיתית למקום העבודה. העובדה שעובד נמצא במשרד אינה מבטיחה שהוא לא פתוח להצעה הבאה שתגיע, או אפילו מחפש כבר את ההזדמנות הבאה באופן אקטיבי. ככל שארגונים ישקיעו בחיזוק הגורמים המשפיעים ביותר על שביעות הרצון והמחוברות של העובדים, כך יעלה הסיכוי לשמר את העובדים שלהם לאורך זמן. בעולם שבו חיפוש עבודה מורכב מלחיצת כפתור באמצע יום העבודה, ארגונים חייבים לזכור ששימור עובדים דורש השקעה משמעותית ומתמדת, כי עובד שאין לו סיבות טובות להישאר - עלול למצוא סיבה טובה מספיק כדי לעזוב.