אישה, שני ילדים ותינוק חצו יחד את גשר אלנבי מירדן לתוך ישראל בצהרי יום באוקטובר. שום דבר לא נראה מוזר או חריג, אבל לשוטרים היה מידע מודיעני שהם לא משפחה רגילה לגמרי. הם עוכבו לחיפוש. האמא יצאה נקייה, אחר כך שני הילדים, ואז הגיעו לתינוק. השוטרת הפשיטה אותו והבחינה שהחיתול היה מעט נפוח, אז היא הורידה אותו. "פתאום השוטרת אומרת, 'יש פה שני גרביים'", מספר סגן ניצב שי קובנטור, ראש מפלג פלילי בימ"ר ש"י. "האמא הלבישה לו שני חיתולים, אחד על השני, וביניהם היה זוג גרביים, שבתוך כל אחד היתה שקית עם כדורים". סך הכל, בתוך החיתול נמצאו 1,600 כדורים.

בהתחלה השוטרים היו בטוחים שהם תפסו משלוח של אקסטזי, אבל המעבדה קבעה שזה דווקא סם שנקרא קפטגון, ומוכר גם בתור "קאפטי", או "סם הג'יהאד". הסיבה היא שעל פי הפרסומים הטרוריסטים של דאע"ש שביצעו את הפיגועים בפריז השתמשו בו בחדר המלון לפני שיצאו לדרך. המטרה היתה כנראה להיכנס למצב נפשי דמוי טרנס, ואכן הניצולים סיפרו שהמחבלים התנהגו כמו זומבים והיו מנותקים בצורה מוזרה.

מסתבר שהם לא הראשונים שחשבו על השימוש הזה. חיזבאללה וארגוני טרור אחרים עושים את זה כבר כמה שנים, ולא רק הם - מדינות שלמות משועבדות לסם הזה. לאחר שהקפטגון כבש את לבנון, סוריה, ירדן, טורקיה, קטאר וערב הסעודית – עכשיו הוא עושה את צעדיו הראשונים גם בישראל, אבל לא למטרות טרור.

"קלאברים במסיבות בתל אביב עושים את זה ואפילו לא יודעים שזה קפטגון כי מוכרים להם את זה בתור אקסטזי", מספר ש', סוחר סמים ממרכז הארץ. "לסוחרים זה משתלם כי הם קונים את זה בזול ומוכרים את זה כמו אקסטות – במחיר של 80-100 שקל לכדור. זה נראה אותו דבר רק שעל האקסטזי בדרך כלל יש ציור קטן והקפטגון זה סתם כדור לבן, לפעמים עם פס באמצע. זה נראה כמו תרופה. גם ההשפעה של זה פחות מרימה, פחות אופורית. זה פשוט מפוצץ בספידים".

גורם במשרד הבריאות אישר שככל הנראה סם הג'יהאד כבר חדר לתוך גבולות ישראל. "בסופו של דבר, מה שמגיע לשטחי הרשות הפלסטינית מוצא את דרכו גם לישראל", הוא אומר. "ברגע שזה עובר לשטחים זה מגיע למזרח ירושלים, וברגע שזה נוחת אצל מישהו עם תעודת זהות כחולה זה כבר מתפשט בכל הארץ".

חיתול שהוסתרו בתוכו  כדורים (צילום: חטיבת דובר המשטרה)
פתאום השוטרת אומרת, 'יש פה שני גרביים'. התינוק שעליו הוברחו הכדורים | צילום: חטיבת דובר המשטרה

מה עושים עם קפטגון בישראל?
"אני לא יודע לגבי ישראל, אבל לפי שיחות עם אנשים בירדן זה כנראה הסם מספר אחת מבחינת השימוש שם. זה סם לשעות הפנאי וגם כדור ממריץ, מספרים על נהגי משאיות ומוניות שמנצלים את זה כדי לעבוד כל הלילה. גם סטודנטים נעזרים בזה כדי להתרכז, כמו ריטלין. נשים משתמשות בזה להרזייה, הרי קפטגון זה שם אחר לפנטילין, שפעם שיווקו כאן כתרופה דיאטטית בשם פיטון, עד שהחומר הזה יצא מחוץ לחוק וזה ירד מהמדפים".

יש חשש לכך שהשימוש בקפטגון בשטחים קשור לפיגועי טרור?
"אני לא יודע על שום דבר כזה. מה שכן נראה לי חשוד היה פיגוע הטרור של העובד של בזק בירושלים לפני כחודש, שירו בו ובכל זאת הוא כל הזמן קם והמשיך לנסות לדקור בטירוף כזה. לי אישית זה היה נראה שהוא תחת השפעה של סם ממריץ, אבל אני לא בדקתי אותו ככה שאני לא באמת יודע".

בשנה האחרונה חל זינוק בהברחות של הקפטגון לארץ. "בשנתיים האחרונות יצא לנו להיתקל בזה, אבל ב-2015 זה היה ממש בכמויות גדולות", מוסיף סנ"צ קובנטור, "עצרנו איזה 5-6 בלדרים, שכל אחד לוקח 1,000-2,000 כדורים. הסיירים שלנו עושים המון בדיקות ברכבים, לרשיונות וכאלה, ביהודה ושומרון. הם כל הזמן תופסים קפטגון על אנשים, כמויות קטנות של כדורים. אין איזה פרופיל ספציפי של משתמשים – כולם עושים את זה".

"כל המשלוחים שתפסנו הגיעו מירדן. לוקחים פלסטינים שבדרך כלל לא עונים לפרופיל של סוחרי סמים, בלי עבר פלילי ולפעמים אפילו זקנים. אלה אנשים שזקוקים לכסף, גם אם בסופו של דבר הם לא מקבלים הרבה. ברחוב מוכרים כדור ב-40-50 שקל. ביהודה ושומרון זה מאוד נפוץ, אבל לא שמעתי שזה זלג בינתיים בכמויות לשטחי ישראל. מוכרים את זה בתור אקסטזי, זה סוג של אקסטזי לעניים".

לוחמי דאעש בסוריה (צילום: Sakchai Lalit | AP)
זיהו את הפוטנציאל של הקפטגון בטרור וכמקור הכנסה. לוחמי דאעש בסוריה | צילום: Sakchai Lalit | AP

מפחית פחד, גורם לדריכות ולתחושת התעלות

שבועיים לפני הפיגועים בפריז, הגיע הנסיך הסעודי עבד-אל מוחסן בן ואליד בן עבד-אלעזיז, בן 29, לשדה התעופה רפיק אל-חרירי בבירות, במטרה לקחת את המטוס הפרטי שלו בחזרה הביתה, לערב הסעודית. אלא שהבידוק הביטחוני לא עבר חלק, ובתוך 40 הארגזים והמזוודות שהנסיך ניסה להעלות למטוס, שכולם נשאו את החותמת הרשמית של ערב הסעודית עם הדקל ושתי החרבות המצטלבות, נתפסו מיליוני כדורי קפטגון במשקל של יותר מ-2 טון, ובשווי של קרוב למיליארד שקל.

זה היה ניסיון הברחת הסמים הכי גדול שסוכל אי פעם בשדה התעופה הלבנוני, והוא בוצע על ידי נסיך של ממלכה שהכריזה במאי האחרון על מצב חירום לאומי בעקבות מגפת הסמים שפשתה בה. מדי שנה נתפסים בערב הסעודית יותר מ-50 מיליון כדורי קפטגון, שעל פי ההערכות מהווים רק 10 אחוז מהכמות שמוברחת לתוכה. לפי נתונים רשמיים, כ-40 אחוז מהתושבים בגילאי 12-22 משתמשים בסמים, בעיקר בקפטגון. המשיכה של הצעירים הסעודים לקפטגון ברורה – הם חיים במקום שבו חל איסור חמור על שימוש באלכוהול, שמי שעובר עליו צפוי לקבל עונשי מאסר או מאות הצלפות פומביות.

אבל סעודיה היא רק תחנה אחת בנתיב ההברחות של הקפטגון. ב-2013 האו"ם שיחרר נתונים לפיהם 64 אחוז מהתפיסות של אמפטמינים בעולם מתרחשות במזרח התיכון, ורובם המוחלט מגיעים בצורת כדורי קפטגון. אז איך הפך הקפטגון לאקסטזי של העולם הערבי, למה ארגוני הטרור מתים עליו והאם הנחיתה שלו בישראל אומרת שכולנו נתחיל לערוף אחד לשני את הראשים בקרוב?

הקפטגון סונתז לראשונה ב-1961 על ידי חברה גרמנית בשם דגוסה, שחתומה גם על פטנט נוסף שזכה למוניטין מפוקפק – ציקלון ב'. במקור התרופה שימשה בעיקר לטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז, כמו ריטלין, וגם לטיפול בנרקולפסיה ובדיכאון, עד שבשנות השמונים היא יצאה מחוץ לחוק במרבית מדינות המערב בגלל שהיתה ממכרת מאוד.

את תגובת השרשרת שהובילה להשתלטות של הקפטגון על מדינות ערב התניעה בעקיפין, למרבה האירוניה, דווקא ישראל. לפי מחקר משותף של שני חוקרים ישראלים, פרופ' בועז גנור וד"ר מירי הלפרין מהמרכז הבינתחומי, היתה זו מלחמת לבנון השנייה שהפכה את שכנתנו מצפון למעצמה של תרופות מזויפות. בימים שאחרי המלחמה, הנזקים שספג חיזבאללה והשכונות השלמות ששוטחו הובילו את הארגון למצב שבו הוא נזקק בדחיפות לכסף. איראן, שחיזבאללה נחשבת לשלוחתה במזרח התיכון, אצה לעזור, "אבל במקום לתת להם את הדגים הם נתנו להם את החכות", אומר פרופ' גנור, דיקן בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ומנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה. "משמרות המהפכה שלחו לפעילים בכירים בחיזבאללה את המכונות הראשונות לייצור הקפטגון המזויף, ומשם העסק התגלגל. בעצם הם נתנו להם מכונות שמדפיסות כסף".

כדורי  קפטגון (צילום: חטיבת דובר המשטרה)
קלאברים במסיבות בתל אביב עושים את זה. כדורי קפטגון שנתפסו בישראל | צילום: חטיבת דובר המשטרה

לאנשי החיזבאללה היתה רק בעיה אחת – סחר ושימוש בסמים נחשבים לאסורים על פי ההלכה המוסלמית. אז הם מצאו פרצה בחוקי הדת, וסיכמו שהקפטגון הוא בכלל לא סם אלא תרופה מזויפת, ולכן הפצתו יכולה להיחשב ללגיטימית. ב-2011 העיתון הכווייתי אל-סייסה דיווח שהמנהיג העליון של האירנים, עלי חמינאי, הוציא פתווה סודית לבקשת נסראללה שהכשירה את תעשיית התרופות המזויפות בלבנון, ומאז הקפטגון מגלגל עבור חיזבאללה מאות מיליוני דולרים מדי שנה. "התנאי היחיד שהם קיבלו מפוסקי ההלכה שלהם באיראן ובלבנון היה שהקפטגון לא יימכר לשיעים אלא רק לגורמים סונים ואחרים", מסביר פרופ' גנור, "וכך קרה שהקפטגון נמכר בכמויות סיטונאיות למדינות כמו ערב הסעודית, ומתגלגל בסופו של דבר גם לידיהם של אויבי חיזבאללה – דעאש".

כבר ב-2006 הרשויות הלבנוניות תפסו שתי מכונות לייצור קפטגון שנשלחו לחוסיין אל-מסאווי, חבר פרלמנט מטעם החיזבאללה. בשנים שלאחר מכן נתפסו מעבדות לייצור הסם במרתפים של מוסדות דת הקשורים לחיזבאללה, שבכל אחת מהן ניתן להגיע לתפוקה של מיליוני כדורים בשבוע. "לאט לאט התעשייה התרחבה", מספר פרופ' גנור. "זה הגיע להיקפים גדולים של מיליוני כדורים שיוצרו ביום. כשהתחלנו לראות לאן מייצאים את הכמות הזאת ראינו שרוב התפיסות הן במדינות המפרץ ובראש ובראשונה בערב הסעודית. השאלה הגדולה היא למה ערב הסעודית צריכה כאלה כמויות, האם זה הכל למטרות פנאי או שזאת רק תחנת מעבר בדרך לארגוני טרור ויעדים אחרים בעולם".

"נסיונות ההברחה היו דרך האוויר, היבשה, הים ובצורות שונות ומשונות כשהיה ברור שיש פה חוליות בינלאומיות, בין-ערביות שקשורים בהם סורים, לבנונים, פלסטינים וגורמים אחרים", הוא ממשיך. "ב-2006 היתה פשיטה של גורמי השיטור והביטחון הלבנונים על אותם בתי ייצור של הקפטגון, אבל הגורמים המרכזיים לא נעצרו כי כנראה קיבלו הדלפה קודם לכן וגם אלה שנעצרו שוחררו די מהר. היתה תחושה של ירידה בהיקף הייצור אבל מהר מאוד היתה עלייה מחודשת. היום מבחינת הכדורים שהוחרמו בלבנון אנחנו מדברים על זינוק משמעותי. ב-2011 נתפסו 500 אלף גלולות, ב-2013 זה טיפס ל-12.3 מיליון גלולות, וב-2014 אנחנו כבר מדברים על 55 מיליון גלולות".

סמים שנתפסו אצל הנסיך הסעודי
יותר משני טון קפטגון שהנסיך ניסה להעלות למטוס הפרטי שלו. הארגזים שנתפסו

הקפטגון שחיזבאללה מייצרים שונה לחלוטין מהתרופה המקורית. הוא מכיל אמפטמינים ומטא-אמפטמינים זולים, קפאין וגם כימיקלים נוספים שעלולים להסביר למה הוא קוסם כל כך ללוחמי גרילה ופעילי טרור. כך, לדוגמה, בבדיקות מעבדה שבוצעו בירדן נמצאו בכדורים חומרים כמו כלורפנמין (שמפחית תחושות של פחד) ומטרונידזול (שגורם לדריכות יתר) וכן חומרים ממריצים וכאלה שמעלים את רמות הדופמין והסרוטונין במוח וגורמים לתחושת התעלות. באף אחד מהכדורים לא נמצא זכר לפנטילין, האמפטמין המקורי של הקפטגון, ואותו דבר תקף לגבי הכדורים שנתפסו בישראל ונבדקו על ידי מעבדת הזיהוי הפלילי של המשטרה.

כל הצדדים במלחמת האזרחים בסוריה עושים את זה

לא חלף הרבה זמן מהרגע שחיזבאללה פנו לייצור קפטגון ועד שהוא החל להיכנס לסירקולציה של ארגוני טרור בעולם המוסלמי. החיבור בין האמפטימינים הזולים לאידיאולוגיות הג'יהאד הקיצוניות נראה כמו שידוך משמיים. "היה מקרה שמחבל של אל קעידה ניסה לבצע פיגוע בשיירה אמריקאית בעיראק והוא נתפס, ובחגורת הנפץ שלו היו בחלק מהכיסים כדורי קפטגון", מספר פרופ' גנור. "זה כבר היה סימן ראשון שהייצור של הקפטגון המזויף לא נועד רק לצורך עשיית כסף אלא גם לשימוש אופרטיבי בפעילות טרור. ואז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה והתחילו להגיע ידיעות שכמעט כל הצדדים עושים שימוש בקפטגון לצורך שמירה על עירנות, הפחתת כאב ורעב, שחרור עקבות, יצירת אקסטזה ואופוריה – כל הדברים האלה הם תוצרי לוואי של הקפטגון".

כשמלחמת האזרחים בסוריה פרצה והמבנה הפוליטי במדינה התפורר, חיזבאללה זיהו את ההזדמנות והעתיקו את אופרציית ייצור הקפטגון למדינה שסועת הקרבות. עד מהרה הסם החל לזלוג לכל הצדדים המעורבים בלחימה, החל מג'באת אל-נוסרה ומיליציות המורדים, דרך חייליו של אסד ועד לדעאש ואפילו חיזבאללה, למרות האיסור ההלכתי. כולם זיהו את הפוטנציאל של הסם בשדה הקרב, ואת העובדה שהייצור שלו ומכירתו למדינות שכנות יכול לממן את המשך הלחימה. כך נוצר מצב שבו מעגל הדמים והסמים הסורי מזין את עצמו, ויכול להימשך עד אינסוף.

"הבריגדה שלנו הורכבה מ-350 אנשים, וכולם לקחו קפטגון", מספר מורד סורי שהתראיין לכתבה של ה-BBC, שנשאה את הכותרת "קפטגון: הסם שמתדלק את הקונפליקט בסוריה". "כל הבריגדות מסביבנו לקחו את זה. הצד החיובי הוא שאתה ער 24 שעות ביממה וזה נותן לך אנרגיה. הצד השלילי – יש אנשים שמתמכרים לזה וזה יזיק להם. זאת הבעיה". מורד נוסף שהתראיין לכתבה סיפר כי "המפקד בא ואמר לי 'הכדור הזה נותן לך אנרגיה, קח אותו'. כשלקחנו את זה בפעם הראשונה הרגשנו חזקים פיזית. זה מרגיש כאילו גם אם יש 10 אנשים מולך, אתה יכול לתפוס אותם ולהרוג אותם. אתה ער כל הזמן. אין לך בעיות, אתה אפילו לא חושב על לישון. זה נותן לך כוח ואומץ. אם המפקד יגיד לי להסתער על בסיס צבאי, אני אסתער בלי פחד". בכתבה אחרת, של CNN, רואיין פעיל של דעא"ש שנפל בשבי, שהזדהה בשם קארים, וסיפר למצלמות "הם נתנו לנו סמים, כדורים הזייתיים שגרמו לך לצאת לקרב בלי שיהיה אכפת לך אם אתה תחיה או תמות".

פעילי חזבאללה (צילום: Sakchai Lalit | AP)
מלחמת לבנון השנייה הפכה את לבנון למעצמה של קפטגון. לוחמי חיזבאללה | צילום: Sakchai Lalit | AP

לדעת פרופ' גנור, בעוד שקיים קשר מסוים בין השימוש של הארגונים הג'יהאדיסטים בקפטגון לבין האכזריות קרת הרוח שמאפיינת את שיטות ההרג שלהם – הסמים הם לא האשמים העיקריים. "אין ספק שחלק מהברבריות והברוטליות של דעאש נובעת עקב השימוש בחומרים האלה", אומר פרופ' גנור, "אבל זה רק חלק מהאמת כי הכדורים יכולים לשחרר עכבות אבל זה לא יכול לבוא לבד בלי שטיפות המוח וההסתה והרדיקליזציה".

ד"ר עידו הרטוגזון, מומחה ישראלי לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים, מדגיש שלא רק ג'יהאדיסטים שולחים את החיילים שלהם דלוקים לשדה הקרב. גם לצבאות המערב יש היסטוריה מרשימה בתחום: "במלחמת העולם השניה היה שימוש נרחב באמפטמינים על ידי בעלות הברית ומעצמות הציר", הוא אומר. "הגרמנים נתנו אותו לצוותי טנקים שקראו לו 'כדור הרמן גרינג'. יש גם דיווחים שהיטלר עצמו קיבל זריקות מתאמפטמין קבועות במשך השנים האחרונות לחייו. האמריקאים חילקו אותו לצוותים של מפציצים שיצאו למשימות ארוכות, וגם היום טייס אמריקאי שיוצא למשימה ארוכה ומסרב לקחת אמפטמין שישמור אותו ערני מסתכן בהשעיה".

הרטוגזון לא מודאג מההתפשטות של הקפטגון בישראל. "לצרכני האמפטמינים הישראלים אין סיבה ללכת רחוק", הוא אומר. "יש מספיק גלולות ריטלין שמשפיעים פחות או יותר אותו הדבר, ושמשתמשים בהן לא רק לצרכים לימודיים וטיפוליים אלא גם לצרכי הנאה ופנאי".

אפשר להניח שהכסף שאנחנו משלמים על קפטגון, ועל סמים בכלל, מגיע בסופו של דבר לחיזבאללה?
"במקרים מסוימים התשובה היא כנראה כן, והנה עוד סיבה לתהות על ההיגיון שבמלחמה בסמים".

חיתול שהוסתרו בתוכו  כדורים (צילום: חטיבת דובר המשטרה)
החיתול עם הכדורים שנתפס בגשר אלנבי באוקטובר | צילום: חטיבת דובר המשטרה
כדורי  קפטגון (צילום: חטיבת דובר המשטרה)
2,000 כדורי הקפטגון שנתפסו | צילום: חטיבת דובר המשטרה