הצו הראשון, המיון הראשוני של צה"ל, הוא אירוע חורץ גורלות. זאת לא הפרזה ספרותית: המבחנים שנערכים למועמדים לשירות ביטחון, כשנה עד שנתיים לפני הגיוס, קובעים את הקב"א והדפ"ר - שני ציונים שעתידים ללוות את החייל לאורך כל השירות, יעידו על כך רבים שמבקשים לצאת לקצונה ולהמשיך לתרום למערכת בשירות קבע, אבל הציונים שקיבלו אי שם בגיל 16 מונעים מהם לעשות זאת. וכיוון שהשירות הצבאי הוא במובנים רבים כרטיס הכניסה לחברה הישראלית, הציונים עשויים – או עלולים, תלוי מאיזה צד של הקב"א והדפ"ר אתם מסתכלים - להמשיך ללוות גם את האזרח הצעיר.
הצו הראשון הפסיק להיות נקודת הפתיחה לשירות הצבאי, והפך לנקודת הזינוק לחיים עצמם. לטוב ולרע, זה המצב. יש הטוענים שמדובר בשיטה מיושנת ולא הוגנת, אבל היא עדיין קיימת: רק בשנת 2018, כך מבטיחים בצה"ל, יעברו לשיטת מיון חדשה. אבל עד שזה יקרה, המבחנים והראיונות שעוברים בצו הראשון עשויים בסופו של דבר להביא את הנבחנים לקורס טיס או ל-8200 – ולחלופין, לסגור בפניהם את הדלת ליחידות העילית הקרביות והטכנולוגיות.
על הרקע הזה, עם הבטחה או לפחות אפשרות לעתיד כלכלי טוב יותר, יותר ויותר מועמדים לשירות ביטחון פונים למכונים ולגופים שונים שמציעים הכנה לראיון האישי בלשכות הגיוס - הכנה ש"תשפר באופן משמעותי את ציון הקב"א והדפ"ר שלכם", כפי שהבטיחו לנו באחד ממכוני המחקר. בצה"ל מספרים שמאז שנת 2011, אז הפכו נתוני הקב"א והדפ"ר לנגישים לציבור, כמות הבקשות למבחנים חוזרים הכפילה ואף שילשה את עצמה. זה גם המצב במכונים שמציעים הכנה למיוני הצו הראשון.
התופעה הזו החלה עוד לפני ההחלטה לחשוף בפני המלש"ב את נתוני הקב"א והדפ"ר שלו. כבר לפני כעשור צצו בשוק ספרי הכנה לצו הראשון עם מבחנים לדוגמה, ואלה השתכללו לכדי קורסים של ממש. חיפוש קצר בגוגל מעלה את שמותיהם של עשרות מכונים שעוסקים בתחום – חלקם ייעודיים להכנה לצו הראשון וחלקם מכוני פסיכומטרי והשלמת בגרויות שהרחיבו את שירותיהם גם לתחום. אבל האם יש תועלת אמיתית בקורסים היקרים האלה? האם אפשר בכלל להבטיח שיפור במבחנים מהסוג הזה? ונניח שאפשר – האם אנחנו מעוניינים בסיטואציה של תפקידים צבאיים נחשקים לכל המרבה במחיר?
נכנס 52, יצא 56
דניאל (שם בדוי) מספר לנו שהוא מאוד מרוצה מהשירות שלו כיום כקצין בשריון, אבל החלום שלו לפני הצבא היה שונה לגמרי: "ידעתי שאני רוצה ללכת ליחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. קראתי על זה המון, שאלתי כל מי שיצא לי להכיר, והבנתי שכדי להגיע לשם אני צריך נתוני פתיחה מטורפים. כשהצו הראשון הגיע בדואר היה לי ברור שאני צריך להתכונן, כי זה הגיוני שמי שמתכונן יהיה טוב יותר. נרשמתי לקורס הכנה לצו ראשון שבזמנו עלה לי 500 שקל. תכלס התבאסתי שצריך לשלם כסף, אבל מה לעשות, ככה זה".
הכסף הזה ירד לטמיון. דניאל לא הגיע ליחידה שרצה, גם לא לאחרות. בסופו של דבר התגייס לשריון, ולמרות שהוא מקפיד להדגיש עד כמה הוא מרוצה מהשירות שלו, גם הוא מודה ש"עד היום צורם לי כל הסיפור הזה".
אין מידע מדויק על כמות המועמדים לשירות שעוברים קורסי הכנה, אבל ההערכה היא שמדובר בכמה אלפים בשנה. כל מועמד משלם בין 600 שקלים ליותר מ-1,000, תלוי בסוג ההכנה. ומה אומרים בצה"ל על ההשקעה הזאת? סא"ל נמרוד ארז'ואן, סגן מפקד מיטב – הגורם הממונה על לשכות הגיוס – משמיע את המילים "מיותר" ו"בזבוז כסף" בחלקים היותר עדינים של השיחה איתנו. "המאבחנות יודעות לזהות מועמדים שעברו הכנה, וממילא יש מרחק גדול בין מה שמלמדים במכונים ומה שבאמת קורה במבחנים. כל מי שאומר שהוא יודע מה קורה בראיון ומה יש במבחנים לא מדבר אמת. אלה דברים חסויים, והמאבחנות חתומות על חשאיות".
למרות הדברים האלה, בישראל קיימים עשרות מכונים שמציעים "ערכות הכנה לצו ראשון". לצדם גם אנשים פרטיים מציעים שירותים דומים, שלרוב לא ברור מה מסמיך אותם לכך. כולם מבטיחים אחוזי הצלחה גבוהים.
בשבוע האחרון התקשרנו למספר מכונים כאלה. הצגנו את עצמנו כהורים לילד שקיבל זימון לצו ראשון ורוצה ללכת לסייבר או למודיעין, ושאלנו שתי שאלות עיקריות: כמה משלמים ומה מקבלים. אגב, ההחלטה למי להתקשר לא הייתה פשוטה: מי שיקליד בגוגל את החיפוש "הכנה לצו ראשון" יקבל יותר מ-8,000 תוצאות. אנחנו התקשרנו לשלושה מכונים מוכרים – "נועם", "הדס" ו"הדר" - בנוסף לכמה גורמים פרטיים.
דף הבית של מכון נועם נראה מזמין מכולם. מפורטים בו כל שלבי הצו הראשון, מוסבר כמה חשוב להתכונן, ומה שבאמת מפתה הוא הדברים שכתבו מי שעברו בהצלחה את ההכנה - ללא שמות מלאים או פרטים מזהים: "קיבלתי את התוצאות. קב"א 56 דפ"ר 90. האתר הזה מאוד עזר לי"; "האתר עזר לי להתאים את צורת המחשבה. תודה רבה".
בטלפון סיפרה לנו נציגת מכון נועם מה כוללת ההכנה: ערכות הכנה לצו ראשון, "הדרכות חשיבה" והכנה לראיון. עלות השירותים: 824 שקלים. כשביקשנו לוותר על הערכה נאמר לנו שהתשלום יעמוד על 700 שקלים, אבל הוזהרנו שהילד הווירטואלי שלנו "חייב גם ערכה כדי לתרגל". הנציגה הבטיחה שזה יכין אותו היטב למבחנים והוסיפה: "רוב האנשים עושים את ההכנות אצלנו, ורוב הסיכויים שהוא יקבל נתונים גבוהים".
בשלב הזה שאלנו באופן מפורש - "אם מדובר בילד שברגיל יקבל קב"א 52, אז אחרי ההכנה שלכם הוא יקבל 56?", התשובה הייתה: "כן. עושים אצלנו הכנות ומקבלים ציונים מאוד גבוהים". שאלנו איך אפשר להבטיח את זה, והתשובה הייתה "כי כולם עושים את זה במכון נועם". הטיעון הזה בלבל אותנו, וליתר ביטחון שאלנו שוב ההכנה במכון נועם אכן תגרום לילד לטפס מקב"א 52 ל-56. ושוב התשובה הייתה נחרצת: 'כן'".
לא מוכן זה מסוכן
לצד פרסומים של המכונים הגדולים מופיעים ברשת גם דפים שלא ברור מי עומד מאחוריהם. אחד כזה הוא "mysmartarmy", שמציג פירוט על הצו הראשון, על המבחנים ועל כמה חשוב להתכונן אליהם. הדף פונה אל הגולש ומבקש "תקרא בקול רם: אני מתכוון לעשות הכנה לצו ראשון כדי לקבל את התפקיד הכי איכותי ומשמעותי עבורי בצבא, תפקיד שיתחיל עבורי את מסלול החיים המנצח שלי".
על הדף המדובר חתום אדם בשם "רועי בעל שנים של ניסיון". אם תלחצו על הקישור שמפנה אתכם למבחני הכנה לצו ראשון, תגיעו לאתר של מכון נועם. ייתכן שיהיה לכם קשה לסרב לאחר שתקראו שם ש"לא לעשות הכנה לצו ראשון זה מסוכן", וגם: "אני יודע שלרבים מבני הנוער אין ראש לעשות הכנה לצו ראשון כי הם שמעו שאין מה להתכונן או שהמבחנים קלים. הם שמעו שאי אפשר להתכונן לצו ראשון או שפשוט לא בא להם ללמוד למשהו שהוא לא מבחן בגרות וחלק מחובות בית הספר. באתי במגע (ישיר ועקיף) עם אלפי בני נוער במשך השנים, שעברו צו ראשון. כל חצי שנה אני מדבר עם מאבחנת פסיכוטכנית כדי להתעדכן בשינויים שנעשים בצו ראשון... אני אומר לכם באחריות מלאה, מתוך ניסיון ורצון שתצליחו, כדאי מאוד שתעשו הכנה לצו ראשון".
דברים דומים מאוד אמרו לנו גם במכון הדס. גם שם הבטיחו לנו ערכת מבחנים, הכנה לריאיון אישי ועוד ("זה יום אחד בתל אביב שהוא עושה מבחנים ומקבל לאחר מכן הדרכה אישית אצל פסיכולוג שלנו, הכנה לריאיון אישי. הוא מקבל גישה לאתר שלנו באינטרנט ומתרגל"). יש מסלול אונליין ב-240 ₪ והמחיר למסלול המלא הוא 690 שקלים ("ניתן לחלק לתשלומים"). נציגת המכון ציינה: "כולם מביעים שביעות רצון, אז אני מניחה שזה עובד עבורם ומשפר את המבחנים". כשהתעקשנו לשאול על תוצאת הקב"א הצפויה, התשובה הייתה: "יותר ממה שהיה מקבל אם היה הולך לבד למבחן".
לא עצרנו שם והתקשרנו גם למכון "הדר". שם דווקא סרבו להבטיח לנו שהילד יקבל ציון גבוה יותר ממה שהיה מקבל ללא הכנה לצו ראשון, אבל הסבירו לנו: "נלמד אותו את המבחנים שיעשה בלשכת הגיוס. אנחנו יכולים לעזור לו על ידי זה שנתרגל איתו ונלמד אותו... נעשה סימולציה של ראיון ונעבוד גם על מבחני האישיות".
כאמור, במכון הדר לא השמיעו הצהרות לגבי התוצאות. כן אמרו לנו שהמכון "יגדיל את הסיכויים שלו לקב"א ודפ"ר יותר גבוה", וסיפרו לנו ש"מהתנסות שלנו - כל החבר'ה, בנים ובנות, מוציאים קב"א מאוד גבוה משמעותית". תג המחיר במקרה הזה: 1,200 שקל.
הכל בראש?
השריונר דניאל סיפר לנו על תחושה "צורמת" שהוא סתם זרק כסף, והוא לא לבד. גם נועם (שם בדוי), שישתחרר בקרוב משירות במערך ההגנה האווירית, סיפר לנו: "עשיתי את המבחנים האלה והבטיחו לי שאני אקבל מודיעין ותהיה לי קב"א ממש גבוהה. שילמתי 650 שקלים על סתם. התקשרתי אחרי ואמרו לי שאין דבר כזה להחזיר את הכסף, ואולי לא הקשבתי להם כמו שצריך. שהם לא יכולים ללכת במקומי".
ליאור, המשרת כיום כמילואימניק ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין - שיבוץ יוקרתי ומבוקש - סיפר לנו על חוויה הפוכה: "אני חושב שהמבחנים האלה מאוד עזרו לי. בזמנו שילמתי 380 שקלים ובאמת הוצאתי קב"א 56 ודפ"ר ממש גבוה. כשהגעתי למבחנים זו לא הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את החומר, וזה נתן לי ביטחון". אלא שבירור קצר עם ליאור העלה שמדובר בבחור שבגיל 18 הוציא 741 בפסיכומטרי, ושהבגרות שלו כוללת 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית ואפילו הגברה במחשבים. לא מופרך להניח שהוא היה עובר בהצלחה את הצו הראשון גם ללא הכנה.
עם זאת, יש ערך פסיכולוגי גם לתחושה ש"באתי מוכן". גם נ', מלש"ב שעתיד להתגייס בקרוב לצה"ל, מספר שההכנה לצו הראשון במכון "נועם" גרמה לו להרגיש בטוח בעצמו: "אני מרגיש שזה עזר לי להוריד את הלחץ, כי ידעתי עם מה אני מתמודד. זה מה שעזר לי להשיג ציוני קב"א ודפ"ר גבוהים. הרגשתי שהשקעה של כמה מאות שקלים שווה בשביל נתונים גבוהים שמאוד יעזרו לי להיות ביחידות טובות או לצאת לקצונה".
אלא שהאפקט הפסיכולוגי עשוי להיות הרווח היחיד של קורסי ההכנה. "מבחן כישורי חשיבה זה לא משהו שניתן להתכונן אליו", אומר סא"ל ארז'ואן. "אתה יכול אולי לחדד ולהבין דברים, אבל אין מצב שמישהו שכישורי החשיבה שלו נמוכים יקבל ציון גבוה ולהפך".
סא"ל ארז'ואן אומר שיש קווי דמיון בין הנרשמים לקורס הכנה לצו ראשון ומועמדים לשירות שרוכשים לפני הגיוס ציוד באלפי שקלים למרות שצה"ל מספק להם הכל.
בכל המכונים והאתרים שפנינו אליהם הציע לנו לרכוש ערכה שתעזור לנו לתרגל את המבחנים במחשב בבית, בעלות שנעה בין 350 ל-600 שקלים. גם זה, אומר סא"ל ארז'ואן, מיותר לחלוטין. למה? "כי אנחנו עוברים בכל בתי הספר עם הסבר מפורט על המבחנים וגם מספקים קישור לאתר הרשמי של צה"ל, לשם אפשר להיכנס ולתרגל את כל המבחנים בלי לשלם 600 שקלים. בחינם".
לדחות את הכישלון
בשיחה עם סא"ל ארז'ואן יושב פיל בחדר. אם ההכנה לצו הראשון כן משפרת במשהו את התוצאות, ייתכן שחיילים שעברו את הקורסים משובצים לתפקידים שהם אינם כשירים למלא. בשורה התחתונה מדובר במצג שווא. "אנחנו רוצים לתת לאנשים את ההזדמנות להיות הכי אותנטיים", אומר ארז'ואן, "יש מרחק גדול בין מה שקורה במכונים לבין המציאות. במכונים האלה המליצו לאנשים לא להגיד את האמת על דברים מסוימים שאחר כך פגעו בהם. ההמלצה שלנו היא לשתף ולא להסתיר דברים".
סא"ל נמרוד מתאר תרחיש שבו מועמד לשירות מצליח לרמות את המערכת: "הוא ישרת בסופו של יום במקום שלא מתאים לו, לא ישרוד, ואז חווית הכישלון שלו תהיה הרבה יותר גדולה".
האם ניתן בכלל לרמות את המערכת במובן הזה? כנראה שלא בקלות. סא"ל ארז'ואן אומר שהמאבחנות יודעות לזהות שקרים והמצב בשטח מלמד שאחוזי הדיוק שלהן בהקשר הזה גבוהים במיוחד, בעיקר בזכות קורס הכשרה ממושך - ארבעה חודשים. "כל מי שפונה אליי בנושא הזה של מכוני הכנה, אני אומר לו שזה מיותר לחלוטין. זה הרבה מאוד כסף שעדיף להשקיע במקומות אחרים".
תגובות המכונים: "אין מחקר שמעיד שההכנה יעילה"
ממכון נועם נמסר בתגובה: "הכנה למבחני צו ראשון ולראיון עוזרת בצורה מדהימה. היא חושפת את הנבחן לסוגי השאלות בהם יתמודד בצו ראשון ומשפרת את יכולתו להשיג ציון גבוה ולהתקבל ליחידות מובחרות בצבא. גם הכנה לראיון בתהליך הגיוס ובקבלה לכל תפקיד עוזרת מאוד. אחד הקשיים הגדולים בשעת ראיון היא תחושת הלחץ והפחד מהמראיין ההכנה מפחיתה לחץ, מאפשרת למועמד להגיע ממוקד ורגוע.
"הטענה שההכנה אינה מועילה נכונה רק במקרים בהם המועמד בעל יכולת למידה נמוכה, במקרים בהם המועמד אינו מסוגל ללמוד מטעויות, במקרים בהם המועמד אינו מסוגל לקבל משוב ולתקן את עצמו. אך מקרים אלה מועטים. רוב האנשים מפיקים תועלת משמעותית מהכנה למבחני מיון לצו ראשון ולצה"ל, בדיוק כמו שהכנה לפסיכומטרי משפרת את הסיכויים להתקבל להשכלה גבוהה".
ממכון הדס נמסר בתגובה: "אנו מבצעים את ההכנה לצו ראשון שנים רבות, ומנסיוננו בפועל עד היום כל מועמד שעובר אצלנו הכנה כזו - משפר את התוצאות באופן משמעותי בהשוואה ליכולותיו לפני ההדרכה. חשוב לציין שאנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הביטחון- מח' פרישה, ששולחים אלינו במימונם אנשים להכנה למבחני מיון לעבודה. גם בתחום זה בולט שיפור משמעותי וניכר ביכולות המועמדים בעקבות ההדרכה אצלנו – כמו בתחום ההכנה לצו ראשון. אנו עובדים גם עם היחידה להכוונת חיילים משוחררים, ומובן מאליו שאנחנו פועלים יד ביד ובשיתוף פעולה מלא עם רשויות משרד הביטחון והצבא.
"למותר לציין שהמאבחנות בכיתה שמעבירות את המבחנים ואף עוזרות לנבחנים כשצריך, היו מאבחנות פסיכוטכניות בצבא. כמו כן ההדרכה נעשית על-ידי פסיכולוגים ואפקט נוסף וחיובי של ההדרכות הוא הקטנת חרדות וחששות של המועמדים שעוברים את ההדרכה".
ממכון הדר נמסר: "במכון הדר אכן ניתן לבצע הכנה למבחני צו ראשון למועמדים לקראת גיוס. במהלך ההכנה המועמדים מבצעים מבחני חשיבה ולוגיקה ומקבלים הדרכה אישית של השיטות והטכניקות כיצד לפתור בצורה נכונה את סוגי המבחנים הפסיכוטכניים. למען דיוק מכון הדר מתרגל עם המועמדים דוגמאות של מבחנים פסיכוטכניים ברמת קושי דומה לאלה שהוא ניפגש ביום המבחן, ולעיתים אף ברמה גבוהה יותר מהמבחנים וזאת במטרה לתרגל ולהגיע כמה שיותר מוכן לבחינה. כמו כן המועמד משתתף בסימולציה של ראיון אישי שבמהלכה אנו מכוונים את המועמד להביא לידי ביטוי בצורה נכונה את הכישורים האישיים והחברתיים שלו ואת יכולות הלמידה והמוטיבציה. ברצוני לציין שאמנם המבחנים הנמצאים בלשכות הגיוס חסויים, אבל הניסיון הרב שלנו והידע המקצועי מאפשר לנו לבנות מערכי מבחנים ברמת קושי דומה. יחד עם זאת תרגול והדרכה מקצועית ונכונה של מבחנים פסיכוטכניים כשלעצמם מגדילים את הסיכויים, על ידי כך שהם מורידים את רמת החרדה מהמבחן והמועמד יודע מה מצפה לו ביום המיון. לצערי אין ברשותי מחקר כל שהוא שמעיד באופן נחרץ שכל מי שעושה הכנה מגדיל את רמת הקב"א, אך יחד עם זאת אנו ניזונים מהמשובים של המועמדים אשר השתתפו בתהליך זה ומעידים שההכנה סייעה להם רבות בביצוע המבחנים ביום המיון".