לראאד עטאר, מפקד חטיבת רפיח בגדודי עז-א-דין אל-קאסם (הזרוע הצבאית של החמאס) וממתכנני חטיפת גלעד שליט, היו תשע נשמות. עטאר, המכונה גם אבו איימן, נהג לישון כל לילה בבית אחר, או לחילופין במנהרה מרופדת בטון ופלדה או בבונקר ממוגן היטב מתחת לאדמה. הוא ידע היטב שמאז חטיפת גלעד שליט, ביוני 2006, השב"כ יושב לו חזק מאוד על הזנב, ומספיקה טעות אחת קטנה, רגע אחד של חוסר תשומת לב או חוסר זהירות, כדי שהוא יתאחד עם בוראו.
יחידות הסייבר בשב"כ, יחד עם רכזי המודיעין והשטח בארגון, עבדו מסביב לשעון כדי לאסוף מידע על האיש שנחשב אז לבכיר המבוקשים ברצועת עזה, אפילו יותר ממוחמד דף. מזל"טים ביצעו אין ספור המראות לאזור רפיח וג'באליה כדי לאתר אותו, אבל כל פעם נאלצו לחזור כלעומת שבאו, בידיים ריקות. מטוסי חיל האוויר הפציצו את ביתו במהלך "עופרת יצוקה, "עמוד ענן" ו"צוק איתן", אבל הוא תמיד ניצל. יחידות מסתערבים חדרו לעזה וניסו ללכוד אותו בחיים כדי לפענח איפה מוחזק שליט, אבל פעם אחר פעם הוא חמק ברגע האחרון.
במקרה אחד, חודשים ספורים לפני שחרורו של שליט, יחידת מסתערבים נכנסה לרצועה וארבה לעטאר באחד הכבישים. עטאר הרגיש שעוקבים אחריו, חשש שמדובר ב"קומנדו הישראלי", כהגדרת גורמים ברצועה, ושינה מיד את נתיב נסיעתו. גורמים בישראל סירבו להתייחס למקרה הזה.
"עטאר אדם מאוד מחושב. הוא היה זהיר ברמות מדהימות. הוא השתדל להיפגש עם מעט מאוד אנשים ורק לצורך הקמת יחידות מובחרות, כי הוא חשש שיש משתפי פעולה שעובדים עם ישראל ועלולים להסגיר את מקום הימצאו", מגלה גורם ביטחוני שעקב אחר עטאר תקופה ארוכה. "הוא כמעט ולא נראה בציבור בשנים האחרונות (פרט ליום בו צולם יחד עם גלעד שליט ביום שחרורו מהשבי – ש"א). תשע פעמים ניסינו לחסל או לחטוף אותו, הרבה פעמים היינו קרובים אליו פיזית, אבל כל פעם משהו התפקשש ברגע האחרון. היה לו מזל".
"לישראל יש זיכרון ארוך"
המזל של עטאר לא החזיק לעד, ובחודש שעבר נסגר סוף סוף החשבון איתו. היה זה יום חמישי לפנות בוקר. עטאר ושניים ממקורביו, מפקד החטיבה הדרומית בחמאס מוחמד אבו שמאללה, ובכיר הזרוע הצבאית מוחמד ברהום, שהיו מעורבים גם הם בחטיפת שליט, מגלים שאננות ועושים טעות קריטית – הם יוצאים בשעת לילה מאוחרת מהבונקר ונכנסים לאחד הבתים ברפיח.
לשב"כ מגיע מידע ממקור אמין ביותר על כך שהשלושה חרגו משגרתם, יצאו ממקום המסתור ונכנסו לביתו של פעיל חמאס כדי להעביר מסרים לפעילים מרכזיים בזרוע הצבאית. בשב"כ נכנסים לכוננות, ממהרים לעדכן את צה"ל שישנה הזדמנות חד פעמית לחסל את השלושה. תוך דקות ספורות עולים לאוויר מטוסי F-16, מזהים את הבית ומטילים פצצות של שני טון. הפעם המשימה הושלמה: הבית התמוטט והשלושה נהרגו במקום.
"זו הייתה סגירת מעגל מבחינתנו", מודה גורם ביטחוני. "המרדף אחר עטאר נמשך שמונה שנים, מאז חטיפת שליט, תוך סיכון חיי לוחמים ביחידות מובחרות וסוכני שב"כ. אחרי שקיבלנו את האות שהוא חוסל יחד עם שני הפעילים האחרים נשמנו לרווחה".
עטאר הוא לא היחיד שרודפים אחריו. אחרי חטיפת שליט התקבלה במערכת הביטחון החלטה לנקום בכל מי שהיה מעורב בתכנון החטיפה ובהוצאתה לפועל, כ-20 אנשי טרור. וכך, בשקט בשקט, רוב הטרוריסטים הללו חוסלו במהלך השנים, ומי שנשארו בחיים, חיים על זמן שאול.
מאז חטיפת שליט החל לזרום לעבר השב"כ וצה"ל (בעיקר ליחידת 504 באמ"ן) מידע רב הנוגע למעורבים בחטיפה. רשימת האחראים המלאה לחטיפה ולהחזקתו בשבי של שליט התגבשה באמצעות חקירות אינטנסיביות של פעילי טרור מהרצועה שנלכדו על ידי השב"כ ויחידות מסתערבים ונחקרו.
השיטתיות שבה פועלות זרועות הביטחון בעניין זה מזכירה את מבצע חיסולם של המחבלים שתכננו את הטבח באולימפיאדת מינכן ב-1972, שבו נרצחו 11 ספורטאים ישראלים - מבצע מדוקדק וסיזיפי, שמתואר בין השאר בסרטו של שפילברג משנת 2005.
"כל החיסולים של חוטפי שליט ומתכנני החטיפה הם ממש לא צירוף מקרים", מבהיר ראש הדסק לענייני ערבים בערוץ i24news, סלימאן א-שאפעי, שכתב ספר על תקופת השבי של שליט בידי החמאס. "כל מי שהיה מעורב בחטיפת שליט או בתכנון ירד למחתרת. הם מודעים לכך שהם חזק מאוד על הכוונת של זרועות הביטחון בישראל, ומשתדלים לנקוט במשנה זהירות ובשיטות הסוואה שונות כדי שלא יחשפו אותם. מרביתם חיים מתחת לבטן האדמה".
א-שאפעי מסביר כי "כל המחבלים המעורבים מודעים לכך שהם ישלמו מחיר כבד על חטיפת שליט. מה שהכי מפחיד אותם זה שהם יודעים שלישראל יש סבלנות וזיכרון ארוך, ושהחשבון איתם נותר פתוח ושום הפסקת אש לא תמנע את חיסולם בעתיד".
אם כל החטיפות
חטיפת שליט הייתה כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה של רצועת עזה שבה כל ארגוני הטרור, שחלקם שונאים אחד את השני שנאה תהומית ולא פעם מחסלים ביניהם חשבונות, חברו יחד למשימה משותפת: חטיפת חייל ישראלי. המטרה שאיחדה אותם: שחרור סיטונאי של מחבלים מכל הארגונים ומהדרגים הבכירים.
ההכנות לחטיפה נמשכו כמה שבועות, והמוח מאחוריה היה ג'מאל אבו סמהדנא, מקים גדודי סאלח א-דין (הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית) ודמות מוכרת למדי בקרב קהילת המודיעין הישראלית. אבו סמהדנא עמד בראש חמולה גדולה שצברה כוח רב ברצועה, והיוותה משקל נגד לג'יהאד האיסלאמי ולחמאס. כבר בשנות התשעים הוא הקים מחנות אימונים בסיני שסייעו להכשיר מאות לוחמים שסרו למרותו.
אבו סמהדנא יזם את התכנית לחטיפת חיילים, דאג לחפירת המנהרה שהובילה למוצב מתחת ללול תרנגולות, ואף פיקד בפועל על הכשרת הלוחמים שביצעו את החטיפה. החוטפים התאמנו בבסיס בדיר אל בלח (בשטחי היישוב בדולח, לשעבר חלק מגוש קטיף) במשך חודש בערך. 24 לוחמים מארבעה ארגונים (חמאס, ועדות ההתנגדות העממית, צבא האיסלאם והג'יהאד האיסלאמי) התאמנו לחטיפת חייל ממוצב כרם שלום.
כשבועיים לפני החטיפה אבו סמהדנא חוסל על ידי מזל"ט של חיל האוויר בעת ששהה בבסיס האימונים. החיסול בא בעקבות מידע לפיו אבו סמהדנא מתכנן להוציא לפועל פיגועים, אבל איש לא ידע שכוונתו לחטוף חייל.
אולם כיומיים לפני החטיפה הגיע לשב"כ מידע ממקוד יותר, לפיו שני אחים, רפעת ומוסטפא אבו מועמר, בשנות העשרים לחייהם, מתכננים לחטוף חיילים. יחידת מסתערבים בליווי כלבים של יחידת ''עוקץ" פשטה באישון לילה על ביתם של האחים באחת משכונות רפיח, והובילה אותם לישראל. בשב"כ וביחידת פח"ע דרום של המשטרה הצליחו לשבור אותם ולהוציא מהם מידע על התכנון של אבו סמהדנא ושאר הארגונים לחטוף חיילים ישראלים או לרצוח אותם ולקבור את גופותיהם בפרדסים כדי לשחרר אסירים.
המידע החשוב הזה הועבר מהשב"כ לצה"ל ומשם לקצינים ולחיילים ביחידות שהיו מוצבות סמוך לרצועה. למרות זאת, הכוח של שליט גילה שאננות וסרן חנן ברק וסמ"ר פבל סולצקר נהרגו וגלעד שליט נחטף. מיד החלו חילופי האשמות בין השב"כ לצה"ל על האחריות למחדל, ובמקביל יצא לדרך מסע נקמה ארוך שנים במתכננים ובמבצעים.
אחרון המבוקשים
מאז ועד היום ממשיך צה"ל לחסל וללכוד את כל מי שידו הייתה בדבר. ידוע לפחות על 14 מבוקשים שהיו בין המתכננים או המבצעים של החטיפה, שחוסלו (הרשימה המלאה בתחתית הכתבה), ומבחינת צה"ל והשב"כ היד עוד נטויה.
המבוקש הבכיר ביותר שמערכת הביטחון מנסה ללא הצלחה לחסל הוא מומתאז אבו דורמוש, ראש חמולת אבו דורמוש החזקה מאוד ברצועה ומבכירי ארגון צבא האיסלאם. דורמוש היה זה שהחזיק בימים הראשונים בשליט עד למכירתו לחמאס. הוא ממעט להופיע בציבור. אחיו סעב, שחוסל על ידי צה"ל, היה זה שסחב את שליט על גבו במהלך החטיפה, ואז נעלם איתו. על פי גורמים ברצועה הוא מכר את שליט לחמאס.
"אחמד ג'עברי נתן הוראה לעטאר לשלם כל מחיר שיידרש עבור שליט, כדי שישמש קלף מיקוח של החמאס לשחרור האסירים מהכלא הישראלי", מגלה א-שאפעי. "אבו דורמוש החזיק בשליט במקום מסתור (בימים הראשונים הוחזק שליט במרתף האוניברסיטה האיסלאמית בעזה – ש"א) ולא היה מוכן להעביר אותו בלי לקבל חמישה מיליון דולר. החמאס נאלץ לשלם לו".
בנוסף, נותרו ברשימה של כוחות הביטחון עוד כחמישה מחבלים נוספים בדרגים בינונים וזוטרים יותר שמהווים ידעים לחיסול. "מי שחושב שהפסקת האש לא תביא לחיסול שאר המעורבים בחטיפה טועה בגדול", מבהיר גורם צבאי עימו שוחחנו. "מבחינתי הם מסומנים חזק מאוד, ובהזדמנות הראשונה הם יצטרפו לשאר אלה שעלו בסערה לשמיים. החשבון איתם נשאר פתוח".
רשימת המחוסלים המלאה של המעורבים בחטיפה:
אשרף אל מועשר: איש גדודי עז-א-דין אל-קאסם. אחד מאדריכלי חטיפת שליט ומהוגי הרעיון לחפירת מנהרות השתייך לזרוע הצבאית של חמאס. חוסל ב- 18.10.2006 בפאתי רפיח על ידי כוח של צה"ל.
הישאם רדואן אבו נסירה: אחד ממפקדי חוליות החטיפה בשטח. חוסל ב-12.7.2006 על ידי מזל"ט של חיל האוויר.
מוחמד שימאלי: בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, אחד מחוטפיו של שליט. כל המחבלים שנעצרו על ידי השב"כ הצביעו על שימאלי כאיש הקשר שנפגש איתם. נהרג בקרבות רחוב בין פעילי חמאס לפעילי אל קעיאדה ב-2009. בחמאס טענו שצה"ל היה מעורב בחיסולו.
מוחמד אבו חארב: היה בצוות המתכננים של החטיפה, והיה אחראי על ניווט הכוחות בשטח. חוסל ב-2008 על ידי כלי טיס של חיל האוויר.
תייסיר אבו סינמה (המכונה "אבו אלמג'ור"): פיקח על חפירת המנהרה לתוך המוצב. חוסל ב-9.4.2011 על ידי מזל"ט של חיל האוויר.
עימאד חמאד: איש ועדות ההתנגדות העממית. אחד ממפקדי השטח על חטיפת שליט. היה זה שתחקר את שליט זמן קצר לאחר החטיפה. חוסל ב-18.8.2011.
זוהיר אל קייסי: החליף את אבו סמהדנא כראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית. חוסל ב-9.3.2012.
סעב אבו דורמוש: האיש שסחב את שליט על גבו כיוון שנפצע ברגלו, וברח איתו. חוסל ב-2009 על ידי מזל"ט של חיל האוויר.
כמאל נירב (המכונה "אבו עווד"): יד ימינו של אבו סמהדנא. חוסל על ידי מטוס של חיל האוויר ב-18.8.2011.
חאלד אל מצרי: פעיל בכיר בחמאס, בין מתכנני החטיפה. חוסל ב-18.8.2011 על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר.
אחמד ג'עברי: רמטכ"ל החמאס, המבוקש הבכיר ביותר שחוסל במבצע יחד עם אבו סמהדנא. ג'עברי היה בקשר עם עטאר ועם המאבטחים ששמרו על שליט במשך כל תקופת השבי. הוא מידר את כל הצמרת הפוליטית של חמאס ובכלל זה את ראש הממשלה, איסמעיל הנייה, מכל פרט הנוגע לשליט. חוסל בנובמבר 2011, בתחילת מבצע "עמוד ענן".
ראאד עטאר: האיש שהיה אחראי על ביטחונו של שליט, מפקד חטיבת רפיח בזרוע הצבאית של חמאס ומהאחראים הבכירים על חטיפתו. חוסל בשבוע שעבר, ב-21.8.2014 (פירוט בכתבה).
מוחמד איברהים אבו שימאללה: "אלוף פיקוד הדרום" בזרוע הצבאית של חמאס. איש סודו ומקורבו של עטאר. חוסל יחד עם עטאר באותה תקיפה.
מוחמד ברהום: בכיר בזרוע הצבאית של החמאס ואחד ממפקדי השטח בחטיפת שליט. חוסל יחד עם עטאר ואבו שימאללה.
מעורבים שנתפסו:
מוחמד אל צופי: האיש שתיעד את חטיפת שליט במצלמת וידאו נלכד ב-2008, וחשף בפני החוקרים את המקום בו הוחזק שליט בימים הראשונים לאחר החטיפה. טען שגנבו לו את סרט החטיפה. נדון לארבעה מאסרי עולם ושוחרר בעסקת שליט.
מהוואש נועימת אל קאדי (המכונה "אבו חאלד"): היה חבר בצוות התכנון של החטיפה וסייע לחוטפים להימלט דרך המנהרה. על פי מקורות זרים נחטף ב-2009 במבצע חשאי ונועז של יחידת המסתערבים בעומק הרצועה והוטס במסוק קרב לשטח ישראל. שוחרר בעסקת שליט.
האחים רפאת ומוסטפא אבו מועמר: עברו חקירה אינטנסיבית בשב"כ כדי לדלות פרטים לגבי החטיפה. משפטם טרם הסתיים.