הפנים של צה"ל: לוחמים ולוחמות בעין המצלמה
כבר חודשיים וחצי שהם שם, בעזה. יש ביניהם חיילים סדירים שמתגעגעים לאוכל של אמא ויש מילואימניקים שנפרדו מהילדים והתייצבו למשימה בלי להסס. איפה הם היו כשהגיעה ההקפצה, ממה הם מפחדים ומה שומר להם על התקווה? תסתכלו לחיילים האלה בעיניים. פרויקט צילומים מיוחד של גיא כושי ויריב פיין
פורסם:
רס"ר (במיל') אור (33), קריית אתא, לוחם שריון בגדוד 360
השאיר בבית את רינת, אשתו, הילדים עוז-עמי והדר, ואת אמו שולה
"ב-7 באוקטובר אשתי הראתה לי סרטון של מחבלים על טנדר בשדרות, ותוך עשר דקות ארגנתי תיק למילואים. אשתי חשבה שאני צוחק, אבל הסברתי לה שעד הצהריים כבר לא אהיה בבית, ושהיא צריכה להיות ערוכה לכך שזה יהיה לתקופה ממושכת".
סרן (במיל') אביחי (30), עלי, לוחם שריון בגדוד 360
השאיר בבית את אשתו שיר וילדיו הקטנים אורי ויהודה
"בשבת בבוקר הייתי בבית הכנסת, והתחילו לרוץ מסביב שמועות על בלגן בדרום. אמרתי לעצמי, 'יש כזה כל חצי שנה, יהיה קצת קרב, קצת טנקים וזה ייפתר'. אחרי כמה דקות של רחש בחש באמצע התפילה לגבי זה, אני שומע מישהו אומר, 'שוחטים אנשים בדרום', וחבר טוב מיחידה מיוחדת יוצא באמצע התפילה. אז הבנתי שיש פה משהו לא שגרתי. כשהדלקתי את הטלפון שלי היו לי המון הודעות והתרעות".
מה הכי קשה לך?
"אני מתגעגע רק לאישה ולילדים, כי האווירה והרוח המדהימות של הפלוגה משכיחות את היתר. יש לנו פלוגה מדהימה, אנשים זהב, מפקדים מצוינים וחיילים שמבינים את גודל השעה. אלה הם בדיוק האנשים שאיתם אתה רוצה לצאת לקרב".
איך אתה שומר על הכוחות?
"המלחמה פה יותר אינטנסיבית ויותר ארוכה ממה שהתרגלנו אליו, והכוח הוא באחדות של העם. אני מקבל כוח גם מהבית: ככל שבבית יהיה יותר קל עם הילדים והשגרה, ככה אנחנו נוכל להתרכז במאמץ המלחמתי. וברמה הלאומית, אנחנו יותר טובים מהם, יותר מוסריים מהם, ויש לנו מישהו מלמעלה שאיתנו כל הזמן".
סמל מייק יעקובוב (20), גני יוחנן, לוחם בט"ש ימי ביחידה 916
השאיר בבית את משפחתו, בת זוגו וחבריו
פרסומת
"בבוקר שבת 7 באוקטובר הייתי עם חברה שלי וקיבלתי הודעה שאני מוקפץ לזירה, ומאז אני בים. אנחנו לא מפסיקים לסכל ניסיונות חדירה בים ולחסל מחבלים".
רב"ט סטפן (23), בת ים, לוחם בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים
השאיר בבית את המשפחה ואת אנה, החברה
"עליתי לארץ לפני שלוש שנים מאוקראינה. יש לי תואר ראשון, וכשהגעתי לארץ החלטתי שאני מתגייס לצה"ל. רציתי לתת את חלקי בשמירה על המדינה, ועכשיו אני מרגיש שזה הזמן שלנו, הלוחמים, לעשות את העבודה שלנו".
מה היית רוצה למסור למי שבבית?
"אני רוצה להגיד להורים שלי שלא יפחדו, שהכל יהיה בסדר. אנחנו פה לשמור עליהם. אני יודע מה אני מסוגל לעשות, לזה הוכשרתי".
רס"ל (במיל') רועי (28), הרצליה, לוחם תותחנים בחטיבת האש 454
השאיר בבית את משפחתו ואת בת זוגו. אחיו הקטן משרת באותה יחידה בתור סמב"ץ
פרסומת
"חיכיתי להקפצה, כבר היה לי תיק מוכן מראש. המדים לא יחזרו לארון עד שהכל ייגמר".
רס"ל בשאר (24), מע'אר, לוחם תותחנים בחטיבת האש 454
השאיר בבית משפחה וחברים
"כשקיבלתי את הטלפון להגיע למילואים הייתי בדרך לעבודה ולא היה לי זמן לחשוב על כלום, שמתי את התיק והלכתי. יש פה אחווה מטורפת, הצחוקים והצוות מעודדים אותי ברגעים הקשים".
רב"ט רועי (20), מושב ישרש, לוחם צנחנים בגדוד 202
השאיר בבית את אמא שלו ואת החברה יהלי
"שבעה חודשים התאמנתי בשביל הרגעים האלה. בסוף זה ייגמר. החברים שלי – אלה שבבית ואלה שפה – נותנים לי כוח להמשיך".
רס"ר (במיל') דולב (28), תל אביב, ורס"ר (במיל') עמית (28), נהריה, לוחמי תותחנים בחטיבת האש 454
דולב השאיר בבית את בת הזוג והמשפחה, עמית השאיר בבית את אשתו
דולב: "ידעתי שאגויס, חיכיתי לזה. אני מתגעגע בעיקר לחוף הים. המחשבות על החטופים ועל החברים שלי שנלחמים איתי מחזיקות אותי".
עמית: "התחתנתי בדיוק שבועיים לפני המלחמה, אבל לא היה לי ספק שאני אגיע להילחם לצד חבריי. אני מחויב למשימה, זה מחזיק אותי".
רב"ט אביאל (20) בית שאן, לוחם צנחנים בגדוד 202
השאיר בבית את ההורים, האחים והחברה
פרסומת
"אני לא מפחד, אני יודע שיהיה בסדר, מאמין ששומרים עליי. אני נלחם בשביל המשפחה שלי שמתגעגעת בבית ואני חזק בשבילם – וגם בשביל עם ישראל, בשביל משהו גדול יותר. הכל ייגמר ואני אחזור הביתה, למשפחה, לחברים, ויהיה פה בטוח יותר".
רב"ט שני (19), קיבוץ הסוללים, לוחם צנחנים בגדוד 202
השאיר בבית את אמא, אבא והאחים
"מאז 7 באוקטובר לא הייתי בבית. אני מתגעגע במיוחד לסבים שלי ולארוחות שישי. אני מפחד, אבל לא מהסס. אני מרגיש שאנחנו עושים את הדבר הנכון ושאסור לתת לפחד להתגבר עליך".
רב"ט אליאור (20), צפת, לוחם צנחנים בגדוד 202
השאיר בבית את הוריו, ארבעת אחיו וחבריו
מתי הוקפצת?
"ההודעה הגיעה אליי די מאוחר, כי אני שומר שבת. בהתחלה לא האמנתי, לא העליתי על דעתי שאגיע למצב כזה בשירות. לקח לי משהו כמו שלוש שעות לקלוט מה קרה".
רב"ט ניר (19), קריית גת, לוחם צנחנים בגדוד 202
השאיר בבית את ההורים, האחים והחברים
פרסומת
"לא הייתי בבית מאז 7 באוקטובר. אני רוצה להיות החייל הכי טוב שיש, לתת את הכל. מעודד אותי לחשוב שיום יבוא ונשב כל החבר'ה ונצחק על זה".
סמ"ר (במיל') טופז (25), קריית מוצקין, לוחמת שריון בגדוד 360
השאירה בביתה את אמה ושני אחיה הקטנים, חודשיים וחצי אחרי שאיבדה את אביה
"ב-7 באוקטובר הייתי בחופשה באילת. עשיתי הכל בשביל לחזור לצפון כמה שיותר מהר, כדי לארגן תיק ולהתגייס. אני מתגעגעת מאוד לעבודה שלי כשופטת כדורגל, זה חלק בלתי נפרד מחיי".
רס"ר (במיל') אלכס (31), שלומי, לוחם שריון בגדוד 360
בבית הזמני ששוכרת משפחתו, שפונתה משלומי, מחכים לו אלנה אשתו ושני ילדיו
"אני לא מפחד מהלחימה, אבל אני חושש מ'היום שאחרי', מה יהיה עם המשפחה שלי. אני מבין את ההרגשה של תושבי העוטף, כי גם אותנו פינו מהבית".
סמ"ר (במיל') טל (22), אילת, לוחם בט"ש ימי ביחידה 916
השאיר בבית את הוריו ואחיו הקטנים
"התמיכה מהבית ומעם ישראל נותנת לי כוח, וכמובן גם המורל, רוח הקרב והגיבוש של הצוות שלי".
סרן חוסאם (24), סאג'ור, מפקד דבורה ביחידה 916 של זרוע הים
השאיר בבית את הוריו ואחיו
פרסומת
"בשבת הייתי בדירה שלי בתל אביב, וכשקיבלתי את הדיווחים חשבתי ישר איך אני מגיע כמה שיותר מהר לזירה, מקפיץ את הלוחמים ויוצא איתם למשימה העליונה. אני בטוח בפלגה שלי ובלוחמים, נעשה הכל כדי לשמור על המדינה שלנו".
רס"ל (במיל') דריה (23), חירות, מפקדת ביחידת סנפיר ביחידה 916 של זרוע הים
השאירה בבית את משפחתה וחבריה
"אחרי עשרה חודשים של טיול ביפן, ברגע שהבנתי מה קורה בארץ היה לי ברור שאני חוזרת להתייצב ביחידה שלי עם החברים שלי. מרגע שחזרתי אני במילואים".
רס"ל (במיל') אור (22), עין שריד, מפקד ביחידת סנפיר ביחידה 916 של זרוע הים
השאיר בבית את משפחתו וחבריו
"מה שנותן לי כוח זו המשפחה שלי ביחידה, לכולם יש רוח לחימה ומוטיבציה ומורל גבוהים. אני גאה בלוחמים שלי, אם להילחם אז רק איתם".
פרסומת
תודה לאוטופיה שירותי מצלמה
מצאתם טעות לשון?