פבל לוזיצקי חלם להיות אלוף העולם באיגרוף, אבל התאמן גם באיגרוף תאילנדי. קיווה לככב בענף שדורש מחויבות טוטאלית, אבל התפזר גם לענף אחר, ובסופו של דבר לא מיצה את הפוטנציאל שלו באף אחד מהם. והנטייה הזו לאבד מיקוד, לרצות גם וגם, לא הפריעה רק לקריירה הספורטיבית שלו: עכשיו היא עומדת לשלוח אותו לכלא.

לוזיצקי נאשם בגניבת נשק מהבסיס שבו שירת ובמכירתו לגורמים בעולם התחתון. על פי הסדר טיעון שחתם עליו לאחרונה באמצעות הסנגוריה הצבאית, עונשו יהיה שבע וחצי שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. אם ירצה את מאסרו במלואו, קשה להאמין שיחזור אי פעם לאיגרוף תחרותי. בחקירתו אמר שלקח את הסיכון של גניבת הנשק כדי לחלץ את משפחתו ממצוקה כלכלית, אלא שאז הוא שוב איבד פוקוס: את הכסף שקיבל הוציא על הכל מלבד החזר החובות שצברה המשפחה. עכשיו יש לאמו, מרינה, גם חוב על הראש וגם בן בכלא.

פאבל לוזיציקי
תמיד עזר בבית. לוזיצקי | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

לוזיצקי גנב שלושה רובי M-16. לחוקרי מצ"ח סיפר שהעבריינים שרכשו אותם הסכימו לשלם 15 אלף שקל על כל אחד מהם. לא ממש סכום משנה-חיים, אבל הוא בכל זאת שינה את חייו: בדיוק כמו בזירה, פבל לוזיצקי יצא קירח מכאן ומכאן. עכשיו הוא מבלה בתא מעופש בכלא 6, שובר את הראש איך הרס לעצמו את הקריירה וגזל מעצמו את החירות.

"יש לפבל המון ג'וקים בראש, הרבה קלקולים. אין לו משמעת וזה מה שהרס לו את הקריירה", אומר מאמן האיגרוף ארתור קורגניאן, שאימן בעבר את לוזיצקי. "אני החזקתי אותו קצר מאוד, וכשהוא לא הקשיב לי ועשה בעיות, פשוט זרקתי אותו מהמועדון. הוא רצה גם להתמחות באיגרוף תאילנדי והיה עושה שטויות, רב עם אנשים ברחוב. הוא לא היה מפוקס על החיים שלו וקלקל לעצמו. אם הוא היה ממושמע ומשקיע באימונים, הוא היה זוכה במדליה באליפות אירופה או באליפות עולם. היה לו פוטנציאל להגיע רחוק. אולימפיאדה? אף מתאגרף ישראלי לא השתתף באולימפיאדה משנת 2006, אבל לך תדע. אצלי הוא לא הסתבך בכלום, אבל יש לו בעיה רצינית".

איך בדיוק היית מגדיר את הבעיה הזאת?
"הרס עצמי".

"אני יודע רק שמצבו הכלכלי בבית לא מזהיר, כמו 90 אחוז מחיילי היחידה"

לוזיצקי בן ה-19, תושב נהריה, התגורר בבית אחד עם אמו מרינה, אחיו הבכור איגור, אחותו הקטנה וסבתו. הוריו נפרדו בילדותו ועול הפרנסה נפל על כתפיה של האם. היא השתדלה לפרנס את שלושת הילדים, אבל החובות נערמו. "אימא עבדה קשה כדי לתת לנו הכול, לא החסירה מאיתנו כלום", מספר איגור, שכמו אחיו הצעיר התאמן באיגרוף. "היא תמכה בנו כל הזמן, ליוותה אותנו לתחרויות, היה חשוב לה שנצליח".

למעט כמה חברים קרובים שהיו מודעים למצב בבית, לוזיצקי לא הרבה לשתף אחרים במצוקה הכלכלית של משפחתו. "פבל לא דיבר על הבעיות בבית. הוא טיפוס די מופנם, סגור. יש לו נפש עדינה מאוד", טוען המאמן האחרון שלו, אורן ריבקוב. "הוא לא שיתף אותי וגם אחיו לא דיבר על זה. כשכל הפרשה התפוצצה הייתי בהלם".

פאבל לוזיציקו
מקום רביעי באליפות ישראל לקדטים. לוזיצקי במועדון האיגרוף | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

האם מרינה מאשרת שאכן צברה חובות כבדים ואמרה שבנה מסר לה את כל הכסף שהרוויח בעבודות מזדמנות. "פבל ילד טוב שתמיד דאג לבית ועבד קשה כדי שיהיה לנו כסף", היא אומרת. "אחרי הגירושים נשארתי עם חובות גדולים לבנק, זה קשה מאוד להחזיק ככה משפחה והוא עזר מאוד. היה לו חשוב שלאחות הקטנה שלו לא יחסר דבר. גם היום, כשהוא עצור, הוא דואג לנו מהכלא".

לפני כארבעה חודשים התגייס לוזיצקי. הוא רצה להגיע למג"ב, אבל סומן כמי שסובל מבעיית התאקלמות ונשלח לטירונות כלל צה"לית שבסיומה שובץ לתפקיד אפסנאי בחוות השומר – הבסיס שבו עוברים הכשרה מי שנחשבים חסרי מוטיבציה ומי שכונו בעבר "נערי רפול". לוזיצקי היה אמור לקבל תפקיד של מדריך קרב מגע בבסיס ולעבור הכשרה קצרה בווינגייט, אבל גם זה לא יצא לפועל. בדיעבד, נראה שבאותה תקופה הוא שוב נגרר לתוך הרס עצמי.  

לוזיצקי התקשה להסתגל למציאות של משמעת נוקשה ופעמים רבות לא התעורר למסדרי בוקר. מפקד הבסיס, סא"ל סמואל בלומנדיל, סיפר בעדותו במצ"ח על התנהלותו בבסיס: "הוא חייל מורכב. היו לו קשיים בהשכמה וכמה בעיות משמעת שבעקבותיהן העליתי אותו אליי לוועדת התאמה לפני כחודש. קיבלתי החלטה להעביר אותו לאפסנאות".

סא"ל בלומנדיל נשאל גם על המצב בביתו של לוזיצקי. "אני יודע רק שמצבו הכלכלי בבית לא מזהיר, כמו 90 אחוז מחיילי היחידה", השיב בלומנדיל. "אני חושב שאין בן בפלוגת המפקדה שלא נמצא במצב כלכלי מורכב ולחלקם יש חיכוך עם גורמים פליליים".

גם לוזיצקי התחכך בגורמים כאלה. כשהמצב הכלכלי בבית נראה חסר תקנה, הוא עשה את הטעות הגדולה הראשונה שלו ולווה כספים מ"טיפוסים מפוקפקים", כהגדרת אחד ממכריו. כשהתקשה להחזיר את הכסף שלווה, בניסיון להימנע ממגע עם המלווים ולא לריב עם אמו, הוא נשאר לא פעם לישון בבסיס. "לא ידעתי שהוא לקח הלוואות מאנשים", אומרת היום האם מרינה. "אם הייתי יודעת שהוא ילך לגנוב רובים, הייתי מונעת את זה בגופי. לא הייתי נותנת לו לצאת מהבית. אבל הוא לא סיפר מה הוא הולך לעשות". ובינתיים תפחו החובות בבית לסכום של 380 אלף שקל.

"צפינו לו עתיד מזהיר"

לוזיצקי נולד בבלרוס ועלה עם הוריו לישראל בסוף שנות ה-90. הוא למד בבית הספר היסודי "כצנלסון" בנהריה ומשם המשיך לתיכון "עמל פסגות". הוא החל להתאגרף במועדון "כפפות הזהב" בעיר, בהדרכת ארתור קורגניאן. לאחר מכן עבר למועדון האיגרוף בכפר יאסיף, ובשנים האחרונות התאמן אצל אורן ריבקוב במועדון "גולדן פייטר" בקריית חיים.

פאבל לוזיציקו
הטעות הראשונה הייתה ההלוואה. לוזיצקי | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

כמתאגרף צעיר בקטגוריית משקל חצי כבד (81 ק"ג), לוזיצקי עשה את כל הסימנים של הבטחה גדולה. "הוא התקדם מאוד במועדון שלנו. היה חרוץ, לא החסיר אימונים, ילד טוב, שקט מאוד. את מה שהיה לו לומר ראית בזירת האיגרוף", אומר ריבקוב. "צפינו לו עתיד מזהיר, אבל דברים השתנו כשהוא לא הוכר על ידי צה"ל כספורטאי מצטיין".

למה לא?
"כמעט עניין טכני. היה חסר לו ניקוד משתי תחרויות שהוא לא הספיק להתחרות בהן".

בתחרויות שבהן כן השתתף, לוזיצקי הספיק להשאיר חותם. כבר בשנת 2015, כתלמיד כיתה י"א, זכה במדליית כסף בטורניר בינלאומי בליטא לזכר המתאגרף ריקרדו טאמוליס. מוקדם יותר באותה שנה סיים רביעי באליפות ישראל לקדטים. בו בזמן החל פתח קריירה מקבילה באיגרוף תאילנדי. "פבל היה אמור לטוס לאליפות העולם לנוער באיגרוף תאילנדי, אבל שבועיים לפני התחרות הוא חגג 18, נאלץ להתחרות באליפות לבוגרים והפסיד ברבע הגמר", מספר האח איגור. "אני בטוח שאם הוא היה ממשיך עוד שנה וחצי בתחום, הוא היה זוכה במקום הראשון בעולם. אני מתאגרף בעצמי ואני אומר לך - אחי זכה להישגים מדהימים יחסית לגילו".

אלא שלהישגים הספורטיביים בגיל תיכון לא נלווה גמול כספי. ולוזיצקי, עכשיו כבר חייל, הגיע למסקנה שהדרך הכי טובה להחזיר חלק מהחובות שלו ושל משפחתו היא לגנוב רובים ולמכור אותם לארגון פשיעה בצפון הארץ. גניבת הנשק הייתה קלה למדי; היא לא דרשה פריצה או גניבה מהנשקייה, אלא כושר שכנוע בלבד. על פי החשד, בשלושת מקרי הגניבה ניגש לוזיצקי לאחראים על הנשקייה, ביקש נשק לשמירה ושכנע אותם לתת לו את ה- M-16 המקוצר ללא המסמכים הנדרשים ובניגוד לנהלים ("חייל צריך להציג עותק של החוגר, אישור מפקד ואישור של סגן מפקד הבסיס כדי לחתום על נשק", תיאר סא"ל בומנדיל במצ"ח את הנוהל התקין). לאחר מכן החביא לוזיצקי את הנשק מתחת למיטתו ולא החזיר אותו לאפסון בנשקייה. איש לא טרח לברר להיכן נעלמו שלושה רובים או איך קרה שלוזיצקי קיבל אותם בניגוד לנהלים.

פאבל לוזיציקו
הבטחה גדולה. זוכה במדליה בליטא | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

מחקירת מצ"ח עולה שלאחר שהשיג את הנשק יצר לוזיצקי קשר עם טוראי חיפאי בשם ניתאי זר, גם הוא חייל בחוות השומר, ששימש מתווך בעסקת המכירה של הרובים. זר חיבר את לוזיצקי לאזרח בשם שגיא סבג שרכש את הנשק ומכר אותו לעבריינים. 

חקירת מצ"ח חשפה שסבג כונה בשם "ויצמן", שהקוד 'החבר רוצה שנבלה בערב' שימש אור ירוק להתקדמות בעסקה ושהמילה "תמונות" התייחסה לשטרות של 200 שקל. אז החיילים והאזרח היו אולי מתוחכמים מספיק בשביל לדבר במסרים מוצפנים, אבל הם היו גם רשלניים מספיק בשביל להיתפס.

"פבל סיפר לי שאין מצלמות בבסיס"

במהלך חודש אפריל השנה, כשעתיים לפני ביקור של שר הביטחון אביגדור ליברמן, נערכה ספירה בנשקייה של חוות השומר. אז התברר שחסרים שלושה רובים ומפקד הבסיס עדכן בעניין את מפקד מצ"ח "חוף" (חיפה והסביבה) שהחל לחקור. חלק מחיילי הבסיס שנחקרו במצ"ח באזהרה העלו את שמו של לוזיצקי כמי שאחראי להיעלמות הרובים. אחד מהם סיפר על מקרה שבו גנב לוזיצקי ארנק מחייל אחר ואמר: "יכול להיות שהוא גם גנב את הנשק". נחקר אחר סיפר על מקרה שבו לוזיצקי הגיע שיכור לשמירה בש.ג.

"בכל פעם ששאלנו את פבל איפה הנשק, הוא היה בארונית", שחזר קצין בכיר מאוד בבסיס בעדותו במצ"ח. "החלטנו לפרוץ את הארונית הנעולה בפטיש ולא מצאנו את הנשק".

גם סוגיית המניע נבדקה. מש"קית ת"ש ביחידה סיפרה שלוזיצקי חשף בפניה את מורכבות מערכת היחסים שלו עם אמו בגלל מצבה הכלכלי הקשה וציין בפניה שהוא מנסה לעזור לה כספית. המש"קית העידה שניסתה לסייע לו לקבל מעמד של חייל בודד, אבל הוא סירב.

סמל מ', עוזר קצין שלישות ביחידה, סיפר שלוזיצקי נפקד מהבסיס, לקח איתו נשק בניגוד לנהלים וחזר רק עם בקבוק שתייה קלה. רב"ט ש', נשקית שהעידה על מקרים חוזרים שבהם ריסס לוזיצקי גז מדמיע בתוך הנשקייה, אמרה לחוקרי מצ"ח: "אני חושדת שהוא גנב את הנשק הראשון ואולי כבר את כל השלושה".

ניתאי זר
לוזיצקי הפליל גם אותו. ניתאי זר | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

במהלך החקירה נחשף למה היה קל כל כך לצאת מהנשקייה עם M-16 גם ללא הטפסים הדרושים: אחת הנשקיות הודתה שפעלה בניגוד לנהלים בכל הנוגע למילוי טפסים בגלל מחשב לא תקין. "אין לי מחשב שלושה חודשים", אמרה הנשקית. "בתקופה הזו קרה הרבה פעמים שהיו תקלות, למשל שהחתמתי חייל על טפסים אבל במערכת רשום שהנשק הספציפי לא חתום... דברים נפלו בין הכיסאות. שום דבר לא היה מעודכן במערכת, הכל היה ידני". לדברי הנשקית, היו גם מקרים שהאחראים עליה אפשרו לחיילים במפקדה לקבל נשק לצורכי שמירה בניגוד לנהלים ובלי שחתמו על כל הטפסים הנדרשים.

סמל ל', שהכיר היטב את לוזיצקי, סיפר על השלב שבו הפרצות התחילו לקרוא לגנב: "פבל סיפר לי שאין מצלמות בבסיס, שזה בסיס בלאי, ואמר שהוא רוצה לגנוב נשק כדי לעשות קצת כסף. אחרי שבוע הוא הראה לי 9,000 שקל במזומן בשטרות של 100 ו-200 שקל. לפי מה שאני זוכר, כשהיינו בקשר הוא סיפר שלי שגנב שני רובים ומכר אותם. אחר כך הוא היה מוטרד, מפוחד, מסתורי. אמרתי לו שילך ויתוודה, כי אחר כך זה יהיה הרבה יותר מסובך, אבל הוא אמר שאני פחדן והלך".

אנשי מצ"ח חוף חקרו את כל חיילי הבסיס בניסיון להבין איך התאפשר המחדל בנשקייה. הם הזהירו חיילים שיישלחו לבדיקות פוליגרף לבדוק את גרסאותיהם ושיתפו פעולה עם חוקרי היחידה המרכזית של משטרת מחוז חוף. כשהגיעה העת לחקור את החשוד העיקרי, לוזיצקי הכחיש בתחילה, טען שאין לו קשר לגניבות והעלה השערה שאולי גנבים ניצלו פרצות בגדר כדי לחדור לבסיס. לדבריו, את הנשק האישי שלו גנב מישהו מחדרו בבסיס.

מי שהביא בסופו של דבר לפריצת דרך בחקירה היה נ', חבר טוב של לוזיצקי שהכיר אותו מאז גן הילדים. "יום אחד, כשהייתי בפארק כצנלסון בנהריה, פבל ניגש אליי וסיפר לי שהוא גנב M-16 מקוצר מהצבא ומכר אותו תמורת 15 אלף שקל לעבריין בחיפה שקוראים לו ויצמן", העיד נ' במצ"ח. "הוא סיפר שהנשק אצלו חודשיים, שאף אחד לא שם לב ושהוא החביא אותו בגינה ליד הבית שלו".

"הייתי חייב כסף, זה כמו התמכרות"

נראה שבעיית המשמעת העצמית של לוזיצקי הרימה את ראשה לאחר שסיים את עסקת הנשק. בתחילה הוא חלק עם נ' את כל הפרטים ("הוא פתח את הארנק והראה לי המון שטרות של 200 שקל"), ובהמשך החל לבזבז את הכסף שנועד לחלץ את המשפחה מהחובות. הוא נתן אמנם לאמו 7,000 שקל כדי לממן את ההוצאות על גן הילדים של אחותו, אבל רכש לעצמו גלקסי S9 חדש, אוזניות ב-600 שקל ונעלי ספורט ב-800 שקל, הזמין חברים למסעדות ורכש בשמים, סיגריות, מכונת גילוח ובמקרה אחד גם מריחואנה. הוא שילם מאות שקלים לנהגי מוניות שיסיעו אותו מחיפה לבסיס ו-5,000 שקל הלכו לחברים שהלוו לו כסף. אחרי כל זה לא נותר הרבה, כי אחד הרובים נמכר תמורת 2,000 שקל בלבד לאחר שהתברר שהוא תקול וקשה לתפעול.

פאבל לוזיציקו
"בסיס בלאי". לוזיצקי על מדים | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק

כשכל העדויות המפלילות נגדו הוצגו לו, לוזיצקי נשבר, הודה בגניבת הרובים ופירט בפני חוקרי מצ"ח מכר אותם לאותו "ויצמן", למעשה שגיא סבג. בארנקו מצאו החוקרים 1,650 שקל במזומן. זה מה שנשאר מעסקת הנשק הגדולה שלו.

"גנבתי את הרובים כדי להביא כסף לאימא שלי. לא היה לי מאיפה, אז גנבתי את הנשק ומכרתי. אני מצטער שגנבתי. רק פה בחקירה הבנתי מה עשיתי וקיבלתי את הכאפה. הייתי חייב כסף, זה כמו התמכרות. היה לי קל להוציא את הנשק מהבסיס והרווחתי כסף טוב, זה משך אותי". לוזיצקי הפליל את ניתאי זר ואת סבג, התעמת איתם בחדר החקירות וסיפר על חלקו של כל אחד מהם בפרשה.

סבג התעקש כל העת שאינו מכיר כלל את לוזיצקי: "מימיי לא ראיתי אותו, לא קניתי ממנו נשק, לא החזקתי נשק, אף פעם לא דיברתי איתו". גם זר הכחיש שתיווך בעסקאות הנשק או קיבל כסף: "בחיים לא קרה דבר כזה וגם לא יקרה. אני לא יודע למה הוא עירב אותי... אני זוכר שלפני כחודש הוא שאל אותי אם אני מכיר מישהו שמתעסק עם נשק ואמרתי לו שלא".

החוקרים דחו על הסף את גרסתם של זר וסבג. הפרקליטות הצבאית הגישה כתב אישום לבית הדין הצבאי של פיקוד הצפון נגד לוזיצקי בגין גניבת נשק ונגד זר כמי שתיווך במכירה; לוזיצקי חתם כאמור על הסדר טיעון, ואילו זר מנהל באמצעות פרקליטיו משא ומתן מתקדם להסדר טיעון לגבי העונש שיוטל עליו. בכל הנוגע לשגיא סבג, בית המשפט המחוזי בחיפה האריך באחרונה את מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו._OBJ

"אני אחזור להתאגרף", הבטיח לוזיצקי לבני משפחתו, ואחיו איגור בטוח שזה יקרה: "הוא הרס לעצמו הרבה בפרשה הזו, אבל אני בטוח שהוא ייצא מהכלא ויחזור להתחרות. האיגרוף זה כל החיים של פבל".

תגובות

רס״ן עו"ד כמאל זהראלדין, רס"ן (מיל') עו"ד בוריס שרמן וסרן עו"ד רותם קוגן, המייצגים את החייל מטעם הסנגוריה הצבאית, מסרו בתגובה: החייל שיתף פעולה באופן מלא עם גורמי החקירה מתחילת מעצרו. הוא מסר שעשה את שעשה בעקבות בעיות כלכליות ואיומים על חייו ועל חיי משפחתו. החייל הביע חרטה עמוקה ופעל במסגרת ההחקירה, ככל יכולתו, כדי שכלי הנשק יוחזרו לרשות הצבא. לאור האמור, בית הדין הצבאי אימץ את הסדר הטיעון שגובש בין צוות ההגנה לתביעה הצבאית, הסדר מאוזן שמביא בחשבון גם את נסיבותיו הקשות של החייל מבית ואת הקשיים הראייתיים והכשלים החקירתיים שעליהם הצבענו במסגרת המשא ומתן. מדובר בחייל שמגיע מרקע סוציו-אקונומי נמוך, בן לאם חד-הורית, המגדלת בנוסף את אחותו הקטינה. האם היא המפרנסת היחידה בבית ואין כל קשר עם האב או תמיכה כלכלית מצידו. הוא התגייס לצבא לפני כחצי שנה כאשר הוא מוכר כמי שסובל מקשיי הסתגלות ולאחר שסיים 10 שנות לימוד בלבד.

עו"ד רונן חליוה, המייצג את שגיא סבג: "ביום הדין בית המשפט יצטרך להחליט על איזה מתוך 14 הגירסאות השונות שמסר החייל לחוקריו הוא מחליט להסתמך. במילים אחרות, מדובר בחייל שבדה עלילה מדמיונו הקודח, הפליל חפים מפשע רבים, ובענייננו, שמו של מרשי כמו גם תמונתו היחידה הוכנסו לפיו של החייל אשר לא זיהה את מרשי ורק לאחר שהופעל עליו לחץ, שינה פעם נוספת את גירסתו".

עורכי הדין מיכאל כרמל ודן אסלנוב, המייצגים את ניתאי זר: "אנחנו בטוחים לאורך כל ההליך שאין למרשנו יד ורגל בביצוע העבירות ואנחנו מתכוונים להילחם על חפותו".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: התנהלות גורמי היחידה בכל הנוגע לשמירה על כלי הנשק תוחקרה באופן מעמיק על ידי קצין חינוך ונוער ראשי. הלקחים הנדרשים הופקו והוצגו לראש אכ"א. בעקבות התחקיר נעשתה בחינה מחודשת של הנהלים וחלקם עודכנו, בדגש על צמצום הגישה לנשק והגדלת הבקרה על אחזקתו. כמו כן ננקטו צעדים משמעתיים ופיקודיים ביניהם הדחה והערות משמעתיות לבעלי התפקידים הרלוונטיים. מצ"ח בשיתוף מ"י ממשיכה לפעול לאיתור כלי הנשק שטרם נמצאו.