במושגים של חיל האוויר הישראלי, האלוף במיל' גדעון שפר נחשב ל"דינוזאור". מי שלחם כטייס קרב עוד במלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור, קיבל ממפקד חיל האוויר את אות צוק איתן – מה שהפך אותו ללוחם המעוטר ביותר בתולדות חיל האוויר הישראלי. באתר חיל האוויר מספרים שבמהלך המבצע שפר היה "מנטור" במטה המבצעי, שם תרם מהניסיון האדיר שצבר בחיל האוויר. "כל אחד מהאותות שקיבלת ראויים להערכה", אמר מפקד חיל האוויר, האלוף אשל.
מאות אנשי מילואים עזבו את ביתם כאשר גויסו במבצע צוק איתן. כוח המילואים נחשב לחלק חשוב בפעילות החיל, בין אם מדובר בטייסים פעילים או במפקדים בעלי ניסיון. מבין אלה נחשב שפר כאחד המובילים. שפר ייעץ לטייסות החיל ובנוסף היה במטה המבצעי של חיל האוויר, שם ייעץ לקצינים שניהלו את הלחימה בעזה. "בזמן המבצע הרגשתי שהניסיון והוותק שלי תרם גם לאנשים סביבי במטה מבצעי", צוטט שפר באתר חיל האוויר. "החיבור בין העבר, ההווה והעתיד בחיל הופכת אותו לציר מרכזי שממשיך להוביל ולהתפתח. אני מעדיף להישאר בלי עיטורים כי כך ייעלמו המלחמות, אך זה כבוד גדול בשבילי לעמוד כאן ולקבל את העיטור".
בהמשך לדבריו של שפר, אמר מפקד חיל האוויר שלשפר ושאר אנשי המילואים יש חלק חשוב גם במלחמה החדשה נגד הטרור. "מערכת צוק איתן היא מלחמה מהסוג החדש בה התמודדנו עם אירועים לא פחותים במורכבותם ממלחמות העבר. אני מרגיש זכות להעניק לאחד המורים שלי את אות המערכה", אמר האלוף אשל. "האלוף (מיל') שפר ביצע את תפקידו במהלך מבצע 'צוק איתן' בצורה ייחודית מאוד", הוסיפה הסוציולוגית החילית, סא"ל ענבר דניאל. "הוא התחבר מאוד לאנשים הצעירים במטה המבצעי והשרה אווירה נעימה. בעלי התפקידים האחרים הגיעו אליו פעמים רבות כדי לשאול שאלות ולקבל עצות, הוא מצדו דיבר איתם בגובה העיניים והיה כמו מנטור בשביל כולם".
הטייס שעשה את הבלתי נתפס
שפר, כיום בן 67, התגייס לצה"ל כבר ב-1966. בהתחלת הקריירה של שפר לא היה רמז למה שעתיד לבוא, הוא שירת כטכנאי קשר בבסיס רמת דוד. אבל באפריל 1967 הוא מתחיל קורס טיס, וזמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים, אות המלחמה הראשון על החזה של שפר. חניכי קורס הטיס סייעו במנהלות של הבסיס ובנוסף בחפירה של שוחות לחימה; באותם ימים עוד לא הבינו את עוצמתו של צה"ל ורבים היו בטוחים שהמצרים יצליחו לפלוש לישראל. את הסוף של זה כולנו מכירים.
במלחמת ההתשה, שפר כבר שרת כטייס קרב, שהיה בין מקימי טייסת "הנמר המעופף". בהמשך הצטרף לצוות מקימי טייסת "הדרקון המעופף", וב-1971 מונה למפקד קורס בסיסי בבית הספר לטיסה ואף היה חבר בצוות האווירובטי. באוגוסט 1973 שפר חזר לטוס בטייסת "העטלף", טייסת פנטומים של חיל האוויר, במסגרתה נלחם במלחמת יום כיפור.
זמן קצר אחרי מלחמת יום כיפור, בנובמבר 1973, הוא יצא לגיחת צילום בחזית המצרית. במהלך הגיחה שוגרו לעבר מטוס הפנטום מספר טילי נ"מ, והוא נטש את המטוס בגובה 48,000 רגל ובמהירות על-קולית - סיפור נטישה מדהים עליו סיפרנו לאחרונה. שפר נפל בשבי המצרי, שם שהה במשך שבועיים. במהלך הנטישה נפגע בגבו ובידיו וסבל משברים פנימיים. אחרי שחזר מהשבי עבר תקופת שיקום ארוכה, לאחריה חזר לטוס כטייס מסוקים ובהמשך שב לשרת כטייס בטייסת "העטלף".
הוא התקדם בסולם הדרגות ובינואר 1982 הוענק לו צל"ש מידי מפקד חיל-האוויר, האלוף במיל' דוד עברי, אחרי שנמנע מעימות אווירי עם מטוס מיג במהלך גיחת צילום בעיראק, עימות שהיה מסכל את המשימה. הצל"ש הזה הצטרף לאותות מלחמה ממלחמת ששת הימים ועד מבצע צוק איתן, כאמור מה שהפך אותו ללוחם המעוטר ביותר בחיל האוויר. כמו שזה נראה לשפר אין שום כוונה לפרוש מהמילואים, ומי יודע אם זה יהיה האות האחרון שלו.