"לחיל האוויר יש כיום יכולת התקפית של אלפי מטרות ביממה באופן מדויק. את היכולות שלנו הכפלנו כבר פעמיים בשנתיים האחרונות. זה לא רק עניין כמותי, זה מתחבר לאיכויות מודיעיניות. חיל האוויר של סוף 2014 יודע לתקוף בפחות מ-24 שעות את מה שהוא עשה ב-33 ימים בלבנון השנייה. האיכות גם השתפרה בסדרי גודל גדולים. חיל האוויר יכול לעשות ב-12 שעות את מה שהוא עשה בשמונה ימים בעמוד ענן".
את הדברים הללו אמר השבוע מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל, בכנס שהתקיים במכון פישר לחקר אסטרטגי אוויר וחלל. הכנס חשף את היתרון המשמעותי של חיל האוויר הישראלי אל מול האויבים, יתרון אשר בא לידי ביטוי במילותיו של אשל, שציין כי בשנתיים האחרונות הגדיל חיל האוויר את יכולת האש בלא פחות מ-400 אחוזים. חיל האוויר תמיד היה חזק, הוסיף אשל, אבל במבט על הפרופורציות והמשמעויות, היום "כוח המחץ וההגנה הם חסרי תקדים בהיקף שלהם. למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון קבועה, אבל הכוח האווירי הוא שחקן מרכזי בהרתעה, הכרעה ובהגנה. לכן, השפעתו של הכוח האווירי על האסטרטגיה היא מרכזית".
אין ספק, בשפת הרחוב מדינת ישראל שמה כמעט את כל הביצים שלה בסל של חיל האוויר. רבים חושבים שמדובר במחדל ועל זה נדבר בפעם אחרת, אבל הביצים האלה הם מה שהביא את חיל האוויר ליכולת עליה מדבר האלוף אשל. אז מה כולל הסל הזה ומה היתרון של חיל האוויר אל מול פני האויב? החלטנו לענות על זה ברשימה הבאה שגם היא, בשל מגבלות הצנזורה, חלקית בהחלט.
1. מטוסי ומסוקי הקרב הטובים בעולם
הפלטפורמות שמפעיל חיל האוויר הישראלי הן ללא ספק אחד מהיתרונות הגדולים שלו. החיל מתבסס על מטוסים אמריקאים וכחלק משיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב נמכרו לישראל מטוסים שיתנו לה את היתרון על פני מדינות העימות. לזה יש להוסיף גם את המערכות כחול לבן שלנו שמשדרגות את אותם מטוסים באופן משמעותי.
מטוס ה F-15 על דגמיו השונים נחשב לדוגמה טובה שממחישה את היתרון הטכנולוגי הזה. למרות גילו המתקדם, חלק ניכר מהטייסים שלו לא נולדו כשהגיע לארץ, הוא עדיין נחשב למטוס היירוט הטוב בעולם. ראש מחלקת אמל"ח לשעבר אמר בעבר "בהיבט הטכני, מייצג ה-F-15I את המטוס היקר שיש ממנו כמות קטנה ושנהנה מיכולת מבצעית ללא מתחרים. ה-F-15 הרגיל, הבז, הוא המיירט האולטימטיבי במובן של יכולת ירי מעבר לאופק, טווח מכ"ם ארוך, יכולת נשיאת הטילים וטווחי הפעולה. החיבור של היכולת לפעול בלילה ובכל מזג-אוויר, מהווה התפתחות מאוד משמעותית, אם לא מהפכה של ממש".
השילוב של מטוסי ה-F-15 עם סוס העבודה העיקרי של החיל, F-16, מגדיל את היכולות של החיל כמו גם את הוורסטיליות שלו. הסופה נחשבת למתוחכמת יותר מהבז בפן הטכנולוגי, אולם יחדיו הם נותנים לחיל האוויר יכולת אוויר-אוויר גובה ויכולת תקיפת מטרות באופן מדויק. כאשר אשל דיבר על עלייה משמעותית ביכולת של חיל האוויר לתקוף מטרות רבות בזמן קצר הוא התכוון לשני אלה. בקרוב יצטרף למטוסי האף גם החמקן וזה יגדיל את הפער באופן משמעותי.
לצד מטוסי הקרב מפעיל החיל גם את מסוקי התקיפה מסוג אפאצ'י הנחשבים כיום למתקדמים בעולם, לפחות בעתיד הנראה לעין לא הצליחו למצוא להם תחליף. גם היום הם יכולים לעצור טורי שריון, שסביר להניח כי לא יגיעו, ובנוסף מאפשרים תקיפה מדויקת של מטרות טרור גם בלב שכונות אזרחיות ועם מינימום נזק נלווה. "אחד היתרונות של המסוק זה הוורסטיליות שלו", סיפר בעבר סא"ל דרור מפקד טייסת הצרעה. "אם נסתכל לאורך השנים עד היום נראה שהכלי האווירי הראשון שהגיע וגם ייצר אש בכל גזרה, מהאינתיפאדה, דרך עזה, לבנון, רמת הגולן ובכל מקום זה מסוק קרב".
2. אמצעי לחימה קטלניים
תחום נוסף ששם את חיל האוויר בשורה הראשונה זה האמל"ח, זה התחום שהפך את מטוסי ומסוקי הקרב לקטלניים באמת. בתחום האוויר-אוויר ניצב בגאון הפיתון 5 של רפאל. עם טווח של 20 ק"מ ומהירות שמגיעה ל-4 מאך הטיל יכול להנעל על כל מטרה, ללא תלות במיקומה היחסי אל המטוס התוקף גם כשזה נמצא ממש מאחוריו. בכך מגדיל הטיל הזה את זירת ההרג ומדובר ביכולת ייחודית של הפיתון 5 ואחד מהיתרונות הגדולים שלו. "תן לנו את הזמן הנדרש לתרגל את הטיסה עם הפיתון-5", אמר בעבר טייס F-16 "והפכנו את טייס הקרב לטוב פי-100".
בתחום האוויר קרקע מפעיל חיל האוויר מגוון גדול של פצצות מגוונות שמונחות באמצעות לייזר ו-GPS. את הפצצות האלה ניתן לשגר מטווח רחוק מה שמקטין את הסיכון לטייס ולמטוס באופן משמעותי. גם הגודל קובע ובחיל האוויר כמה עשרות פצצות מסוג GBU-28 השוקלות 2.2 טון ומלאות ב-300 ק"ג חומר נפץ. מכסחת הבונקרים הזו מסוגלת לחדור 6 מטרים של בטון מזויין טרם הפעלת מנגנון הפיצוץ.
תחום נוסף שמשפר את יכולות חיל האוויר נחשף במלחמת לבנון השנייה אז שיגר מטוס F-16D של חיל האוויר את הדלילה והשמיד באמצעותו משאית תחמושת שיצאה מסוריה ויועדה לחיזבאללה. את הטיל הזה של התעשייה הצבאית ניתן לשגר בכל שעות היממה ומזג האוויר מטווח של 250 ק"מ ויש לו יכולת פגיעה מדויקת בזכות מערכת ניווט משולבת, אינרציאלית וניווט מבוסס GPS.
3. לוחמה אלקטרונית
תחום שבאופן טבעי כמעט ולא זכה לחשיפה תקשורתית. אומנם אנחנו לא רואים אותם ולא שומעים עליהם, אבל השפעתם על שדה הקרב של המאה ה-21 משמעותית. למעשה כל גיחה של חיל האוויר, קרובה או רחוקה, מלווה באמצעים האלה שמופעלים מהקרקע או ממטוסים כמו הנחשון והצופית. בשל היכולת הגבוהה והייחודית יחידת הל"א של חיל האוויר מלווה גם חלק ניכר מהמשימות של צה"ל הירוק. לאורך השנים זכינו לפרסום על היחידה כאשר מערכות מכ"ם של האויב שובשו לסירוגין כשמטוסי חיל האוויר הגיעו לתקוף, כאשר אמצעי התקשורת של האויב שובשו לסירוגין וכשטילים נ"מ ששוגרו לעבר מטוסי חיל האוויר סטו ממסלולם.
4. תדלוק אווירי
חיל האוויר נחשב לזרוע הארוכה של צה"ל ואת זה הוא עושה בזכות יכולת תדלוק באוויר. היכולת הייחודית הזו, שקיימת בזכות מטוסי הראם של טייסת ענקי המדבר, דורשת אימונים רבים ותשומת לב מתמדת לפרטים הקטנים ביותר. מלבד הטווח הארוך יכולת התדלוק האווירי מאפשרת לחיל האוויר להכפיל גם את כוחו, כפי שהסביר לנו בעבר סא"ל א' מפקד הטייסת: "קח את הרביעייה הזו (של מטוסי קרב) תצמיד לה מתדלק ויש לך רביעייה עם אפקטיביות של שמינייה או של 12 ויותר".
5. עולם המודיעין
כדי שהמטוסים ידעו איפה ואת מי לתקוף מפעיל חיל האוויר את להק המודיעין שלאורך השנים צבר ניסיון מבצעי עשיר שבא לידי ביטוי בשלל תקיפות, כולל כאלה שאנו אוהבים לקרוא להן "על פי פרסומים זרים". בזכות היכולות הגבוהות של להק מודיעין, כולל שת"פ עם שאר זורועת המודיעין, יודע חיל האוויר להבחין בבית "מופלל" שנמצא בלב שכונה אזרחית, לאתר את מחסני הרקטות של חיזבאללה או אלה שברצועת עזה ויודע לתקוף בדיוק גבוה שיירות נשק הנשלחות לחיזבאללה. כאשר האלוף אשל דיבר בכנס של מכון פישר על היכולות של חיל האוויר הוא הדגיש כי "זה מתחבר לאיכויות מודיעיניות שנותנות כתובות במאמץ ההתקפי הזה".
הלהק מחולק לשלל יחידות כולל סיירי אוויר ומפעילי מערכות מוטסות שמשולבים בכל פעילות החיל. אם ניקח תקיפה לדוגמה, על פי מקורות זרים כמובן, הלהק הביא לטייסים את המטרה אולם הוא מלווה אותם גם במהלך התקיפה. על כל נתח במסלול שלהם מופקד קצין מודיעין שיושב בבור ואלה מזרימים לטייסים מידע עדכני על המטרות שלהם. כאשר הטייסים מדווחים "פגיעה מדויקת במטרה" הם כבר עוברים למשימה הבאה.
לצד זה חיל האוויר אוסף באופן מתמיד מידע על הכלים של האויב, זה קורה בזכות להק מודיעין וזה קורה בדרכים מיוחדות יותר. בשנת 2009 חכר חיל האוויר מספר מטוסים מסוג מיג 29, המשרתים בחילות האוויר של מדינות ערב. כשאלה הגיעו לארץ הם נבחנו על ידי טייסי ניסוי שבנוסף התאמנו בקרבות אוויר מול טייסים מבצעיים. המשמעות של פעולה זו ברורה ודי אם נזכיר את מטוס המיג 21 שערק לישראל בשנות ה-60 והניצחון של מלחמת ששת הימים.
6. חילוץ תחת אש
תחום מסוקי הסער יחד עם תחום הרפואה התעופתית נחשב לאחד מהחשובים בחיל האוויר. כל לוחם וכל טייס יוצאים לקרב כשהם יודעים שיעשו עבורם הכל בכדי לחלץ אותם במקרה חרום. וזה לא משנה איפה הם יהיו במהלך הקרב. לצורך כך מפעיל חיל האוויר ארבע טייסות מסוקי סער מסוג ינשוף ויסעור שאחראיות בין השאר על תחום החילוץ. מסוקים אלה יובילו את לוחמי יחידת 669 שעוברת הכשרה מורכבת וארוכה בכדי לעמוד במשימה.
שנה אחרי מלחמת לבנון השנייה התקיים בבית חיל האוויר הכנס הלאומי לרפואה תעופתית. במהלך הכנס אמר אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר באותה שנה, "מה שנעשה בתקופת המלחמה בתחום החילוץ והפינוי הרפואי ראוי להערכה רבה. נעשו דברים יוצאי דופן לטובה. אני גאה מאוד בפעילות שנעשתה ע"י צוותי האוויר, הרפואה, 669 והלוחמים". שקדי התכוון לנתון המדהים, שללא ספק גם מעיד על היכולת, כי 90 אחוז מפצועי צה"ל שהוגדרו כדחופים לפינוי במהלך המלחמה, פונו משטח לבנון ע"י מסוקי חיל האוויר ויחידת 669. היחידה פינתה משטח לבנון במהלך המלחמה 332 חיילים ב-94 משימות חילוץ והצלה. לכל זה יש להוסיף כי בזכות היכולת של המערך חיל האוויר מחלץ גם אזרחים כאשר החילוץ נחשב למורכב ומסוכן, למשל בסופה החורפית שעברנו השנה.
7. מובילים בתחום הכטב"מים
זה לא סוג שמדינת ישראל נחשבת למעצמה עולמית בכל הקשור לכטב"מים. רבים מהמטוסים ללא טייס שמשרתים בחילות אוויר בעולם יוצרו בישראל וגם בחיל האוויר הישראלי זו נחשבת לזרוע משמעותית. נתח שעות הטיסה של הכטב"מים עולה בכל שנה ונכון לשנת 2011 זה עמד על 25 אחוזים מכלל שעות הטיסה שחיל האוויר ביצע באותה שנה, כ-45,000 שעות וסביר להניח שכיום המספר גבוה בהרבה. הכטב"מים של צה"ל מבצעים גיחות רבות לאיסוף מודיעין ועל פי פרסומים זרים ביצעו מאות סיכולים ממוקדים ובנוסף גם תקיפות של שיירות נשק בסודן.
לזרוע הזו יש כמה הישגים מרשימים ואחד המסקרנים שבהם היה בזמן מלחמת לבנון הראשונה. מטוס מיג 21 נכנס לקרב אוויר עם מל"ט ישראלי ונכשל במשימה. במהלך הקרב הטייס נאלץ לנטוש והמיג התרסק. בין הכטב"מים שראויים לצין יש את ההרמס 450, ואת האיתן שמסוגל לשהות באוויר 36 שעות.
8. המערך הטכני
יש לנו הרבה כבוד למטוסים, לחימוש וכמובן שגם לטייסים אבל כל זה לא היה עולה לאוויר בלי מערך טכני משומן ומשוכלל. המערך הזה מופעל על ידי חיילים צעירים שעושים ימים ולילות עבור כל שעת טיסה ואת זה הם עושים בעזרת מערכת ממוחשבת שיודעת להגיד להם מה מצבו של כל מטוס ובהמשך מסמנת את שלבי העבודה שכל מטוס עובר ואת המוכנות שלו למשימה.
לפני כל גיחה המערך מקבל פקודה דרך אותה מערכת ממוחשבת שכוללת את כמות המטוסים, תצורת חימוש שנדרשת, כמות דלק ושעת הטיסה. כאשר המטוס חוזר מהגיחה מבוצעת פעולה הפוכה שכוללת לא מעט שעות עבודה ומאמץ. לצד זו ישנה מערכת נוספת שיודעת איפה נמצא כל חלק הנדרש למערך הטכני, ומדובר באלפי פריטים, וכמה יש להם מכל חלק. לא פחות חשוב המערכות של המערך הטכני מחוברות לבור של חיל האוויר בקריה וכך הפיקוד הבכיר יודע מה מצבו של כל מטוס ומסוק.
9. התרבות הארגונית
תחקיר והפקת לקחים נחשבים לתהליכים חשובים ביותר במערכת ארגונית ובמיוחד זו הצבאית. התחקיר והפקת הלקחים מאפשרים תובנות חדשות על פעילות הארגון, את היישום שלהן ושיפור היעילות והביצוע. חיל האוויר הישראלי נחשב למוביל בתחום התחקיר, בטח בישראל, כאשר אחד ממרכיבי היסוד בעוצמתו של חיל האוויר היא תרבות התחקיר. כל גיחה של חיל האוויר מתחילה בתדריך של הטייסת כולה שממשיך לאחר מכן לתדריך של המבנה ואחרי זה כל טייס יושב לעוד תדריך קצר ואישי מול מחשבים רבים שיש בטייסות.
כאשר המבנה נוחת הטייסים מבצעים תחקירים ארוכים ומפורטים שכוללים את כל מכלול הפעולות שביצעו באוויר, וחשוב לציין שהכל נרשם ומתועד. אחד מהעקרונות החשובים של תרבות זו, ומה שהופך אותה לייחודית כל כך, היא שבמהלך התדריכים והתחקירים כולם שווים. גם כאשר המבנה כולל טייס בדרגת סגן שטס יחד עם תא"ל.
10. חיל ורסטילי
יתרון נוסף שמעניק חיל האוויר זה הוורסטיליות שלו ככוח התקפי וכהגנתי. כמעט מיום הקמתו הקפיד חיל האוויר לרכוש מטוסים שיודעים לבצע כמה משימות, דגש על משימות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע. גם כאשר נרכשו מטוסים יירוט, למשל המיראז' ואפילו ה F-15 הקפידו בחיל להעניק להם יכולות תקיפה קרקעית ומעבר לזה גם יכולות לוחמה אלקטרונית וצילום. הטייס הישראלי מתאמן על מספר מתארי לחימה זאת בניגוד לחילות אוויר בעולם שם ניתן לראות מטוסים וטייסים שמתאמנים עם משימה אחת. "לחלק מהמדינות יש מטוסים ומערכות דומות לשלנו והם לא עושים איתם את הדברים שאנחנו עושים איתם" אמר מפקד חיל האוויר בסיכום שנה לכהונתו והוסיף "פה אנחנו חלוצים גדולים".
מעבר לזה חיל האוויר הביא את הגמישות המבצעית שלו לכדי אומנות של ממש. טייסי קרב יכולים למצוא עצמן מתאמנים לתקיפה באיראן ובמקביל מבצעים משימות תקיפה בלבנון או רצועת עזה. אותו טייס יודע לזנק ולהפיל מל"ט שחדר מלבנון וימים ספורים לאחר מכן לקפוץ ולהשמיד חוליית ירי בעזה.
ולא רק טייסות הקרב. בביקור של אתר פז"ם בטייסת 100 הכרנו טייסת שיודעת לאסוף מודיעין אסטרטגי עבור להק מודיעין ובמקביל לקפוץ לאזור יהודה ושומרון ולסייע באיתור חוליה של מפגעים שחדרו לישוב. טייסות המסוקים והתובלה יודעות לחלץ פצועים תחת אש ובמקביל להחדיר לוחמים של יחידות מיוחדות מעבר לקווי האויב או להטיס אספקה לכוח שנמצא בכל גזרה. העיקרון הוא לנצל את המשאבים בצורה המיטבית ביותר ולדעת לבצע מגוון רחב של משימות, החל מתקיפות אסטרטגיות, חשאיות, סיוע לכוחות הקרקע, קרבות אוויר ועוד. כזה שיודע להתמודד עם תהפוכות האזור ולהתאים את היעוד שלו למצב הקיים. "אני מאמין שכוח גמיש, ורסטילי ומסתגל זה שם המשחק, וחיל-האוויר הוא כזה", אמר בעבר אלוף במיל עידו נחושתן.
11. ההון האנושי
אי אפשר שלא לסיים עם היתרון הגדול ביותר של חיל האוויר וזה כמובן האנשים. מי שהגדיר זאת בצורה הטובה ביותר הוא הנשיא שמעון פרס, שאמר באחד הכנסים "חיל האוויר הישראלי הוא חיל האוויר הטוב בעולם, יש לו מערכות ייחודיות רק לו, הוא מצויד בשיא הקדמה הטכנולוגית והכי חשוב" הדגיש הנשיא, "עם הון אנושי מסור ואיכותי. אתם חיל עם אחריות כבדה על הכתפיים שמראה בכל יום תוצאות טקטיות ואסטרטגיות".
טייסי חיל האוויר עוברים הכשרה ארוכה שנמשכת שלוש שנים וגם אחריה הם ממשיכים לעבור קורסים ארוכים ומאתגרים. חיל האוויר משקיע המון באימון של אנשיו, באוויר וביבשה, ומכניס את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בכדי לעשות זאת. זה כולל סימולטורים מתקדמים ומיצוי מלא של שעות הטיסה. אולי יש לטייסים מזגן בקוקפיט אבל מאוד נפוץ לראות אותם יוצאים משם כשהם מזיעים.
בחיל האוויר פועלים לילות כימים לשפר את מערך ההדרכה ולהתאים אותו לאתגרים המשתנים. בחצי השנה האחרונה פעלו אנשי מערך ההדרכה של חיל האוויר על יוזמות שונות שישפרו את פני הדרכת הטיסה בחיל-האוויר. את זה הם עשו במסגרת תחרות ייחודית שהסתיימה השבוע. בעצם החיל ביקש להפעיל את חוכמת ההמונים וביקש מכל משרת פעיל להציע רעיון שישפר את המערך. ללא ספק פעילות ייחודית שלא קיימת בהרבה ארגונים וצבאות. אגב את למקום הראשון הגיעו אנשי מרכז ההדרכה של מטוס הסקייהוק אחרי שבנו סימולאטור ראשון מסוגו לנווטי קרב בלבד.
כדי להבין את השילוב של הרשימה שסקרנו פה, די אם נקרא את דבריו של מפקד חיל האוויר מהכנס האחרון במכון פישר. "הכוח האווירי, בכוחו להביא לידי שינוי אסטרטגיה. המשקל וההשפעה של הכוח האווירי כיום גדולים מתמיד. על חיל-האוויר מוטלת יותר ויותר אחריות. היום יותר מתמיד, וזה נובע מהעובדה שלאורך השנים, הכח האווירי מייצר כח מחץ וכח הגנה חסר תקדים בהיקף שלו. היכולות שחיל האוויר מביא עמו הן הגמישות והמיידיות והיכולת לשלוט במשאב היקר הזה היא חיונית למערכה שבין המלחמות כמו גם חיונית בעת לחימה".