בערב יום שלישי ארור בצפון הארץ בשנת 1997, שני מסוקי יסעור של חיל האוויר שנשאו בבטנם 65 חיילי נח"ל שהיו בדרכם למוצבים ברצועת הביטחון בלבנון התנגשו זה בזה בתאונה שבה נהרגו 73 החיילים שהיו על המסוקים (כולל אנשי צוות האוויר). באותם הימים, אסון הנ"ד ("אסון המסוקים"), היה אסון התעופה הכי קשה בהיסטוריה של התעופה האנושית. הקופסאות השחורות של המסוקים לא אותרו על הקרקע גם היום, 17 שנה אחרי ולכן, מעולם לא בוצע תחקיר חותך עובדות סביב אותו האירוע.
כתוצאה מאותו האירוע, מועברת הנחיה גורפת שלא לשאת חומר נפץ על מסוקים בעת העברת כוחות וכן מוקם להק המסוקים בחיל האוויר שמרכז תחתיו את כל תחום התעופה המוסקת בצה"ל.
עולמם של טייסי המסוקים בחיל האוויר רווי בסכנות ואתגרים וזה אגב עוד לפני שאנחנו מדברים על גיחות מבצעיות ואש של האויב. כדרכה של מכונה, למסוקים יש מדי פעם תקלות וכשאתה נמצא באוויר ובלי נתיב צדדי זה יכול לעלות בחיי אדם וכמו שההיסטוריה מלמדת, מחיר כבד כבר שולם.
כדי להתמודד עם מגוון התקלות, מבצעים הטייסים מאות שעות טיסה על אחד מהסימולטורים הכי מתקדמים בארץ אשר מספק את ההדמיה הכי קרובה למציאות שחוויית הטיסה של טייס מסוקים. לא עליתי על סרבל טיסה, אבל נכנסתי לקוקפיט, כדי להתנסות בהטסה של מסוק וכדי ללמוד איך מתמודדים עם מנוע שנכבה באוויר או עם חלקים שעפים מהמסוק במהלך הטיסה. מסוכן, בעייתי, אבל כפי שלמדתי – בהחלט אפשרי.
המאמן הכי מתקדם בחיל האוויר
הסימולטור של המסוקים הגיע לבסיס פלמחים לפני כעשור ונחשב עד היום לאחד המתקדמים בעולם והמתקדם ביותר בחיל האוויר, זאת מכיוון שהוא היחיד שיושב על מערכת הידראולית וממש זז בהתאם לפעולות של הטייס. מבחוץ הוא נראה כמו קפסולה ענקית שנכנסים אליה בני אדם ומישהו מנער אותה היטב. לא מומלץ לבעלי לב חלש. יתרון נוסף שלו הוא שדה ראייה רחב במיוחד ותמונה בעלת רזולוציה גבוהה במיוחד. "זה אחד לאחד כמו הדבר האמיתי", נאמר לי על אותה המכונה שיכולה לדמות חוויית טיסה גם בינשוף וגם ביסעור.
בחדר הסימולטור, יש שני תאי טייס שזהים לחלוטין למסוקים – תא היסעור ותא הינשוף. התאים מוכנסים לסירוגין אל תוך מתקן הסימולטור בהתאם לאימון הרלוונטי בתהליך שאורך כשעתיים בלבד. בתא הטייס יש את עמדת הטייסים ובנוסף עמדת בקרה, בה יושבות המדריכות שמתרגלות את הטייסים. בניגוד למדריכות הסימולטורים האחרות בחיל האוויר, המדריכות במאמן המסוקים יושבות יחד עם הטייסים המתאמנים מה שמשפר את התקשורת.
את הסיור התחלתי בטיסה יחד עם רס"ן גיא, מפקד טייסת המאמנים וטייס מסוקים ותיק עם ניסיון של אלפי שעות טיסה. אנחנו נכנסים יחד לתא הטייס שנראה בדיוק כמו זה של מסוק הינשוף. רס"ן גיא יושב בכיסא השמאלי ואני תופס מקום של כבוד בימני. מכבים את האורות וכבר בהתחלה אני מתרשם לטובה מאיכות התמונה, זה עוד לפני שעלינו לאוויר.
די מהר אני מבין שההטסה של מסוק מסובכת ורחוקה מאוד מהרכב הפרטי שלי. כמי שיצא לו להיות בסימולטור של F-16, גם כן סוג של ניסיון, אני מרשה לעצמי להגיד שזה הרבה יותר קשה להטיס את המסוק. ה-F-16 טס לאן שאתה מזיז את הסטיק שלו. במסוק אתה שולט על כל איבר בנפרד. "הסטיק מזיז את המסוק ימינה ושמאלה", מסביר לי רס"ן גיא ואת זה אני עושה עם יד ימין. יד שמאל מתפעלת את הקולקטיב, ידית שנמצאת בצד, "וזה מה שמעלה את המסוק למעלה ולמטה. מקדימה יש לך את הדוושות, אחת לכל רגל, והן שולטות על הרוטור זנב, בזה אני מתעסק בעיקר כשאני מרחף במקום, טס לאט או נוחת".
המסוק שלנו עולה לאוויר ואנחנו טסים באזור רמת דוד כשבדרך אנחנו חולפים ליד נצרת ומגדל העמק. תא הטייס חשוך וסביבי מאות כפתורים ושעונים שזוהרים באור מבצעי בצבע ירוק ואדום. הוא מטיס את המסוק בגובה נמוך ואז אומר "עכשיו אני אתן לך להטיס". אני שואל אותו האם הוא בטוח בהחלטה שלו. מכיוון שסימולטור לש מסוק לא באמת יכול להתרסק, אין לו באמת בעיה. "נקווה שזה יגמר טוב", אמרתי לו.
אני לוקח את הסטיק ובזווית העין אני קולט איך רס"ן גיא מהדק את האחיזה שלו על הסטיק והקולקטיב. כמו שזה נראה, לא בא לא להתרסק גם כמדובר במאמן. "אני רק עוזר לך מתי שצריך", אמר. "ברור" עניתי לו כמו בשיעור נהיגה ראשון. אני לוקח את הסטיק ומרגיש לא רע לגבי היכולת שלי להטיס, אבל אני כל כך מרוכז בטיסה ולא שם לב לסביבה. גיא, שנושא ברזומה שלו גם תקופת הדרכה בבית הספר לטיסה קולט את הסכנה, וגם את הרגישות שלי להערות, "עכשיו יש מולנו הר אז כדי לך להרים את הקולקטיב ולהעלות את המסוק", אומר בעדינות ורומז שמסוק והר לא הולכים יחד. בניגוד אלי, טייס מסוקים אמיתי צריך להטיס מכונה מורכבת שדורשת קואורדינציה ברמה גבוהה ובמקביל לשים לב לסביבה ולצפות את הנתיב עשרה מהלכים קדימה. בגלל אופי הטיסה, כל הר, כל כבל חשמל ואפילו צמרת של עץ, מסכנת את המסוק.
עוברים את ההר בשלום וממשיכים לטוס. "כמו שאתה מבין, זה ממש כמו במציאות", הוא מציין. "אנחנו טסים עכשיו בגובה 50 מטר ונבחר לנו מקום לנחיתה. אני אעזור לך. תישאר על ההגאים" אמר. אבל זה כבר ממש מעבר ליכולת שלי ודרש הפעלה של כל חלק בגוף. ניקח פה טיפה ימינה", רמז שוב. בתחילה הקטנו את המהירות שהייתה על 200 קמ"ש, מרימים את האף של המסוק מעט גבוה. בשלב הזה משתמשים גם בדוושות ויורדים עוד במהירות. "ננחת שם בשדה הזה". נחתנו בשדה ולמרות שהוא עשה את רוב העבודה, אני יכול להגיד שהנחתתי מסוק בשטח ומוכן להטיס את החבר'ה שלי במילואים. מצד שני, עדיף לתת למקצוענים לעשות את זה.
"במציאות אי אפשר לכבות מנוע באוויר"
הסימולטור לא נועד לתיירים כמוני והתפקיד העיקרי של המערכת זה לתרגל את הטייסים בשלל תקלות אותן לא ניתן לתרגל באוויר. מי שבונה ומעביר להם את האימון הן המדריכות שנבחרו לתפקיד בקפידה. סג"מ ניצן ברבי התגייסה לפני שלוש שנים כמדריכה על מאמן יסעור וכיום היא קצינת הדרכה. "התפקיד של הבנות מתחיל בבניית האימון עצמו כשיש לנו פה קצינים מקצועיים שהם טייסים שמוצבים פה כהצ"ח (הצבת חירום), ויחד אנחנו בונים את האימון. זה אומר בחירה של אזור הטיסה וסוג החירומים שאנחנו רוצים לתרגל, תרגול של טיסה כבדה או איסוף של כוחות".
אחרי שבנו את האימון, כולל מפות ובדיקות חרום, מגיעים צוותי המסוקים לשעות טיסה מאתגרות במיוחד. "אנחנו מנסים לעשות את זה כמה שיותר מאתגר, אבל בסוף אנחנו מגדירים שבמאמן טסים כמו בחיים, אז לא ניתן להם תרחישים שלא קשורים למציאות. כמובן שיש לנו את היכולת לתרגל דברים יותר קשים כמו למשל טיסה במזג אוויר בעייתי עם תקלות", מסבירה סג"מ ברבי.
בנוסף מתרגלים את הטייסים באירועים שהתרחשו במציאות. לפני מספר ימים, תרגלו את צוותי יסעור בתרחיש של אירוע שכזה. באותו האירוע הושלכו מכלי הדלק החיצוניים של היסעור ואלה פגעו ברוטור של המסוק מה שגרם לסדקים. "לקחנו את התרחיש הזה ותרגלנו את הטייסים. אנחנו לוקחים תחקירים של אירועים שקרו ואומרים להם זה קרה פה ופה אז שימו לב". בנוסף נמצאת הטייסת בקשר גם עם גופים בחו"ל, מה שמאפשר להם לתרגל את הטייסים גם בתאונות שהתרחשו במקומות אחרים בעולם.
התרחישים המציאותיים האלה הצילו את חייהם של לא מעט טייסים איתם דברנו. רבים סיפרו שפעלו בדיוק על פי הנהלים אותם תרגלו בסימולטור. "המראנו לטיסת אימונים שגרתית ובמהלך הטיסה היה רעש חריג ואז התרעה" מספר רס"ן במיל נ'. "הייתה לנו תקלה טכנית ומיד הגדרנו בקשר מצב חרום על כל המשתמע. באירוע עצמו, אני לא זוכר רגע של פחד או משהו כזה. פשוט פעלנו על אוטומט בדיוק כמו שתרגלנו. התקלה הייתה מסוכנת, אבל כן, זה משהו שתרגלנו הרבה ואין ספק שזה סייע לנו בתפעול כי זה עבד בדיוק כמו במאמן".
לא מזמן נתקל רס"ן גיא בתקלה יחסית נדירה במהלך אחת הגיחות שביצע. "הייתה לי תקלה די חמורה ואני מרשה לעצמי להגיד שידעתי לתפעל אותה בצורה מיטבית. זו הייתה תקלת מנוע לא סטנדרטית שאנחנו מתרגלים פה באופן קבוע. זה קרה במקום די נוח מבחינת שלב הטיסה ובאופן לא מפתיע היא התנהגה אותו הדבר כמו שהיא מתנהגת בסימולטור", אמר בחיוך. "תפעלנו את זה שני אנשי צוות בדיוק כמו שעשינו פה".
כדי לאמן את הטייסים, וצריך להגיד שגם כדי להציל את חייהם, עוברות המדריכות הכשרה ארוכה שבין השאר מלמדת אותם לתרגל וכשצריך לנזוף, גם אם הטייס הוא קצין בכיר. "יש להן ידע עצום. לא משנה איזה דרגה מגיעה לכאן, הוא יעמוד ויקשיב להערות שלהן. מגיע לפה מפקד הבסיס שבהיררכיה הוא גם המפקד של המדריכות והן יודעות להעביר ביקורת. הן צודקות ברוב המוחלט של הדברים".
סג"מ ניצן מוסיפה, "המדריכות טובות במה שהן עושות ומכירות את המסוק עד לבורג האחרון. הן מכירות את הבד"חים בעל פה באותה רמה של הטייסים ולומדות להטיס את המסוק, על המאמן. זה כדי לדעת לתחקר את הטייסים בצורה הכי מקצועית". היא מוסיפה ואומרת, "מדריכה פה צריכה שיהיו לה יחסי אנוש טובים וכמובן יכולת ורצון להשקיע".
"מתרגלים דברים שהרגו אנשים"
"המאמן מדמה בצורה מלאה את הטיסה במסוקים", מסביר רס"ן גיא מפקד טייסת המאמנים. "אחד לאחד ובדיוק אותו הדבר, בתחושות ומה שאתה רואה בגלל שהמתקן זז. כל דבר שעושים במסוק האמיתי, אפשר לעשות פה ולכן כל האימונים הבסיסיים של הטייסים מתבצעים פה. הם לומדים לטוס במאמן ואז הולכים לטוס על המסוק האמיתי, מה שכמובן משפר את הבטיחות. כשהטייס עולה על מסוק אמיתי בפעם הראשונה הוא כבר יודע לטוס. בנוסף, עושים פה גיחות שמתעסקות בתרגול חירומים, תפעול של תקלות כמו כיבוי של מנועים, התפרקות של חלקים מהמסוק וכל מה שאי אפשר לעשות בחיים. דברים שאנשים נהרגו בגללם".
על המאמן הם מדמים גם טיסה במזג אוויר קיצוני, מה שלמשל סייע להם בפעולות החילוץ שהיו בסופה הגדולה שהייתה השנה. "גם זה כמובן אפשר לעשות במידה מוגבלת. בחיים האמיתיים כי זה מסוכן או שאין הרבה מזג אוויר כזה בארץ, אבל צריך לתרגל ובסוף כשהייתה כזו סופה, הם טסו ובוצעו חילוצים", מציין רס"ן גיא. "יש תנאים של התקרחות ויש הרבה תקלות שיכולות לקרות בגלל מזג אוויר כזה, אבל פה אין בעיה. אתה יכול לשים רוח או התקרחות ועננות כבדה ולאמן את הצוות. זה התרגול הכי טוב שאפשר לעשות". כשאמרתי לו שאין מצב שיעלו את כולם לאוויר כשיש סופה כזו ענה בחיוך "זה ממש מסוכן". גורם לך לחשוב על עולמם המסוכן ולהבין שלמרות זאת הם חרפו נפשם כדי להציל אזרחים שנקלעו למצוקה.
במאמן ניתן לבחון גם תאונות שקרו במציאות ומהתחקירים שהם מפיקים ניתן לדעת מה קרה ואיך למנוע את זה בעתיד. "הייתה את התאונה של הצפע שהתרסק בינואר האחרון", מספר רס"ן גיא. "אומנם זה לא סימולטור של צפע, אבל באו לפה כדי לבחון מה קורה כשמתנתקת אותה חתיכה שנפלה בתאונה, להבין למה זה קרה ומה אפשר לעשות".
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
רס"ן גיא מוסיף "בסופו של דבר זה משחק מחשב אדיר. לכן כל מה שאפשר לעשות במחשב אפשר לעשות גם פה. המטרה שלנו היא לשמור את המערכת עדכנית ולא בהכרח צריך את כל מה שאפשר להתקין, אבל השמיים הם הגבול. אנחנו תמיד משתפרים בצורה שמעבירים את האימון ומתאימים את עצמנו לצרכים של הטייסות".
המוח של טייסות המסוקים
מדובר במרכז הדרכה של המסוקים והרבה מעבר לזה. זהו מרכז של ידע. את כל הקורסים, ההדרכות וההסבות עוברים טייסי המסוקים של חיל האוויר במרכז הזה. "אנחנו המרכז ידע שלא קיים בשום מקום אחר חוץ מאשר פה. כשלמישהו יש בעיה אז הוא מרים טלפון לפה כדי להתייעץ. אם למשל טייסת אפאצ'י רוצה להתמקצע במערכת מסוימת שיש לה אז הם מכנסים את כל הטייסים ליום הדרכה ומי שיעביר להם וילמד אותם זה המדריכות שלנו. כל טייס שצריך לחזור לכשרות או לעבור ממסוק למסוק מגיע לפה".
בשנים הראשונות של רס"ן גיא כטייס הסימולטור לא היה קיים. חלק מהתקלות לא היה ניתן לתרגל ודברים אחרים היו מתרגלים באוויר. "אני זוכר שהייתי מדריך בקורס טיס ולא היה את הסימולטור, הייתי צריך כמדריך להתאמן שאם יש תקלה או חרום במסוק, צריך להטיס אותו לבד. עכשיו זה מסוק שעקרונית אי אפשר להטיס אותו לבד, אבל צריך ללמוד לעשות דברים לבד כי החניך לא יכול לעזור לך. היום הדבר הזה לא קיים וכשחניך עולה למסוק בפעם הראשונה הוא כבר יודע לטוס בצורה סבירה ולתפעל את כל התקלות. זה הבדל אדיר אל מול הדברים המוזרים שהיינו עושים פעם".
בפעם הקודמת, כשהייתי על מאמן של F-16, עזבתי את הבסיס אחרי שאמרתי למדריכה "תעשי לטייס מזג אוויר סוער, תקלת מנוע וגם לילה". הפעם ויתרתי על הרעיון. כשסרן הדר עלתה לסימולטור יחד עם רס"ן ניצן הבנתי שגם ככה מדובר בעולם מאתגר ומסוכן, שהם ממש לא צריכים אותי בשביל זה.