פעילים מפגינים בנבי סלאח, היום
"קראו לי רוצח" (אילוסטרציה) | צילום:

"במהלך השירות עליתי לאוטובוס, ישבה שם אישה שהדעות הפוליטיות שלה היו מאוד קיצוניות. איך שעליתי לאוטובוס היא התחילה לקלל ולצעוק שאני 'חייל בצבא הכיבוש' ועוד כמה מילות גנאי שאני לא אחזור עליהן". כך מספר לפז"ם חייל בצה"ל (שלא יזדהה בשמו, כמו שאר החיילים בכתבה). הסיפור של אותו חייל הסתיים בצורה מאוזנת יחסית - יושבי האוטובוס מיהרו להתרעם נוכח דברי האישה והנהג ביקש ממנה לרדת מהאוטובוס.

אירועים כמו זה שהתרחש באוטובוס קורים לצערנו כל הזמן. הגיוס לצה"ל הוא חובה, כולם (כמעט) צריכים לשרת בו ולבצע משימות המוכתבות מלמעלה, בין אם הדבר תואם את האידיאולוגיה הפרטית או לאו. ברגע שאת או אתה עולים על מדים אתם הופכים לחיילים של מדינת ישראל, וככאלה אתם חשופים לביקורת מצד אזרחים שאינם יודעים לשמור את דעותיהם הפוגעניות לעצמם. מהערות על כך שחיילי צה"ל משרתים בצבא שפוגע באנושות ומנהל פשעי מלחמה, תומכים בכיבוש ואוכלים חינם ועד בעלי דירות שמסרבים להשכיר דירות לחיילים מטעמים פוליטיים, לא מעט חיילים בצה"ל מוצאים את עצמם מושמים ללעג וקלס רק מכיוון שהם חיילים. גולשי פז"ם משתפים את הדרכים בהן פגעו בהם אך ורק מכיוון שהיו חיילים במדים.

באוטובוס – "רוצח", "אוכל חינם", "אני משלם ואתה לא"

חייל מחכה לאוטובוס (צילום: עודד קרני, פז"ם)
אחרי שבועיים בבסיס, צריך להתמודד עם אזרחים רעי-לב גם באוטובוס (אילוסטרציה) | צילום: עודד קרני, פז"ם

האוטובוס הוא אחת מזירות החיכוך העיקריות של חיילים עם אזרחים שרואים לנכון לשתף בכל דעותיהם על החיילים ועל צה"ל. "מישהו שהתיישבתי לידו באוטובוס, קם ואמר שלא נעים לו לשבת ליד רוצחים", מספר לנו גולש נוסף. אחרים משתפים:

"פנה אלי אדם במהלך נסיעה וביקש שאקום ואתן לו לשבת כי אני לעומתו, לא משלם על הנסיעה".

"פעם ישב לידי אדם שביקש ממני לקום מהמושב בשביל לצאת מהאוטובוס. אני התעכבתי בגלל שהיה לידי הקיטבג שלי. הוא היה חסר סבלנות ותקף אותי בשמות גנאי, אחד מהם : 'אוכל חינם', ומיד לאחר מכן דחף אותי ממושבי וברח מהאוטובוס".

בשטחים – מכות, אבנים, התססה וקריאות גנאי

צה"ל בהגדרתו ממלא את הנחיות הממשלה. כשחלק מהעם לא מסכים איתן, מימין, או משמאל, הראשונים לחטוף את האש יהיו החיילים. שטחי יהודה ושומרון, אחד מסלעי המחלוקת הפוליטית בישראל הפכו לכר פורה לאלימות כלפי חיילים שבסך הכל מילאו פקודות. ביטויי המחאה נעים בין קריאות גנאי, לבין גילויי אלימות ויריקות על הפנים. לא ברור אילו קשים יותר, ברור שאף אחד מהם לא נעים:

"אישה אמרה לי שעזה היא מחנה ריכוז ושאנחנו הנאצים".

"שמאלנים באים בכל שבת לאזור דרום הר חברון ומתסיסים את הפלשתינים כנגדנו, כשהם קוראים לנו נאצים. כואב הלב שהם מהעם שלי ותומכים באנשים זרים, כאן כבר המשכורת לוחם שאני מקבל לא משנה לי דבר. אני יעדיף לא לקבל משכורת בכלל, העיקר שיתייחסו אליי כאדם שמגן על העם שלי ולא כ׳שולל זכויות אדם׳. להיות לוחם זו זכות".

לוחמי מג"ב. פעמיים תג מחיר ביום אחד
"העיקר שיתייחסו אליי כאדם שמגן על העם שלי ולא כ׳שולל זכויות אדם׳". לוחמי מג"ב, אילוסטרציה | צילום:

>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם

אזור יהודה ושומרון אינו מוקד חיכוך רק עם גורמי שמאל ופעילי זכויות אדם, אלא גם עם המתיישבים עצמם. אירוע שאירע ביום העצמאות לפני שנתיים: מתנחלים מהישוב יצהר נכנסו לשטח צבאי סגור ביהודה ושומרון והכו בו חיילים, פצעו אחד מהם באורח קל וניקבו גלגלים של ג'יפ. אירוע נוסף אירע לפני כשנה באזור המאחזים שילה, כאשר בעקבות שמועות על פינוי אחד המאבקים, מתנחלים הקיפו ג'יפ סיור של כח מחטיבת כפיר ותקפו במכות אגרוף את אחד החיילים בסיור.

אירועים רבים קורים כשחיילים ממלאים משימות הגנת ישובים במאחזים בלתי חוקיים בשטחי יהודה ושומרון, כאשר מבחינת המתיישבים במאחזים אלו, כל חייל הוא בפוטנציאל החייל שיפנה את הישוב בהינתן פקודה. מקרה שנודע עליו במערכת:

"במשימת הגנת ישובים שעשיתי לפני שלוש שנים, מתיישבים רעולי פנים איימו עלי ועל חברי במגורי השומרים שלנו". מקרה נוסף: "נאסר עלינו להגיע לאזורים מסוימים בישוב וכשהתקרבנו לאזורים האלו, נהדפנו מיד על ידי מתיישבים שהוצבו לשמור שם כדי שלא נתקרב, כנראה שהיה שם מחסן תחמושת מחתרתי".

מכתבי "אהבה" מחו"ל

אחרי מבצע עופרת יצוקה, לוחמי צה"ל ומפקדיו זכו לתגובות "נרגשות" גם מאזרחים מחו"ל - רשימה שפורסמה באינטרנט הכילה כתובות מגורים של לוחמים ומפקדים שהשתתפו במבצע. בתוך מספר שבועות מאות מכתבי נאצה ואיומים הגיעו מכל קצוות תבל לבתי הלוחמים האומללים שמצאו את עצמם חסרי אונים מול האיומים שכוונו לעברם ולעבר בני משפחותיהם.

חייל מסתכל על שקיעה (צילום: אורי ברקת, עיתון "במחנה")
לא כל ג'ובניק בוחר בזה, אז למה לזלזל? | צילום: אורי ברקת, עיתון "במחנה"

"אתה לא חייל, אתה מיקי מאוס"

בעוד שהלוחמים חוטפים אש על כך שהם "רוצחים" או מפרי זכויות אדם, הג'ובניקים מקבלים תגובות עוינות על כך שהם ג'ובניקים והרבה חוסר הערכה. כמה ביטויי הגנאי שקיבלו הג'ובניקים:

"אתה חייל אתה? איפה הנשק שלך? מה אתה מיקי מאוס?".

"במהלך השירות הצבאי שלי יצא לי לעבוד עם אזרחים. אחד האזרחים צעק עלי שבזמן שאני יושב במזגן ולא עושה כלום, הבן שלו טוחן בשטחים".

"לוחמים אמרו לי שאין לי זכות לשבת באוטובוס כי אני יושב כל היום במשרד".

"אנשים חושבים שאני ג'ובניק כי אני מפונק. אני ג'ובניק כי אני אח שכול, לא כולם בוחרים להיות ג'ובניקים".

זכות הביטוי – ההגדרה הרחבה

למרות מדדי התמיכה הגבוהים בצבא במדינה מיליטריסטית כשלנו, ביטויי הלעג שהבאנו הם רק קצה הקרחון של מה שסופגים חיילים על מדים יום-יום, וברור שלא על כולם אנחנו שומעים. במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, זכות הביטוי קיבלה כנראה הגדרה רחבה מהמקובל בשאר המדינות הדמוקרטיות, בישראל היא לא רק החופש להביע כל דעה, אלא כנראה גם החופש להביע דעה פוגענית ככל שתהיה, בלי לחשוב על האדם הנמצא מתחת למדים אותם חובה עליו ללבוש.

>> "חברה שלי נפרדה ממני בטלפון": רגעי הטירונות הקשים ביותר