בגלל החות'ים: נושאת המטוסים תקיף את אפריקה בדרך לאיראן
נושאת מטוסים אמריקאית בחרה במסלול חריג כדי להגיע לזירה, בזמן שוושינגטון מתחילה לאכוף מצור ימי על איראן ומגבירה נוכחות צבאית באזור. דוח בארה"ב: הצי לא עומד בקצב - דווקא בזמן המלחמה באיראן

נושאת המטוסים ג'ורג' בוש עושה את דרכה למזרח התיכון, אבל במקום המסלול הרגיל דרך הים התיכון ותעלת סואץ, היא בחרה לעקוף את כל אפריקה. הסיבה: הים האדום ומצר באב אל-מנדב הפכו בשנה האחרונה לאזור מסוכן, בעיקר בגלל התקיפות של החות'ים על כלי שיט.
הכוח שמלווה את הנושאת כולל משחתות אמריקאיות וכוח לוגיסטי, והוא צפוי להצטרף לריכוז ימי הולך וגדל בים הערבי - על רקע המצור הימי שהכריז עליו הנשיא דונלד טראמפ על איראן ומצר הורמוז.
בפנטגון לא מסתירים: מדובר במהלך רחב. לפי פיקוד המרכז האמריקאי, המצור יופעל על כל כלי שיט שנכנס או יוצא מנמלים איראניים. ספינות שלא יקבלו אישור - עלולות להיעצר או להיתפס.
במקביל, ניתנה "תקופת חסד" קצרה לספינות ניטרליות לעזוב את הנמלים האיראניים – אבל היא כבר הסתיימה. המשמעות: כל תנועה באזור עכשיו עלולה להיבדק, להיות מעוכבת או להיתקל בכוח אמריקאי.

גם בצי האמריקאי מודים שזה לא מבצע פשוט. מפקד הצי, האדמירל דריל קאודל, הגדיר את המהלך כ“משימה משמעותית”, והזהיר מסיכונים כמו מוקשים ימיים, מרחב אווירי עוין והצורך במסגרת משפטית ברורה להפעלת כוח.
בזמן העומס על הצי: מחסור בספינות לארה"ב
בזמן שארה"ב מגבירה נוכחות צבאית מול איראן, בבית מתחילים לשאול שאלה לא נוחה: יש בכלל עם מה לעבוד? דוח חדש של מרכז Center for Maritime Strategy קובע כי תעשיית בניית הספינות האמריקאית נמצאת ב"התנוונות", בדיוק כשהצי נדרש לעומס מבצעי כבד במסגרת המלחמה באיראן והמצור על מצר הורמוז.
לפי הדוח, הצי האמריקאי רחוק מהיעדים שהציב לעצמו - ולא מצליח לייצר מספיק ספינות כדי להתמודד עם האיומים הגלובליים. נכון להיום, הצי עומד על כ-295 ספינות בלבד, כשבפועל הוא שואף להגיע ל-381 בתוך שלושה עשורים. בינתיים, המספר אפילו צפוי לרדת: יותר ספינות יוצאות משירות מאשר נכנסות.
בממשל מנסים לסגור פערים עם כסף. התקציב ל-2027 כולל 65.8 מיליארד דולר לבניית ספינות, עם יעד ל-34 כלי שיט חדשים - כמעט כפול מהשנה הקודמת. אבל גם שם כבר מורידים ציפיות: הדגש עובר לספינות פשוטות יותר, בלי מערכות מתקדמות או הנעה גרעינית, פשוט כי הן זולות ומהירות יותר לייצור.

מפקד חיל הנחתים, הגנרל אריק סמית', הודה בפברואר שהאתגר האמיתי הוא כוח אדם. לדבריו, העלות האדירה של ספינה - לעתים 4 מיליארד דולר - נובעת לא רק מטכנולוגיה, אלא ממחסור באנשי מקצוע כמו רתכים, חשמלאים וטכנאים.
העומס שמתגבר והפתרון שתלוי בסיוע מבחוץ
בזמן שהבעיות האלה נערמות, הצי כבר עמוק בתוך הזירה: אלפי חיילים וכוחות ימיים, כולל ספינות תקיפה אמפיביות, נשלחו למזרח התיכון כחלק מהמאמץ מול איראן.
הדוח מציע שורה של פתרונות, אבל המסר המרכזי פשוט: ארה"ב לא יכולה לבד. בין ההמלצות הבולטות - להישען יותר על בעלות ברית כמו דרום קוריאה, בריטניה, קנדה, איטליה ושוודיה. לא רק ברמת שיתוף פעולה, אלא ממש בייצור: שימוש בנמלים זרים, אימוץ מודלים קיימים ואפילו הבאת עובדים ממדינות ידידותיות כדי לסגור פערים בתעשייה המקומית.
גם שר הצי לשעבר, קנת' בריית'ווייט, מודה: בלי שיתוף פעולה בינלאומי, יהיה קשה מאוד לעמוד באתגרים של השנים הקרובות. השורה התחתונה: בזמן שהצי האמריקאי מפעיל כוח בזירה, מאחורי הקלעים מתברר שהוא מתקשה לבנות את הדור הבא שלו.