חיל האוויר ניסה להפיל מטוסים נוספים באיראן - ומה עומד מאחורי נתוני הפגיעה במשגרים

צה"ל עדכן בסוף השבוע על כך שחיל האוויר הצליח לפגוע ולהשמיד 65 אחוזים ממשגרי הטילים של איראן. עוד העריכו בצבא, שלמערך הטילים של משמרות המהפכה האיראנים נשארו בין 100 ל-200 משגרים. המשגרים הם מרכיב קריטי ו"צוואר בקבוק" במערך הטילים והנתון מציג, לכאורה, פגיעה עמוקה ביכולת השיגור של טהרן לעבר ישראל.

אלא שמאחורי הנתון המרשים, מסתתרת תמונה מורכבת יותר, כפי שנודע ל-mako. הנתונים כפי שפורסמו על ידי הצבא, היו מעט סלקטיביים ולא משקפים את המציאות במלואה.

המשגרים שאיראן איבדה - אך עוד לא באופן קבוע

חלק ניכר מהמשגרים שצה"ל הגדיר "הושמדו" לא הושמדו בפועל, אלא נוטרלו זמנית. מדובר בעשרות רבות מאוד של משגרים, שנמצאים נכון לרגע זה בתוך מערך מנהרות התת-קרקעי של משמרות המהפכה, שמפעילים בשנים האחרונות רשת רחבה של "ערי טילים" ברחבי איראן.

בפועל, מטוסי הקרב של חיל האוויר הישראלי תקפו את פתחי המנהרות או את אזורי הגישה אליהן. התקיפות גרמו לקריסת הכניסות ולמעשה לכדו בתוכן משגרים, את הטילים ולעתים גם צוותי טק"ק (טילי קרקע-קרקע) איראניים. מדובר בנזק כבד, שדורש פעולות הנדסיות משמעותיות כדי לפתוח את המנהרות ולשחרר משם את המשגרים והטילים, אבל הם נשארו שם שלמים.

בנוסף לזה חיל האוויר ביצע תקיפות חוזרות לעבר כוחות הנדסה וחיילים איראנים, שניסו לפתוח מחדש את הכניסות למנהרות.

מבחינה מבצעית, מדובר במהלך בעל היגיון ברור: המטרה המרכזית היא קודם כל לצמצם כמה שיותר מהר וככל האפשר את מספר הטילים שמשוגרים מאיראן לעבר ישראל במהלך הלחימה. כל משגר שנלכד במנהרה סגורה הוא משגר שלא יורה בטווח הזמן הקצר.

עם זאת, יש לכך גם משמעות לטווח הארוך. אם במהלך המשך הלחימה צה"ל לא יצליח לפגוע ישירות במשגרים שבתוך המנהרות, לחדור אליהן דרך האוויר או באמצעים אחרים, הרי שחלק גדול ממערך המשגרים האיראני יישאר שלם. במילים אחרות - נטרול זמני אינו השמדה.

בתוך אותם 65 אחוזי השמדה של המשגרים שעליהם צה"ל דיווח, יש עוד קטגוריות שונות של פגיעה. לצד משגרים רבים שאכן שהושמדו לחלוטין בתקיפות מדויקות של חיל האוויר, יש גם כאלה שנפגעו אבל לא נהרסו. גורמים צבאיים אמרו ל-mako שחלק מהפגיעות היו חלקיות, בין היתר בשל דיוק, תנאי שטח מורכבים, סוג החימוש או היעדר זמינות מיידית של מטוסים ותחמושת שיבצעו "תקיפה משלימה".

במצבים כאלה, המשגר אומנם יוצא מכלל שימוש בטווח המיידי וגם הניידות שלו נפגעת. אבל צוותי תיקון של איראן יכולים להחזיר את המשגר לשימוש ולהפעיל אותו שוב.

אחרי ההפלה ההיסטורית: חיל האוויר ירה על מטוסים נוספים

גם בזירה האווירית, התמונה מורכבת יותר מהדיווחים שפרסם חיל האוויר. עד כה אושר שמטוס אימון איראני שהמריא למשימת יירוט כטב"מים ישראלים הופל מעל טהרן על ידי מטוס קרב מסוג F‑35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי.

אבל מעבר לכך, היו מספר שיגורי טילי אוויר-אוויר נוספים לעבר מטוסים של חיל האוויר האיראני. מדובר בשיגורים מטווחים רחוקים מאוד. אבל הטילים האלה ככל הנראה לא פגעו במטרותיהם והמטוסים האיראניים לא נפלו והצליחו להימלט.

עם זאת, קיימת אפשרות שלפחות מטוס איראני אחד נוסף אכן הופל. נכון לעכשיו אין בידי חיל האוויר אימות מלא לכך או לפחות הוא לא פרסם אימות כזה, אחרי שגם לא פרסם שהיו עוד שיגורי טילים ממטוסים ישראלים לעבר מטוסים איראניים.

הדילמה: בין ביטחון מידע לתיאום ציפיות עם הציבור

בנושא הפער בין נתוני ההישגים לבין המציאות המורכבת בשטח, עולה גם שאלה רחבה יותר: כיצד נכון להציג את תמונת המצב לציבור בזמן מלחמה? ברור שחלק מהמידע חייב להישאר חסוי מטעמי ביטחון. אבל מנגד, שקיפות יחסית בנוגע לאופי ההישגים והמגבלות שלהם, עשויה לתאם ציפיות טוב יותר עם הציבור.

פעמים רבות מלחמות ומבצעים רבים בישראל הסתיימו בפער בין האופן שבו הוצגו לציבור בתחילתם, לבין התוצאה בפועל. כאשר הציפיות גבוהות במיוחד, גם הישגים משמעותיים עלולים להיתפס כאכזבה אם אינם עומדים בנרטיב שנבנה במהלך הלחימה.

לכן, לצד ההצלחות המבצעיות ייתכן שכדאי להציג לציבור גם את המורכבות. שלא כל משגר שנפגע או נחסם מושמד, לא כל פגיעה היא סופית ולעתים, ההישג הוא בעיקר קניית זמן והקטנת האיום - ולא חיסולו המוחלט.