למעלה מחודש עבר מאז הודיעו מאות טייסים, נווטים, מפעילי כטב"מים ומשרתי מילואים נוספים על הפסקת הטיסות וההתנדבות שלהם במילואים. המשמעות היא שבכל שבוע הם איבדו יום טיסות ששומר על הכשירות שלהם, וכל שבוע כזה שעובר מחמיר את מצב הכשירות, בדגש על חיל האוויר ומערכי המודיעין.
לאלה יש להוסיף עוד מספר גדול פי 3, כפי שחשף ח"כ וטייס הקרב לשעבר, מתן כהנא, של טייסים שהפסיקו לטוס. בצה"ל כבר מודים רשמית שיש פגיעה בחלק מהכשירות של צה"ל למלחמה והמצב מחמיר עם כל שבוע, כשקיים חשש גם לכשירות של הצבא בשגרה.
על פי הפרסומים, כבר היום שוקלים כל פעילות מבצעית בהקשר של מצב הכשירות, וזה כולל סביר מאוד להניח גם התקיפות המיוחסות לישראל בסוריה, המבוצעות ברובן המכריע על ידי חיל האוויר. תקיפות שיכולות להוביל להסלמה מול סוריה עצמה, איראן וחיזבאללה – מצב שבו לנושא הכשירות יש חשיבות משמעותית.
הפעם האחרונה שחיל האוויר תקף, על פי פרסומים זרים, בסוריה הייתה לפני כשבוע וחצי, בין יום ראשון לשני של ה-7 באוגוסט. זו הייתה לכאורה התקיפה הראשונה של חיל האוויר אחרי אותה הודעה המונית על הפסקת טיסות. התקיפה כוונה נגד אתרים צבאיים ומחסני אמצעי לחימה של מיליציות איראניות באזור שדה התעופה הבינלאומי של דמשק ואזור אל-כיסווה. על פי הדיווח שישה בני אדם נהרגו בתקיפה הישראלית.
לפני זה הייתה תקיפה ישראלית ב-19 ביולי נגד מחסני אמל"ח של חיזבאללה בסוריה. קודם לכן נטען שהייתה תקיפה ישראלית נגד יעדים איראנים באזור דמשק, ב-5 ביולי. היו עוד שני פיצוצים באתרים איראנים וסורים גם בשבוע האחרון. אולם במקרה הזה לא דווח על תקיפה אווירית. לא ברור האם מדובר בפעולה של המורדים, פעולה אמריקאית, תאונה או שבכלל מדובר בפעולה ישראלית מסוג אחר.
אנשי המפתח שיצאו מהתמונה
בכל הקשור לתקיפה של חיל האוויר, לפחות חצי מהטייסים והנווטים שמשתתפים בתקיפות הם אנשי מילואים, שהם עיקר הכוח בטייסות חיל האוויר. גם אחוז גבוהה מאוד ממובילי התקיפות, מובילי רביעייה בעלי ניסיון, הם אנשי המילואים. לזה יש להוסיף שגם בקרב אנשי המודיעין, שבלעדיהם לא יהיו תקיפות, יש אחוז גבוהה של אנשי מילואים.
בשלב הזה, לפחות אין שינוי והסטטיסטיקה של התקיפות לא השתנתה. אולם ההערכה בצבא שבעוד חודשיים-שלושה, קשה לתת נקודת זמן מדויקת, הדבר ישפיע גם על הנושא הזה. נכון לכתיבת שורות אלה, מיוחסות לישראל השנה 22 תקיפות בסוריה. שתיים מהן קרקעיות. המספרים דומים לממוצע של השנים הקודמות. ב-2022 תועדו 33 תקיפות ישראליות, שנה קודם לכן ב-2021 תועדו 36 תקיפות ישראליות וב-2020 נרשמו 36 תקיפות ישראליות.
ממוצע התקיפות של ישראל במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות) עלה בשנים אלה, כאשר ב-2019, 2018 ו-2017 היו פחות מ-20 תקיפות המיוחסות לישראל. כמחצית מיעדי התקיפות, על פי הדיווחים, אלה מטרות של המשטר הסורי כולל מערכות נ"מ ששיגרו לעבר מטוסי חיל אוויר, מחסנים ומרכזי פיתוח שהסורים נתנו בהם גישה לאיראן וחיזבאללה ועוד. שליש מיעדי התקיפה מיוחסים להתבססות האיראנית בסוריה והשאר אלה מטרות של חיזבאללה וניסיונות להברחת אמל"ח.
חלק גדול מהתקיפות מסתיימות בלי נפגעים. רוב ההרוגים בתקיפות הם חיילים סורים (לרוב ממערך הנ"מ), פעילים של מיליציות פרו איראניות ומעטים הם איראנים עצמם או אנשי חיזבאללה. ככלל, ישראל משתדלת להימנע מפגיעה באנשי חיזבאללה בסוריה כדי לא להוביל להסלמה מול הארגון.
השיקול החדש בסל
כל זה חוזר לדברים שנאמרו על כך שכל פעולה צבאית נבחנת על רקע המחאה של אנשי המילואים. למרות העליונות המובהקת של צה"ל במודיעין ובאוויר, כל פעולה כזו יכולה להביא מסיבות שונות למלחמה. כאן נכנס בסל השיקולים מצב הכשירות של צה"ל למלחמה.
כבר עכשיו ישנה פגיעה משמעותית בכשירות של הצבא למלחמה. גם בתחומים שאינם מדידים, למשל המוטיבציה של הלוחמים ותחושת השליחות. האמון בדרג המדיני ובפיקוד. לצד ההרתעה מפני חיזבאללה שהביאה למדיניות הכלה קיצונית מולו, נוסף גם השיקול הזה בתקיפות וגם מעבר לאותן תקיפות, משום שצה"ל פועל בעוד גזרות, קרובות ורחוקות.
אם נחזור לתחום הטקטי, מי שמוביל אחוז גבוהה מאותן תקיפות בסוריה או פעולות חשאיות בטווחים רחוקים הם אותם מובילי רביעייה בעלי ניסיון אדיר, הם אותם מפקדי תאי שליטה מהם אין הרבה ובעלי תפקידי מפתח אחרים שחסרונם כבר מורגש והחזרתם לפעילות מתרחקת ככל שחולף הזמן.
בעוד כמה חודשים, לא ניתן לשים את האצבע על מועד מדויק, אי ההתנדבות של אנשי המילואים באוויר, במודיעין, ביחידות המיוחדות ובמקומות נוספים, זה מהלך שבהחלט עלול להיות מורגש ואף להוביל לצמצום התקיפות או פגיעה ביעילות שלהן.
לכך צריך להוסיף את העובדה שיש הפסקת התנדבות למילואים גם בזרוע היבשה, כזו שמשפיעה בעיקר על המפקדות של החטיבות, אוגדות והפיקודים. כל זה משפיע כאמור על המוכנות של צה"ל ללחמה ובעתיד הלא רחוק יחל להשפיע גם על השגרה והבט"ש.
יש מי שקורא את המפה בצד השני ומבין את המשמעות של כל מה שקורה בישראל. נסראללה עצמו דיבר על זה בנאום האחרון שלו. במערכת הביטחון יש חשש ממשי שבסופו של דבר המצב יעודד אותו לבצע מהלך בזירה הצפונית שיוביל לעימות צבאי מול ישראל.
למרות כל זה כן חשוב להקשיב לאמירה שיוצאת מצה"ל בדבר מצב הכשירות. צה"ל ממשיך במשימות השגרתיות שלו, בבט"ש וכאמור בפעילות המב"מ. אם תפרוץ מחר בבוקר מלחמה מול לבנון, עזה או סוריה, צה"ל יבצע את המשימות שלו ויכה בעוצמה את האויב. לצד כל הביקורת שיש גם מעבר לעניין המחאה, אין במזרח התיכון כוח עוין למדינת ישראל שיכול לעצור את צה"ל באוויר, בים או ביבשה.