נשיא איראן מחריף את האיומים: "מתמודדים עם קטסטרופה"
פזשכיאן אמר שוב כי לאיראן אין ברירה אלא להעביר את עיר הבירה מטהראן • הוא אמר בנאום כי הבירה לא יכולה לקלוט עוד אוכלוסייה ולהכיל מיזמי בנייה נוספים • הוא אמר שלממשלה "כבר אין אופציה אחרת, זו חובה", וציין את משבר המים ושקיעת הקרקע והגדיר אותם כ"אסון"


נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר אתמול (חמישי) כי לאיראן "כבר אין בחירה" ושהיא חייבת להעביר את עיר הבירה מטהראן - אזהרה חריפה שמגיעה על רקע המשבר הכבד שהפך את העיר, לדבריו, לבלתי אפשרית למחיה. הדברים צוטטו בכלי התקשורת הממלכתיים - בהחרפה של המסר שפזשכיאן כבר החל להעביר בתקופה האחרונה.
פזשכיאן הסביר כי הלחץ על משאבי המים, הקרקע והתשתיות הגיע לנקודה שבה לממשלה "כבר אין אופציה אחרת". הוא הזכיר שבזמן שהוחלט בעבר כי על איראן להעביר את הבירה, לא היה אפילו תקציב בסיסי כדי להוציא את המהלך לפועל. לטענתו, אילו היה, ייתכן שהמהלך כבר היה מאחוריהם. "המציאות היא שאין לנו עוד בחירה, זו חובה", אמר בנאום הבוקר.
לדבריו, טהראן מתמודדת כעת עם "קטסטרופה" - והסביר כי חלקים מהעיר שוקעים בקצב של עד 30 ס"מ בשנה, ומקורות המים הולכים ומצטמצמים. "כשאנחנו אומרים שהקרקע שוקעת 30 ס"מ בכל יום, זה אומר אסון", התריע. הוא האשים דפוסי ניהול כושלים, בנייה מואצת באזורים עיליים ופגיעה בזרימת המים - כולם, לדבריו, גורמים לנזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים.

פזשכיאן קרא למשרדי הממשלה לפעול יחדיו, כדי להימנע מ"עתיד אפל" לאיראן. "הגנת הסביבה היא לא בדיחה", אמר. "להתעלם מזה זה לחתום על ההרס של עצמנו". פזשכיאן אמר כי טהראן לא מסוגלת להתמודד עוד עם גידול באוכלוסייה ועם הרחבה של הבנייה בעיר.
אחד הסמלים הבולטים למשבר הוא הפער בין משאבי המים לביקוש הגובר. הנשיא הדגיש שניתן אומנם להביא מים ממפרץ עומאן, אך מדובר במהלך יקר במיוחד. הוא אמר כי העלות של כל קוב מים שיובאו ממפרץ עומאן לטהראן היא כחצי מיליון טומאן. לדבריו, טהראן לא יכולה להמשיך להתרחב - לא מבחינת אוכלוסייה ולא מבחינת בנייה.
מכראן: התקווה לעיר הבירה החדשה
כבר בינואר השנה הכריזה דוברת ממשלת איראן כי נבחנת ברצינות אפשרות להעביר את עיר הבירה לחוף מכראן בדרום המדינה - אזור מרוחק הצופה למפרץ עומאן. ההערכה היא שהצעד עשוי לסייע בצמצום העומס בטהראן ובהפחתת המחסור במים ובאנרגיה.

הרעיון להעביר את הבירה צף שוב ושוב מאז המהפכה ב-1979, אך מעת לעת נתקל בהתנגדות פוליטית ובחשש מפני הוצאות עתק. ממשלות קודמות בחנו חלופות כמו סמנן, קום ואספהאן, אך שיקולים כלכליים בלמו את התוכניות.
הטוענים בעד מעבר למכראן מצביעים על יתרון משמעותי - חיבור ישיר לאוקיינוס ההודי ופוטנציאל לפיתוח כלכלי דרך הים. האזור כולל את נמל צ'האבאר – הנמל של איראן לאוקיינוס ההודי ושער חשוב למרכז אסיה.
מנגד, המבקרים מזהירים שהאזור עדיין לא מפותח דיו, רגיש מבחינה ביטחונית ואינו מוכן לתפקד כעיר הבירה. מעבר כזה, טוענים המתנגדים, יעלה עשרות מיליארדי דולרים - סכום שאיראן אינה מסוגלת לשאת בעת משבר כלכלי, אינפלציה גבוהה וסנקציות מחודשות מצד האו"ם.