עשרות או מאות מחבלים? המספרים המנופחים והקרב על התודעה ברכס עלי טאהר

רכס עלי טאהר בדרום לבנון הפך לאחת הנקודות הרגישות ביותר במערכה עם חיזבאללה ולמוקד החיכוך בין צה"ל למחבלים שבמנהרות שם. מה שהחל כאירוע צבאי ממוקד סביב מתחם תת-קרקעי, התפתח לקרב של ממש על המספרים, על הנרטיב ובעיקר על השאלה אם ישראל תידרש לפעול בתוך המנהרות. מה שהחל כדיווח על כמה עשרות בודדות של מחבלים התנפח לכמה מאות, כולל איראנים, אולי מתוך אינטרס הרתעתי.

בדיווחים הראשונים על הלחימה ברכס עלי טאהר דובר על כ-30 עד 40 אנשי חיזבאללה שנמצאים במתחם, זאת על פי תדרוכים של צה"ל. אלא שבימים האחרונים המספרים עלו אקספוננציאלית. דיווחים בלבנון מדברים על יותר מ-100 מחבלים, ובחלק מהפרסומים כבר נטען שבמנהרות עלי טאהר נמצאים יותר מ-200. לצד זאת הופיעו גם טענות על נוכחות של אנשי משמרות המהפכה האיראניים.

אין שום דרך לאמת את המספרים של צה"ל וגם לא את אלה שיוצאים מלבנון. הנתונים האלה מעלים לא מעט שאלות שנוגעות לאינטרסים. אפילו חיזבאללה עצמו מסר גרסה סותרת חלקית, כשבכיר בארגון, מחמוד קומאטי, הכחיש שיש לוחמים איראנים בדרום לבנון, בעוד מקור המקורב לארגון מסר ל"אל-חדת'" שמספר אנשי חיזבאללה ומשמרות המהפכה בעלי טאהר עולה על 100.

לחיזבאללה ולגורמים בלבנון יש אינטרס ברור להציג את עלי טאהר כיעד מורכב, מאויש ומסוכן במיוחד. בזמן הפסקת אש, פעולה ישראלית קרקעית בתוך מערכת מנהרות שבה נמצאים לכאורה מאה או אפילו 200 מחבלים היא אירוע בעל משמעות הרבה מעבר למישור הצבאי הטקטי. היא עלולה להפוך במהירות לסוגיה מדינית, להצית ביקורת בין-לאומית ולהעמיד את הפסקת האש במבחן. כלומר, להפוך לאירוע אסטרטגי.

וזאת בדיוק הסיבה שהמספר עצמו הופך לכלי במערכה. בצה"ל, לפחות כלפי חוץ, נשמרת עמימות. אין אישור ישראלי למספרים הלבנוניים ואין התייחסות פומבית שמאשרת את הטענה על מאות מחבלים או על נוכחות איראנית. גם התקשורת הערבית מתארת את המתרחש כזירה אפופת ערפל, בעוד שישראל ממשיכה בפעילות על הרכס.

הוויכוח הזה מקבל משמעות נוספת נוכח טענות שעלו במערכת הביטחון, שלפיהן המערכה בעלי טאהר עשויה להשפיע על עתיד חיזבאללה. לא ברור על מה מבוססת הערכה זו של מערכת הביטחון, שכן מדובר בעיקר בסוגיה טקטית, וספק אם זה יהיה האירוע שיכריע את עתיד חיזבאללה. כן ניתן לומר שהחלטות שיתקבלו יכולות להשפיע על האסטרטגיה של ישראל, חיזבאללה וגם איראן.

השמדת המתחם, גם אם היא משמעותית, אינה מכריעה ארגון טרור סמי-צבאי כמו חיזבאללה. אבל ההחלטה מה לעשות עם המתחם בזמן הפסקת אש בהחלט יכולה להשפיע על המערכה: האם להיכנס למנהרות, האם להסתפק בכיתור, האם להרוס את התשתית מהאוויר ומהקרקע, ומה תהיה תגובת חיזבאללה אם ישראל תחליט להתקדם.

לכן השאלה המרכזית כרגע היא לא רק כמה מחבלים נמצאים בעלי טאהר. השאלה היא מי קובע את המחיר של הפעולה הישראלית. אם המספר האמיתי הוא עשרות, מדובר בבעיה טקטית מורכבת. אם באמת מדובר במאות מחבלים, ובהם גם אנשי משמרות המהפכה, זו כבר זירה שעלולה להפוך לאירוע מדיני וצבאי גדול בהרבה.

ובינתיים, ככל שהמספרים עולים ללא ראיות חדשות שמסבירות את העלייה, צריך להתייחס אליהם לא רק כאל נתוני מודיעין אפשריים, אלא גם כחלק מקרב התודעה סביב ההחלטה הישראלית הבאה. עלי טאהר אולי לא יכריע את עתיד חיזבאללה, אבל בהחלט ייתכן שהשאלה מה ישראל תעשה שם ומתי תשפיע על עתיד הפסקת האש ועל המערכה הבאה.