"מגפיים על הקרקע" בגבול? המהלך החדש של טראמפ והמשמעות הדרמטית
פיקוד המרכז האמריקאי נערך לפרוס כוחות קרקעיים בישראל ובנוכחות ישירה בלבנון כדי לפקח על הפסקת האש. המהלך צפוי לשבור את המונופול של טהרן על המידע בשטח, אך גם להגביל את חופש הפעולה של צה"ל. הפרטים והמשמעויות


פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM) נערך לצעד חסר תקדים. על פי דיווח שפורסם אתמול (שלישי) ב"וושינגטון פוסט" וצוטט במכון לחקר המלחמה (ISW), הצבא האמריקאי יפרוס כבר בזמן הקרוב כוחות קרקעיים שיוצבו בישראל ובלבנון, לפקח על הסכם הפסקת האש ולמנוע הפרות.
מדובר בשינוי אסטרטגי עמוק, שעל פי הדיווח נועד להבטיח את היציבות בגבול ובנוסף לבלום את השפעתה של איראן על המתרחש בשטח. בהנחה שאכן יצא לפועל, המהלך צפוי גם להגביל את הפעולות של צה"ל בלבנון.
על פי גורם אמריקאי רשמי, המטרה המרכזית של פריסת כוחות סנטקום בישראל ולבנון, היא לבצע ניטור צמוד של יישום "הסכם המסגרת התלת-צדדי". הנוכחות הפיזית של הלוחמים האמריקאים נועדה לאפשר לממשל בוושינגטון להפעיל לחץ ישיר על ממשלות ישראל ולבנון, כדי שיעמדו בהתחייבויותיהן וישמרו על הפסקת האש, כחלק מהמדיניות של הנשיא טראמפ לסגור את זירות המלחמה במזרח התיכון.
מודיעין מהשטח ובזמן אמת: המודל העזתי עולה לצפון
הנוכחות הזו תאפשר לארה"ב לזהות ולטפל במהירות רבה יותר בכל הפרה של ההסכם, מצד צה"ל ומצד חיזבאללה. הפריסה תקצר משמעותית את זמן התגובה המדיני של וושינגטון, שכן מקבלי ההחלטות יקבלו מידע טקטי ומודיעיני ישיר מהשטח, מבלי שהם צריכים להסתמך על דיווחים של צדדים שלישיים. מדובר במדיניות דומה לזו שבעזה, שם האמריקאים מפעילים כטב"מים ואמצעי איסוף משלהם.
אחת הסיבות המרכזיות להחלטה האמריקאית היא הקמתו של "תא התיאום" החדש שפועל במרחב. על פי הערכות המודיעין, לאיראן יש כיום יתרון משמעותי בתא הזה, בשל נוכחותם של אנשי משמרות המהפכה וקציני מודיעין שלהם בלבנון. נוכחות זו מאפשרת לטהרן לדווח ראשונה על "הפרות ישראליות" לכאורה, ולעצב את הנרטיב הבינלאומי סביב התקריות בגבול. זאת בזמן שישראל נאלצת לדווח על הפרות של חיזבאללה דרך המתווכים האמריקאים.

לכאורה, פריסת כוחות סנטקום נועדה לשבור את המונופול האיראני על המידע מהשטח. נציגי הצבא האמריקאי יוכלו מעתה לחקור ולאמת כל תקרית באופן עצמאי מול צה"ל ומול צבא לבנון, ובכך לצמצם את היכולת של איראן להפיץ דיסאינפורמציה.
סימני השאלה סביב יישום התוכנית
למרות הדיווח הדרמטי, יש עוד לא מעט סימני שאלה סביב אותה פריסה. נכון לשלב זה, הצבא האמריקאי לא פירט את היקף הכוחות שייפרסו, את המיקומים הספציפיים שבהם ישהו הלוחמים בישראל ובלבנון או את לוח הזמנים המדויק ליציאה לדרך. עם זאת, ברור שמדובר בצעד שמטרתו לייצר הרתעה מול ניסיונות ההתגרות הפרוקסי האיראני, חיזבאללה, וגם להגיע למצב שבו צה"ל ייסוג מלבנון והמלחמה שם תסתיים.
הצבת "מגפיים על הקרקע" של סנטקום נתפסת כמרכיב חיוני באסטרטגיית הריסון האמריקאית, אבל זה גם נושא מאוד רגיש, במיוחד בלבנון. זאת לאור ניסיון העבר מתחילת שנות ה-80, אז הכוח האמריקאי שהוצב בלבנון ספג פיגועים קשים, כשהשיא היה הפיגוע שגבה את חייהם של 241 אמריקאים, רובם חיילי מארינס, ויציאה של ארה"ב מלבנון.
גורמים אמריקאים טוענים שבעוד שבעבר ארה"ב הסתפקה בפיקוח מרחוק או בתיווך דיפלומטי, כעת היא בוחרת להיות גורם פעיל ונוכח, שמהווה משקל נגד לניסיונות של טהרן להכתיב את המציאות הביטחונית בגבול הצפון. במערכת הביטחון הישראלית עוקבים בדריכות אחרי המהלך, שיגביל מחד את חופש הפעולה של צה"ל אבל גם עשוי לספק גיבוי אמריקאי משמעותי יותר מול חיזבאללה.