העצמות שאותרו בכפר עזה אינן של ניראל זיני ז"ל
זיני, תושב שכונת הצעירים בקיבוץ וקצין בסיירת גבעתי, נרצח בבוקר השביעי באוקטובר בזמן ששהה בדירתו יחד עם זוגתו ניב רביב ז"ל. אתמול אותרו עצמות אדם בשכונת "דור צעיר" בכפר עזה שבתחילה נחשדו כעצמותיו של זיני, אך תוצאות הבדיקה שללו זאת


במכון לרפואה משפטית עדכנו היום את משפחתו של ניראל זיני כי העצמות שנמצאו השבוע בכפר עזה, שנתיים וחצי אחרי הטבח נורא, לא שייכות לבנם, שראשו נערף בבוקר השביעי באוקטובר ולא נמצא עד היום. אתמול אותרו עצמות אדם בשכונת "דור צעיר" בכפר עזה, והשרידים נלקחו לבדיקה במכון לרפואה משפטית באבו כביר במטרה להביא לזיהוי ודאי.
ניראל, בנם של אסנת ואמיר זיני, גדל והתחנך ביישוב תלמים הסמוך לשדרות. בסיום לימודיו התגייס לצבא והחל את הכשרתו ב"חוות השומר", ובסיום ההכשרה החליט להמשיך למסלול קרבי, שירת כלוחם בחטיבת "גבעתי" בגדוד "צבר", יצא לקורס מפקדי כיתה ולקורס קצינים ובסיומו שימש מפקד מחלקה (מ"מ) מסלול ומ"מ חוד.
ב-10 באוקטובר 2015 נפצע באורח אנוש במהלך פעילות מבצעית בחברון, ולאחר שהשתקם מהפציעה חזר למחלקה וכעבור זמן הגיע לגדוד "ברדלס" ושימש סגן מפקדה. בהמשך, יצא לקורס מפקדי פלוגה שאחריו היה מפקד הפלחו"ד, ואחר כך מפקד פלוגת הניוד של חטיבת "פארן". בשל בעיות רפואיות שנבעו מפציעתו הקשה עבר לתפקיד עורפי כמפקד מכלול לוגיסטי וסגן מפקד בסיס נחל שורק. השתחרר בדרגת רב-סרן.

את זוגתו ניב במהלך שירותו הצבאי, זמן קצר לאחר הפציעה. ניב שירתה כמדריכת חי"ר והדריכה את חייליו של ניראל - וזמן קצר לאחר היכרותם הפכו השנים לזוג. עם שחרורם עברו השניים לגור בכפר עזה ותכננו עתיד משותף. בני משפחתם סיפרו לאחר מותם: "הם רצו לגור בקיבוץ ולחיות חיים פשוטים. הם סיפרו שזה גן עדן. אהבו את הקיבוץ, את הקהילה, את האנשים. הם היו מאושרים שם".
ניראל עבד בנגרייה של המשפחה והיה אמור להתחיל לימודי משפטים, וחלומו הגדול היה לסייע לחיילים שנפצעו בגופם ובנפשם במסגרת השירות הצבאי. משפחתו של ניראל נהגה לערוך מדי שנה מסיבת הודיה לציון החלמתו מהפציעה - ובארוחת ההודיה שהייתה אמורה להיערך ב-10 באוקטובר 2023, שלושה ימים אחרי הטבח, תכנן ניראל להציע לניב נישואים.

בבוקר השביעי חדרו עשרות מחבלים לקיבוץ מכמה פרצות בגדר, ובאותו בוקר היו ניראל וניב בביתם כאשר החל מטח הרקטות והם נכנסו מיד לממ"ד. ניראל התכתב עם בני משפחתו וסיפר שהוא שומע שהמחבלים יורים בקיבוץ. בשעה 10:01 כתב להם: "הם יורים עלי. תתפללו". בידו האחת החזיק סכין ובידו השנייה את דלת הממ"ד. אלא שכמה דקות לאחר מכו המחבלים נכנסו לביתם וירו למוות בניראל וניב. השניים הוגדרו נעדרים ורק כעבור כמה ימים קיבלו משפחותיהם את הבשורה הקשה.
היום, למעלה משנתיים וחצי אחרי, המעגל כאמור נסגר סופית לאחר שאחרי מותו קיבלה המשפחה את הבשורה שראשו לא נקבר אחרי שנעלם, ובעקבות מציאת העצמות וזיהוין, אולי סוף סוף תזכה המשפחה לשקט לא היא מייחלת כבר חושים ארוכים. יהי זכרו ברוך.