הטעות בבית החולים והטנדר שנעלם: מאחורי השבתו של רן גואילי

השלמת המבצע להשבתו לקבורה בישראל של שוטר היס"מ רן גואילי ז"ל, והעובדה שלראשונה מאז יולי 2014 אין עוד חטופים ישראלים חיים וחללים ברצועת עזה, צפויות להביא בתקופה הקרובה, על פי גורמים בישראל, להתקדמות לשלב ב' של ההסכמות בהתאם למתווה שמובילה ארצות הברית.

במערכת הביטחון מעריכים שוושינגטון תגביר את הלחץ על ירושלים כדי להתקדם לשלב הבא, מהלך שעשוי לכלול גם צעדי נסיגה נוספים של צה"ל מאזורים ברצועה. הבוקר (שלישי) מתפרסמים פרטים נוספים על המבצע להשבתו של רס"ר גואילי ז"ל, ועל פי דבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהלילה, חמאס סייע להשבתו. נראה שהוא מתייחס למידע שהועבר מארגון הטרור לפני מספר ימים.

לצד ההתקדמות המדינית שצפויות לקרות בקרוב, בישראל מביעים ספק עמוק ביכולת ואף ברצון של הממשל האמריקאי לכפות בפועל את אחד היעדים המרכזיים של המתווה - פירוז רצועת עזה מאמצעי לחימה. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים שהניסיון המצטבר מלמד שפירוז מלא של הרצועה הוא יעד תיאורטי בעיקרו, ושגם אם חמאס יתחייב לכך על הנייר, בפועל הוא ימשיך להחזיק ביכולות צבאיות משמעותיות, בצורה גלויה וסמויה.

בצה"ל מדגישים שלמרות ההתקדמות הנוכחית, לא ניתן לשלול חזרה ללחימה ברצועת עזה במקרה שחמאס יפר את ההסכמות או ינצל את שלב ב' לשיקום כוחו הצבאי, כפי שקורה כבר תקופה ארוכה. "זאת הפסקת אש שברירית בלחץ אמריקאי שלפחות בשלב הזה נותנים לנו יד כמעט חופשית מול הפרות", אמר קצין בכיר. "אם נזהה הפרות מהותיות בתנאים שהחליטו עליהם, יהיה לנו חופש פעולה מלא".

לצד זאת, בישראל מבינים היטב שמי שמובילה כיום את האירוע היא ארצות הברית. גורמים מדיניים וביטחוניים מודים שהאמריקאים פועלים על פי תוכנית סדורה, עם לוחות זמנים ויעדים ברורים, ושהלחץ שיופעל על ישראל, בעיקר מאחורי הקלעים, רק ילך ויגבר. "מרחב התמרון שלנו מצטמצם", אמר גורם ישראלי. "האמריקאים קובעים את היעדים והקצב".

מסלול הטנדר והטעות

בתוך כך נחשפים פרטים חדשים על הפעולה המודיעינית והמבצעית שהובילה להשבת גופתו של רס"ר גואילי ז"ל. הבוקר ניתן לפרסם ששב"כ וצה"ל הצליחו לשחזר בדיעבד את מסלול הטנדר שבו הועברה הגופה לאחר נפילתו. הטנדר עצר בנקודה מסוימת שהייתה מחוברת למנהרה ולאחר מכן המשיך לבית החולים שיפא, משם יצא ככל הנראה ללא הגופה. ההערכה היא כי בשיפא זוהה גואילי בטעות כעזתי ולכן נקבר ככזה.

עוד נודע שלוחמי יחידת יהל"ם פעלו במנהרת "קרדום שחור", כפי שטען אמש גורם צבאי בכיר, ואף נכנסו אליה. עם זאת, בניגוד לתדרוך שהבכיר הצבאי מסר אמש, חלקים נרחבים מהמנהרה הושמדו במהלך התמרון הקרקעי והיא לא נסרקה במלואה. בנוסף, חטיבת כרמלי פעלה לפני כחודשיים במרחב בית הקברות אל-באטאש, עוד לפני קבלת המודיעין החדש שהביא להבשלת הפעולה, והחטיבה אף הרסה בתים באזור, כולל את ביתו של עז א-דין חדאד. בשטח ניתן היה לזהות "קוליסים" בין הקברים, עדות לתנועת הזחלים של הכלים ההנדסיים שלהם.

המודיעין, כפי שמקפידים להגיד בצה"ל, היה ישראלי. אך הוא הצביע על ארבעה מקומות שונים, והמידע שהגיע מחמאס אישש את מה שידעו בישראל וסייע לדייק. נראה שלזה התכוון נשיא ארה"ב טראמפ כשהתייחס הלילה להעברת המידע מצד חמאס.

יכולת הייתה, אישור לא

בשבועות האחרונים מתברר גם הרקע למידור החריג סביב מקום קבורתו של גואילי ז"ל. על פי הערכות, חמאס עצמו לא ידע היכן מצויה הגופה, משום שהג'יהאד האיסלאמי, שהחזיק בה בפועל, נמנע מלספר להם. גם בגלל זה המידע לא נחשף ולא זלג, בין היתר כדי למנוע מחמאס להבין שגואילי נקבר בבית קברות אזרחי.

בניגוד לדבריו של גורם צבאי בכיר מאמש, גורמי צבא שהיו מעורבים ישירות במבצע אומרים שמבחינה מבצעית ניתן היה לבצע את פעולת ההשבה כבר לפני כחודש, ללא קושי מיוחד. צה"ל יודע לפעול באופן מוחלט וכמעט חופשי עד הקו הצהוב. זו לא הייתה שאלה של יכולת אלא של החלטה, וכאמור לא היה אז אישור דרג מדיני. נראה שבשלב ההוא לא רצו לפתוח מהלך שעלול היה לערער את המערכת הרגישה שנבנתה סביב ההסכמות.

ל-mako נודע שמפקד פיקוד הדרום, האלוף יניב עשור, אישר את המבצע הזה כמה פעמים והציג אותו לרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, שמצדו אישר את המבצע אך לא את המועד, ובחלק מהדיונים הרמטכ"ל אישר יציאה - אך דרג מדיני לא אישר.

במבט לאחור, הפרטים האלה ממחישים עד כמה מורכב היה המאמץ להשבת החלל החטוף האחרון, וכיצד גם בתנאים של שליטה צבאית, לעיתים חלקית בלבד, הצליחו שב"כ וצה"ל לחבר בין קצוות מודיעיניים ולהביא לסגירת מעגל. במערכת הביטחון מדגישים שלצד ההתקדמות המדינית, המוכנות המבצעית נותרת מלאה - גם לתרחיש של חידוש הלחימה.

"החשש שהוא יהפוך להיות רון ארד תמיד היה קיים"

הבוקר, דודו ציוני, דודו של רן גואילי ובר ישכרוב, חברו הקרוב התראיינו ל"חדשות הבוקר" וסיפרו על התחושות ביום שאחרי.

דודו: "מהצד שלי, כל מעגל הרגשות נכנס פה. יש שמחה שהוא חוזר, עצב שקוברים אותו, סגירת מעגל. פעם ככה ופעם ככה. אני לפחות מאוד שמח שהצבא מצא אותו והביא אותו עד אלינו. בדיוק בשתיים אשתי הייתה עם ערוץ 12 פתוח, ובאמצע הריאיון אחותי התקשרה אליי, הבנתי ישר. היא סיימה את היום ורצנו. באופן מוזר זו הייתה הקלה, המאבק הסתיים ואנחנו מחזירים אותו למנוחה סופית ואחרונה, אחרי זה באו העצב והדמעות והמסביב. אני חושב שסוף משימה. אם היינו מתאבלים, היה לנו קשה הרבה יותר להמשיך את המאבק. אחיו עומרי תמיד אמר שזה נתן לנו תקווה להמשיך ולהיאבק, אבל היינו נלחמים בכל מצב. אנחנו לא ילדים, ידענו שרוב הסיכויים שהם לא בחיים. החשש שהוא יהפוך להיות רון ארד תמיד היה קיים, שיעשו עליו מגדלים. כשהוא נשאר אחרון, החשש גבר לרמות אחרות".

בר: "ההקלה המרכזית הייתה שהוא חזר לפני שהמשיכו בהסכם. אנחנו מכירים כמעט מגיל 0, גדלנו כאן ביחד במיתר. כל הסיפורים על רני הם על קצה המזלג, זה מי שהוא היה בתור בן אדם. בכל שלב בחיים הוא דאג לכל האנשים, מהכי חלשים להכי חזקים. הוא היה חבר של כולם. רבים אומרים שהוא היה החבר הכי טוב שלהם, מבחינתו הוא היה חבר של כולם, זה מטורף. יש בו כל כך הרבה פרצופים וטוב לב, בן אדם מדהים שהוא הכל מהכל. ערב לפני 7.10 יצאנו כל החברים, השיחה האחרונה שלי איתו כשחזרנו כמה שעות לפני כל הבלגן הייתה כשהתקשרתי אליו בבוקר בערך ב7 אחרי האזעקות והבלגן, הוא אמר לי שהוא מתארגן ושיתקשר אליי מהדרך - וזהו. זו הייתה השיחה האחרונה. הוא הופיע שם עם שבר בכתף כדי לא לתת לחברים שלו להילחם לבד. אני לא חושב שההבנה שהוא לא בחיים חלחלה ותחלחל, בסוף הזמן עושה את שלו אבל האסימון עוד לא נפל. זה לא הסוף שקיווינו לו, זו סגירת מעגל ואני מקווה שההפנמה תקרה מתישהו".

דודו: "אני לא יודע איך חוזרים לתפקד, אני אוכל לומר כשיעברו הימים. זה כמו חולה סופני שאתה יודע שהולך למות, ההרגשה בדיוק כזו, אבל ימים יגידו מה יהיה. זה יהיה קשה, אבל הריפוי מגיע לו ולנו. ההירתמות הייתה לא מובנת מאליה בכלל, אני מאוד שמח. היו 255 חטופים, רני היה האחרון ואנשים מתעייפים ומתכנסים בעצמם. רוצים לרפא את עצמם. אבל עדיין נשארו איתנו ונלחמו קדימה, ובאיזשהו שלב הוא נהיה סמל. בגלל זה אני מבין את זה יותר, מה שאנשים עשו זה ראוי להערכה רבה, גם החיילים עצמם שבמבצע עכשיו, של אלכסנדרוני. התמונות שראיתי שם מעל גופתו של רני, לא יכולתי לעמוד בזה. מאוד מרגש ולא מובן מאליו".