חמאס מתעצם, צה"ל "מתייעל": ההסבר לצמצום כוחות ההגנה ביישובים

צמצום מספר המגויסים בכיתות הכוננות בעוטף עזה וקיצוץ הכוחות שנמצאים בהגנה בעוטף: בצה"ל מאשרים את הפרטים שפורסמו לאחרונה ב-mako על צמצום הכוחות וטוענים כי בוצעה התאמה בפריסת כוחות ההגנה המרחבית (הגמ"ר) במספר גזרות, "בהתאם להערכת מצב מבצעית עדכנית".

בצבא מדגישים שמדובר במהלך מתוכנן שנעשה בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים, מבלי לציין מי הם הגורמים וכי לא צפויה פגיעה במענה הביטחוני ליישובים. בפועל יש פחות הגנה על היישובים בעוטף עזה והייתה בחודשיים האחרונים ירידה בסדר הכוחות (סד"כ). כל זה בזמן שחמאס וגם הג'יהאד האיסלאמי מוסיפים להתעצם.

בתגובת דובר צה"ל שנמסרה אחרי יותר משבוע נכתב: "בהתאם להערכת המצב המבצעית, הוחלט על התאמת פריסת סד"כ ההגמ"ר בצה"ל. צה"ל קיים שיח מקדים עם הגורמים הרלוונטיים על אופן התאמת הסד"כ ונעשתה היערכות לכך מבעוד מועד".

בצה"ל ביקשו להבהיר שלצד צמצום או שינוי בפריסה באזורים מסוימים, האחריות המבצעית בכל גזרה ממשיכה להתנהל בהתאם לצרכים המבצעיים המשתנים. "כל פיקוד מרחבי מנהל ומסדר את פריסת סד"כ ההגמ"ר שתהיה בגזרתו לפי הצורך המבצעי", נמסר מדובר צה"ל.

עוד הודגש כי ההגנה ביישובים תמשיך להישען גם על מערכי הביטחון המקומיים ובראשם הרבש"צים ומחלקות ההגנה היישוביות. כאמור, מחלקות שקיצצו במספר המגויסים שלהן במקביל לקיצוץ כוחות בגזרה, טענה שעלתה בכתבה שלנו וצה"ל התעלם ממנה בתגובה.

"תגבור מיידי" או הבטחות על הנייר?

בצבא ציינו שבחלק מהיישובים אף הוקצו חיילי קבע והכשרות ייעודיות להגברת רמת השמירה וכי במקרה של שינוי בהערכת המצב, ניתן יהיה לתגבר מחדש את הכוחות באופן מיידי. גם כאן, יש לציין שלא נמסר באילו יישובים.

בפיקוד המרכז, כך לפי גורמי צבא, הוחלט לבצע "רידוד" בתקני ההגמ"ר, בעיקר בשל תגבור משמעותי של הכוחות הסדירים באזור. לפי צה"ל, שמונה גדודים סדירים נכנסו לאחרונה לתעסוקה מבצעית באוגדת יהודה ושומרון, מה שאפשר התאמה מחדש של מערך ההגנה המרחבית והפחתת הצורך בחלק מהתקנים שאוישו עד כה. בניגוד לעוטף עזה וגם לגבול לבנון, כלל היישובים ביו"ש מצוידים במרכיבי ההגנה בעוד שבגזרה הדרומית והצפונית צה"ל ומשרד הביטחון לא התקינו את מרכיבי ההגנה שהובטחו אחרי 7 באוקטובר.

גם בפיקוד הדרום בוצעו שינויים בפריסת הכוחות, בעיקר ביישובי מערב הנגב. בצבא הסבירו שמדובר במהלך שנועד "לייעל את פריסת הכוחות ולהסדיר את משימותיהם", תוך שמירה על כשירות ההגנה ביישובים הסמוכים לרצועת עזה.

לפי גורמי צבא, מספר חברי מחלקות ההגנה המאומנים בכל יישוב, כמו גם מספר מחזיקי הנשק, לא השתנה. כאמור, טענה לא נכונה לנוכח הקיצוץ בסד"כ. בנוסף, הודגש שמאמץ ההגנה המרכזי מתבסס גם על "הקו הצהוב". מערך הגנה קדמי הפרוס בעומק של מספר קילומטרים מהיישובים ומהווה את שכבת ההגנה הראשונה במקרה של חדירה.

גם פה, חשוב לומר שהדבר עומד בסתירה לתפיסת הביטחון שהציג מפקד אוגדת עזה הקודם, תא"ל ברק חירם, שדיבר על שלושה קווי הגנה. בנוסף, צה"ל ביצע את הקיצוץ בכוחות מבלי תוך התעלמות מטענות שהעלו תושבים וההנהגה המקומית.

בצפון: השפעת ההתפתחויות הביטחוניות

בפיקוד הצפון, מציינים בצה"ל, שההתאמות בוצעו כבר לפני כמה שבועות כחלק משינוי רחב יותר בתפיסת ההגנה באזור. בצה"ל הסבירו ש"מרכז הכובד של מאמץ ההגנה נע צפונה אל מעבר ליישובי קו המגע", על רקע ההתפתחויות הביטחוניות בגבול לבנון והצורך בריכוז מאמץ מבצעי בקווי החזית הקדמיים. זאת כשרצועת הביטחון לא מונעת כלל את איום הרחפנים, כטב"מים ורקטות. גם ביישובים אלו נשמעות תלונות על התעלמות מהטענות של התושבים וההנהגה המקומית.

במערכת הביטחון מבקשים להרגיע את החששות שעלו בקרב חלק מהתושבים בעקבות הדיווחים על צמצום תקנים. בצה"ל טוענים שחלק ניכר מתקני ההגמ"ר ש"רודדו" כלל לא אוישו בפועל בתקופה האחרונה ולכן המשמעות המבצעית של המהלך מוגבלת יחסית. גם כאן לא היה פירוט איפה לא היה איוש ובנוסף נראה כי הצבא מתעלם מכך שקיצצו 40% מהתקנים של כיתות הכוננות בעוטף עזה.

על רקע הדיווחים הרבים על התעצמות חמאס, קיימת ביישובים דריכות וחשש סביב השינויים, במיוחד על רקע אירועי 7 באוקטובר והחשיבות שניתנה מאז לכיתות הכוננות ולמערכי ההגנה המקומיים. בצבא טוענים שמערך ההגנה ביישובים ממשיך לפעול באופן מלא, וכל שינוי בפריסת הכוחות נעשה בהתאם להערכת מצב עדכנית ותוך יכולת לתגבר במהירות כל גזרה שתידרש לכך. אבל האמון בצבא ביישובים, שנבנה מחדש בתחילת המלחמה, נסדק שוב לנוכח התנהלות הפיקוד בגזרות.