בהיעדר אכיפה - הניסוחים שמאפשרים לשני הצדדים להמשיך לירות: העמימות בהפסקת האש בלבנון נחשפת

יממה לאחר שהותר לפרסום כי לוחם צה"ל, סמל עידן פוקס ז"ל, נהרג מפגיעת רחפן נפץ של חיזבאללה בדרום לבנון, בתקרית שבה נפצעו חמישה לוחמים נוספים מהם ארבעה באורח קשה, מתחדדת התמונה המורכבת סביב הסכם הפסקת האש והפער בין לשונו הרשמית לבין יישומו בשטח. משיחות עם בכירים בצה"ל עולה שמהנחיות הדרג המדיני, הסכם הפסקת האש מאפשר לשני הצדדים להמשיך להילחם, תחת מגבלות.

סעיפי הסכם הפסקת האש והמסמך הפומבי שהוצג לציבור כולל עקרונות כלליים בלבד של הפסקת פעולות התקפיות והתחייבות הדדית לבלימת הסלמה. עם זאת, משיחות עם בכירים בצה"ל עולה כי ההנחיות שהדרג המדיני העביר לצה"ל כוללות מידה לא מבוטלת של עמימות, שלמעשה מאפשרת לכל אחד מהצדדים לפרש את גבולות ההסכם באופן שמותיר לו מרחב פעולה מבצעי.

על פי קצינים בכירים בפיקוד הצפון וגורם צבאי בכיר, נאסר על צה"ל לתקוף בביירות. תקיפות מעבר לקו הליטני דורשות אישור של הרמטכ"ל זמיר והדרג המדיני, ויש מגבלות נוספות על תקיפות מעבר לקו הנ"ט.

האזור האפור בלבנון: האמת על הנספחים החסויים

לפי אותם גורמים, בצה"ל לא קיים היתר מפורש להמשך לחימה, אלא ניסוח מכוון של סעיפים כלליים בהסכם, שאינם מגדירים באופן חד גבולות גזרה, קווי פעולה או מצבים ספציפיים, למעט במקרה של זיהוי איום ישיר וברור על הכוחות, אז ניתן לתקוף כדי להסיר את האיום.

במסגרת הזאת, ישראל מקבלת שבזמן שצה"ל יכול להמשיך לחסל מחבלים בתוך קו הנ"ט ולהמשיך להשמיד את הכפרים השיעים שבהם ביסס חיזבאללה את תשתיות הטרור שלו, חיזבאללה עלול לירות לעבר הכוחות שבתוך דרום לבנון.

מדברי הבכירים בשיחות עם mako ניתן להבין שההתחייבות ל"הפסקת פעולות התקפיות" כפי שנקבע ככל הנראה בהסכם, אינה מבהירה מה דינם של מצבים שבהם כוח צה"ל פועל בתוך שטח דרום לבנון, או כיצד יש להגדיר ירי לעברו כהפרה של ההסכם או כפעולת הגנה מצד חיזבאללה.

בכיר בצה"ל אמר לנו ש"העמימות הזאת לא מקרית. היא נבנתה לתוך ההסכם כדי לאפשר גמישות. כל צד יכול לטעון שהוא פועל במסגרת הגנה עצמית גם כשהמציאות בשטח נראית אחרת". אגב, אותו בכיר אמר שצה"ל לא ידע מבעוד מועד שתהיה הפסקת אש והצבא למד על זה מהפרסומים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "הייתה הרגשה שצריך לפעול מהר בחלק מהמקומות כי הולכים לעצור אותנו אבל לא היינו שותפים לדיונים והחלטות בנושא הפסקת האש", אמר.

הפסקת אש רכה או מלכודת מבצעית? המגבלות וההבנות שלא פורסמו

מה שקורה בפועל זה שנוצר מצב שבו מתקיימת סוג של "הפסקת אש רכה" במסגרתה הלחימה הכוללת נעצרה אבל אירועים נקודתיים כמו ירי נ"ט, תקיפות רחפנים, שיגורי כטב"מים וגם ירי רקטות ממשיכים להתרחש. כל אחד מהצדדים מגדיר את פעולותיו כתגובה לאיום מיידי או כהפרה קודמת של הצד השני.

האירוע הקטלני שבו נהרג לוחם צה"ל מגדוד 77 של השריון כתוצאה מפגיעת רחפן נפץ, ממחיש היטב את החלק האפור והנסתר של הסכם הפסקת האש. בצה"ל אומרם לציבור שהם רואים בתקיפה הפרה חמורה של ההסכם אבל בפועל, רחפנים כאלה כמו גם איומים אחרים שוגרו לעבר הכוחות לאורך כל הפסקת האש, מבלי שישראל שברה את הכללים שנחשפים כעת.

אחד המרכיבים המרכזיים שמאפשרים את המצב הזה הוא היעדר מנגנון אכיפה אפקטיבי. כוחות כמו יוניפי"ל פועלים בשטח, אבל הסמכות והיכולת שלהם מוגבלות בעיקר לדיווח ותיווך ולא למניעה פיזית של הפרות. גם צבא לבנון ממשיך להיות עוין לצה"ל ולא אפקטיבי לעצירת חיזבאללה. המשמעות היא שהאחריות לאכיפה נותרת בידי הצדדים עצמם וזה כפי הנראה מצב שמעצים את מרחב הפרשנות.

הנקודה החשובה היא שהבכירים בצה"ל מצביעים על קיומן של הבנות לא פומביות ואף חשאיות בין הצדדים, שלא פורסמו לציבור בישראל. הבנות שלא מעניקות היתר ישיר ללחימה, אבל בלי ספק מגדירות קווים כלליים להתנהלות במצבי חיכוך.

זה מה שאפשר לצה"ל לתקוף עשרות מטרות, לחסל למעלה מ-20 מחבלים, כפי שדובר צה"ל פרסם לאחרונה. הבעיה שבמתח הזה, אין קווי הגבול שברורים לכוחות בשטח ולעתים המצב נקבע דרך האירועים עצמם, מה שיכול להוביל להתדרדרות לא רצויה.

בצה"ל מבינים שכל תקרית נוספת עלולה לבחון מחדש את גבולות ההסכם. השאלה המרכזית היא עד מתי זה יחזיק מעמד בלי שהמצב יתדרדר באופן לא רצוי ומתוכנן, תחת משקל האירועים בשטח.