"מנותקת מהמציאות": האמת על ההצהרה הדרמטית של ארה"ב בנושא איראן

בשעה שבצבא האמריקאי טוענים ל"ניתוק מוחלט" של חמאס וחיזבאללה מצינור החמצן האיראני, בכירים בצה"ל אמרו בשיחה עם mako שמדובר באמירה שלא מתיישבת עם המציאות, כשהם מזהירים מפני קריאה מוטעית ומסוכנת של האמריקאים את ה"מפה העדכנית".

מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום), אדמירל בראד קופר אמר בנאום עדות שנשא בסנאט ביום חמישי האחרון (14 במאי) שחמאס, חיזבאללה והחות'ים מנותקים כעת לחלוטין מאספקת נשק ומהתמיכה האיראנית.

עדותו של הבכיר האמריקאי לפיה האיום האיראני "צומצם משמעותית", מתעלמת מהעובדה הפשוטה: אכן נרשמה פגיעה קשה בנתיבי ההברחה המסורתיים, אבל איראן לא הפסיקה להבריח אמל"ח לארגוני הטרור. על פי גורמים בצה"ל, טהרן הפסיקה להשתמש בנתיבים שנחשפו ושהותקפו ועבר לאחרים שהוכנו מראש.

חברות קש בטורקיה ו"נתיבי רפאים" בביירות

בישראל ממהרים לצנן את הכותרות שיצאו לאחר הנאום הנחרץ. מספר גורמים בצה"ל אמרו בשיחה עם mako שחלק מהנתיבים המסורתיים "מתו", כהגדרת אחד מהם, אבל ש"נתיבי רפאים" חדשים נולדו - וההצהרות האמריקאיות לא מתיישבות עם המציאות בשטח.

במקרה של לבנון, חיזבאללה העתיק את עיקר פעילותו לנתיבים ימיים ישירים לנמל ביירות, תוך שימוש במתווכים וב"חברות קש" בטורקיה. יחידות 190 ו-700 של כוח קודס מנהלות רשת הברחות ימית.

עוד אומרים גורמים בצבא שבגלל השחיתות בסוריה ובנוסף אי ההצלחה של משטר א-שרע לשלוט באופן מלא במדינה, עדיין יש נתיבי הברחה מעיראק וירדן גם דרך סוריה. בנוסף לכל זה, כבר לפני שנים המודל האיראני התמקד בכך שארגוני הפרוקסי יוכלו לייצר את רוב האמל"ח בעצמם וההברחות יהיו רק של חלקים ורכיבים.

הנתיבים ללבנון דלים יותר ממה שהיה לפני המלחמה, אבל למרות ההפצצות הרבות באיראן והנזק הרב שנוצר לתעשייה הצבאית, האיראנים ממשיכים להבריח אמצעי לחימה לחיזבאללה, כולל דרך 'מדינות שלישיות', שבהן נרכש האמל"ח וממנו הוא משולח ישירות ללבנון.

רחפנים מירדן ונתיב אספקה ימי לחופי עזה

גם במקרה של הזירה הפלסטינית, עדיין נמשכות ההברחות מאיראן. בעוד שאדמירל קופר טוען שחמאס מנותק מנתיבי אספקה איראנים, המציאות בגבולות ישראל מצביעה על דינמיקה אחרת. חמאס מצליח לקיים נתיב אספקה ימי פעיל מחופי סיני ישירות לרצועת עזה. נתיב זה עוקף את חסימות המעברים היבשתיים ומאפשר הזרמת ציוד קריטי, גם אם במספרים קטנים.

איראן דווקא הגבירה דרמטית את מאמצי ההברחה דרך ירדן, תוך שימוש במבריחים בדואים וברחפנים. אמל"ח מוברח מירדן ליהודה ושומרון, בעוד שלרצועת עזה מוחדר ציוד קריטי במסווה של משאיות סיוע הומניטרי ובאמצעות רחפנים, החוצים את גבול הרצועה. באופן מסורתי נתיבי הטרור האיראני מתלבשים על נתיבי ההברחה הפליליים. גם כאן, חלק מההברחות לא מגיעות מאיראן עצמה, כי אם ממדינות אחרות שבהן קל להשיג את אמצעי הלחימה וגם כסף מזומן להברחה.

למרות מצבם הקשה אחרי 40 ימי לחימה, האיראנים ממשיכים להשקיע מאמצים בחיזוק מיליציות הפרוקסי שלהם. האויב לומד ומשתנה. גם ההצהרה של סנטקום על צמצום מלאי הכטב"מים האיראני ל-10% מוטלת בספק ובכל מקרה, כבר לפני שנים איראן עברה לייצור מקומי והרכבה בתוך לבנון, תימן ומקומות נוספים על בסיס ידע וטכנולוגיה שהיא ייצאה לשם. בכך היא ייתרה כבר לפני זמן רב את הצורך במשלוחים גדולים.

השורה התחתונה כפי שעולה מגורמים בתוך צה"ל ומערכת הביטחון, היא שבעוד וושינגטון מתבשמת בניצחונות של המלחמה הקודמת, ציר הרשע כבר פועל בנתיבים אחרים. "ניתוק שרשרת האספקה" עליו מדבר אדמירל קופר הוא אולי נכון לגבי הנתיבים של אתמול, אבל רחוק מלהיות המציאות של היום, תוך התעלמות גם מהכלכלה הדיגיטלית של הטרור.