לקראת פגישת טראמפ-נתניהו: האם פנינו להסלמה - ובאיזו חזית

ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להיפגש הערב (שני) עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, במה שרבים מגדירים כאחת הפגישות הביטחוניות החשובות ביותר שהתקיימו בתקופה האחרונה.

למרות החיבוקים מול המצלמות, הדיווחים המגיעים מכלי התקשורת האמריקאיים, ובראשם הניו-יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל, מצביעים על מתח גובר בין השאיפה של נתניהו להכרעה צבאית, לבין הדחיפה של טראמפ ל"סגירת תיקים" מהירה במזרח התיכון. בארה"ב, כך נראה, לא מאמינים ביכולת של ישראל לסגור זירות ולממש את ההצלחות הצבאיות שלה.

המבחן בעזה: "עסקת המאה 2.0"

על פי תדרוכים ממשרד ראש הממשלה, בלב הפגישה עומד השלב השני של "תוכנית 20 הנקודות" של ממשל טראמפ. בעוד השלב הראשון של הפסקת האש הביא לרגיעה מסוימת, ובעיקר לשחרור כל החטופים החיים והחללים, מלבד רס"ר רן גואילי ז"ל שטרם הושב, נתניהו הגיע לפלורידה עם רצון להציג קו נוקשה בכל הקשור למעבר לשלב ב'.

הגישה הישראלית: נתניהו מדגיש כי ללא פירוז מלא של חמאס ופיקוח ישראלי הדוק על ציר פילדלפי, ישראל לא תוכל להתקדם לנסיגה נוספת. עוד נטען כי לא ניתן להתקדם כל עוד חמאס שולט ברצועה. בישראל חוששים שכל פשרה בשלב זה תתפרש כחולשה מול הציר השיעי, בהובלת איראן. בנוסף, בישראל לא רוצים לראות שום התקדמות בעזה לפני החזרתו של גואילי.

הגישה האמריקאית: בוושינגטון די איבדו סבלנות. לפי דיווחים ב"אקסיוס", טראמפ הבהיר לאנשיו שהוא רוצה "ניצחון דיפלומטי נקי" לפני נאום מצב האומה שלו. האמריקאים דוחפים להצבת כוח ייצוב בינלאומי (ISF) וממשלת טכנוקרטים פלסטינית, ורואים בהתעקשות הישראלית מכשול ליציבות האזורית שהנשיא הבטיח לבוחריו.

חזית איראן: אור ירוק או קו אדום

הנושא הביטחוני הבוער השני הוא ההתחמשות המחודשת של איראן. נתניהו יציג לטראמפ חומרים מודיעיניים המעידים כי טהרן מנצלת את הקיפאון הדיפלומטי כדי להאיץ את תוכנית הגרעין שלה, לאחר הפגיעה במתקנים בקיץ האחרון - כך על פי גורמים מדיניים-ביטחוניים. עם זאת, בישראל כמעט שלא מזהים מאמצי שיקום משמעותיים של אתרי הגרעין: הם קיימים, אך באופן שולי. לעומת זאת, נרשמים מאמצי שיקום של מערך הטילים ובעיקר של מערך ההתבצרות, כפי שחשפנו אתמול.

ישראל מבקשת: הגעה להסכם דרקוני עם איראן והתחייבות אמריקאית לגיבוי במקרה שיהיה צורך במהלך צבאי נוסף, אם לא יושג הסכם. הדרישות כוללות אספקת חימושים, אמצעי לחימה מתקדמים והגנה מפני טילים.

ארה"ב משיבה: טראמפ, שנבחר על בסיס הבטחה לסיים "מלחמות אינסופיות", אינו ממהר להעניק צ'ק פתוח לפעולה צבאית נרחבת. הגישה האמריקאית הנוכחית היא "מקסימום לחץ כלכלי ומינימום חיכוך צבאי". טראמפ מעדיף להשתמש באיום הישראלי כקלף מיקוח כדי לאלץ את איראן לחתום על הסכם חדש ודרקוני, ואינו שולל מהלך צבאי כמוצא אחרון.

הזירה הצפונית: השקט השברירי

גם סוגיית לבנון וסוריה צפויה לעלות על השולחן. בעוד נתניהו מודאג מהתבססות מחודשת של חיזבאללה בלבנון, כולל מדרום לליטני, טראמפ רואה בלבנון, ובסוריה תחת שלטונו של א-שרע, פרויקטים של שיקום כלכלי - ולא רק זירות לחימה.

בצה"ל מאמינים שתקיפה נרחבת בלבנון תגרום ללבנונים להבין שישראל "לא משחקת", ותעודד אותם לפעול לפירוק היכולת הצבאית של חיזבאללה. בנוסף, ההערכה היא שתקיפה אווירית נרחבת, ואף כמה ימי קרב, יעודדו גם את האמריקאים והצרפתים להפעיל לחץ כבד יותר על ממשלת לבנון, כדי שתפעל ביעילות גבוהה יותר מול ארגון הטרור.

בהקשר הסורי, בימים האחרונים הועברו לישראל מסרים מגורמים אמריקאיים, שלפיהם בוושינגטון מתקשים להבין מהי האסטרטגיה הישראלית בסוריה וכיצד בכוונתה לסגור את הזירה. ישראל לא הצליחה לשכנע אותם בנחיצות הישיבה של צה"ל בדרום סוריה לאורך זמן.