קורס סיירים
קורס ההישרדות של צה"ל | צילום: איתי נבון, עיתון "במחנה"

שקט מוחלט. מדבר אין־סופי מקיף מכל עבר ושום סימן חיים לא נראה באופק. רעש מנועי המטוסים של חיל האוויר המפלחים את השמים הוא התזכורת היחידה לחיים שמחוץ לשממה. אלא שעבור חניכי קורס סייר החדש של חטיבת הצנחנים, המדבר השומם מכיל בתוכו תורה שלמה. "יכול להיות שבמה שנלמד כאן בקורס נשתמש פעם אחת בלבד במהלך כל החיים שלנו, אבל זו תהיה הפעם בה החיים שלנו ואולי גם של חיילים אחרים יינצלו", טוען סמל אורן אדלהייט, חניך בקורס.

הקורס החדש מסמל יותר מכול את שינוי התפיסה שהביאו איתם אירועי הקיץ האחרון. במבצע "שובו אחים" לוחמי צה"ל דרכו על כל פיסת אדמה סביב העיר חברון בחיפוש אחר הנערים החטופים. במשך 18 ימים ארוכים הם סרקו שטחים חקלאיים, חיפשו תחת קפלי קרקע, סלעים ושיחים, כדי למצוא את שלושת הנערים. נוסף ללוחמים, היו גם אזרחים שהתנדבו לסייע בחיפושים, ביניהם ירון רוזנטל, מנהל בית־ספר שדה כפר עציון וממובילי סגל הקורס. "השיטה היום היא להגיע עם כוח עצום ולכסות את השטח בתנועת מסרק. אנחנו רוצים לנצל כוחות קטנים יותר שיידעו לעשות עבודה הרבה יותר טובה, מקצועית ויעילה", מסביר רוזנטל, שהיה אחראי על המתנדבים בחוליה שמצאה את גופות הנערים. "הגופות נמצאו בסופו של יום על ידי סיירים אזרחים ששמו לב ששיח הסירה הקוצנית שכיסה את מקום הסתרתם היה יבש, וביחס לעונה ולמיקום זה היה חשוד בעיניהם, אז הם הלכו לבדוק", הוא מספר. "העובדה הזו מעידה על החשיבות שבהבנת רזי השטח. אמנם חיפוש הנערים היה משימה חד־פעמית שספק אם תחזור, אבל עקרונות השליטה בשטח עשויים לסייע בכל משימה צבאית".

אחרי אירוע זה, הובן הצורך בלוחמים בעלי תפיסה עמוקה של השטח על כל רבדיו, ובשפה המקצועית: סיירים. כשפנה אליו מח"ט הצנחנים וביקש שיסייע בהובלת הקורס, הוא ענה בחיוב. "המתאר שבו נילחם יהיה אזורים כפריים ורוב החיילים שגדלו באזורים עירוניים לא מכירים אותו", מסביר רוזנטל. "כך יוצא שכל משחק הוא משחק חוץ עבורנו ואילו האויב משחק במשחק בית, כי הוא מכיר את השטח היטב. הקורס בא לשנות את המשוואה - לא עוד משחקי חוץ שצה"ל נכנס אליהם".

קורס סיירים
לומדים את השטח על כל רבדיו | צילום: איתי נבון, עיתון "במחנה"

כל חבל ארץ

"מצאתי רמז, בואו מהר", קורא אחד הלוחמים בהתרגשות ובמהרה מתקבץ סביבו מעגל סקרנים. קריאות "כל הכבוד" ,"איזה אדיר" ו"וואו" נשמעות מכל עבר. אחרי דקה ארוכה של בהייה בקרקע מתגלה הרמז בין גרגירי החול: ביסלי אחד קטן בלב המדבר. אותו ביסלי איננו רק חטיף פריך, הוא מידע מודיעיני המאפשר לסיירים לדעת שלפני זמן קצר הלך פה מישהו והמשמעות המבצעית היא שייתכן שהאויב בסביבה. תוך כדי התקדמות מצליחות עיניהם החדות להבחין בכל אבן שזזה מעט ממקומה הטבעי וכך לדעת אם האויב פסע כאן לפניהם וכמה זמן משוער עבר מאז. בזמן אמת, כל צעד טומן בחובו רמז שעלול להציל את חיי החיילים שלהם.

הטענה שעולה שוב ושוב מצד סגל הקורס, מדברת על הריחוק של הלוחמים של ימינו מהקרקע. "לאחר המבצעים 'שובו אחים' ו'צוק איתן' התקבלה החלטה לפעול בתחום הסיירוּת ברצינות רבה", מסביר אל"ם אליעזר טולדנו, מח"ט הצנחנים. כבר שלושים שנה שאנו הולכים ומתרחקים מהשטח בגלל קדמה וטכנולוגיה ושוכחים כי מדובר באמל״ח האפקטיבי והזול ביותר שיש בידינו", הוא מבהיר. בעזרת הקורס החדש, יקבלו הסיירים הצעירים כלים רבים שלא ניתנים לכל לוחם בצה"ל. הסייר יידע לאתר מקור מים באמצע המדבר, או דרכים להתפלתם במידה ואינם ראויים לשתייה. הוא יתמצא בשטח ויזהה לפי הכוכבים את מיקום הכוח, יידע מה השעה וגם כיצד לחזות את מזג האוויר לפי העננים. במקרה של מחסור במזון, הוא יצליח להבחין בין הצמחים המצויים בסביבה ולאכול את האכילים שבהם. במקרה של קור עז או צורך להזעיק עזרה, הוא יידע להדליק אש שתישאר דולקת למשך זמן ממושך. גם על גששות הושם דגש במהלך הקורס, וכעת הסיירים החדשים יוכלו לזהות אם אנשים או בעלי חיים עברו בשטח לאחרונה וכך להימנע מהפתעות מסוכנות. היתרון המרכזי שעתיד לשמש אותם בזמן אמת הוא היכולת לבחור את נתיב ההתקדמות המיטבי עבור הכוח בזמן לחימה.

קורס סיירים
מבחינים בכל אבן שזזה ממקומה הטבעי | צילום: איתי נבון, עיתון "במחנה"

את קורס הסייר בנו מדריכי הסיירוּת הוותיקים בארץ, אשר משרתים במילואים ומלווים גם את הכשרת היחידות המיוחדות כמו סיירת מטכ"למגלן ושלדג. הקורס מחולק לשישה שבועות, כאשר בכל שבוע הכירו החניכים דרך הרגליים חבל ארץ אחר: הנגב, הגולן והחרמון, הגליל, השומרון, יהודה ומדבר יהודה. "הקבלנו כל גזרה לארץ אויב אפשרית ודימינו תרחישים שונים בהיבט האופרטיבי", מסביר סגן גלעד בוגייסקי, מפקד שבוע הנגב וראש מדור סיור בגדס"ר צנחנים. בכל גזרה אליה הגיעו, התחלקו הלוחמים לקבוצות מצומצמות כדי לייעל את תהליך הלמידה, וכל קבוצה הובלה על ידי מדריך סיירוּת. כל שבוע התחיל ביומיים עיוניים, בהם למדו החניכים גיאולוגיה, גיאוגרפיה של ארץ ישראל ושל שטחים המקבילים לה בגזרות השונות, בוטניקה, זואולוגיה ותכנים נוספים שעשויים לשרת בבוא העת את הסיירים המתחילים.

בכל שטח אליו הם מגיעים, לומדים החניכים את היבטיו המבצעיים, לא רק בתיאוריה. כך למשל ברמת הגולן התאמנו באימון בסבך ולמדו עליו בהרחבה, ובאיו"ש (אזור יהודה ושומרון) שמו דגש על אופי האוכלוסייה ועל סוגי החקלאות. "דיברנו גם על שדאות עירונית, עשינו סיור לילי בקסבה של שכם ובעיקר עברנו הרבה ניווטים מדויקים בסבך", מספר סמל אורן אדלהייט. "כל הקורס הוא להבין את השטח. החל מהמאפיינים של הסלע, דרך מציאת מקור מים ועד למקום המסתור". 

"במלחמת לבנון השנייה נתקענו בלי מים", מספר רוזנטל שלקח חלק בלחימה במסגרת שירות מילואים. "היתרון שלנו היה שאנחנו עם כישורי הסיירוּת ידענו למצוא בור עם מים וכך להשיג מים לכל החיילים. זה גם מה שאנחנו מלמדים את החניכים". חולפות כמה שעות ובאמצע המדבר, אחרי הליכה מרובה בשמש ואחרי טיפוס נמרץ על הרים תלולים, מאתר אחד החניכים מקור מים במקום נסתר. "'שובו אחים' ו'צוק איתן' נתנו את ה'פוש', אבל זה לא הפתיע אותנו כי היינו מודעים לבעיה הזאת של הריחוק מהשטח", מסביר סמ"ר שי גרנות, חניך בקורס. "אנחנו נלחמים בשטח וכל חי"רניק צריך להכיר את הקרקע בצורה הרבה יותר טובה. כלוחמים, השטח זה החיים שלנו ואם לא נלמד אותו נבזבז את המשאב הזה".

קורס סיירים
"ידענו למצוא בור עם מים וכך להשיג מים לכל החיילים" | צילום: איתי נבון, עיתון "במחנה"

יועץ לענייני קרקע

במהלך השבוע בו למדו את גזרת הצפון, התבצע הפיגוע בהר דב בו נהרגו שני לוחמים מגדוד "צבר" בחטיבת גבעתי. באותם ימים הגזרה הייתה מתוחה והלוחמים הבינו את חשיבות החומר אותו הם לומדים. "כשעמדנו על פסגת הר אדיר המשקיפה על יישובי דרום לבנון, ותוך כדי המשיכו לזרום הדיווחים על ההתחממות בגזרה, הסתכלתי וחשבתי לעצמי שיש מצב שבעוד כמה חודשים אני אוביל את הגדוד שלי לתוך היישובים האלה", משתף סמל אדלהייט. "במלחמה, שהיא ממלכת אי-הוודאות, השטח הוא מרכיב קבוע שאינו משתנה, לוחם שיהיה בקיא בשטח יהיה לו דבר אחד פחות להתעסק בו ולהתעכב עליו. בעוד שרובנו עירוניים, מחבלי חיזבאללה הם אנשי שטח, הם חיים את השטח ובמקום הזה יש להם יתרון ניכר עלינו. כאן נכנסים הסיירים לתמונה ומשנים את המאזן".

לאורך ההיסטוריה של צה"ל, הרבה קרבות גבו מחיר כבד בגלל כשלים בבחירת נתיב ההתקדמות של הכוח בעת לחימה. "לבחירת הנתיב המדויק יש הרבה היבטים. אם הגעת מהר, נכנסת לעמדות בלילה, הפתעת את האויב וכעת אין לו מספיק זמן להתארגן – ניצחת. לזה אנחנו מצפים מהסיירים הצעירים", אומר רוזנטל. גורמים בחטיבה מספרים כי במבצעים הבאים או במלחמות עתידיות, ייקחו בוגרי קורס סייר חלק משמעותי בבחירת נתיבי ההתקדמות של הכוחות. תפקידו של הסייר בנוהל קרב הוא להיות בחפ"ק (חדר פיקוד קדמי-צ"ד) מ"פ או להיות יועץ למ"פ בניתוח השטח. להיות מלפנים ולהוביל כוחות, לבחור את נתיב ההתקדמות ולהיות יועץ קרקע. שמנו דגש על ערכים כמו עצמאות וביטחון עצמי ובתוך זה היה לנו חשוב שבסוף הם יידעו להיות יועצים למ"פ בנושאי השטח וניתוחו", אומר מפקד הקורס, רס"ן ישי רוזיליו. אך לצד חיזוק הביטחון העצמי שדרוש כדי לעמוד על שלך כבעל הידע והמקצועיות, הודגשה לכל אורך הקורס האחריות הכבדה שמוטלת על כתפי הסיירים. "אם הסייר ינתח לא נכון ציר במלחמה, וכשהכוחות יגיעו לשטח הם יגלו שיש מצוק, שדה מוקשים או נחל עמוק והסייר לא שם לב לזה מראש, הוא נכשל במשימה", מבהיר רס"ן רוזיליו.

"ביטחון עצמי זה אחד הדברים הכי חשובים כשאתה מנווט. אחרי הקורס, כשאתה מכיר טוב יותר את השטח, אתה הרבה יותר בטוח בעצמך", מסביר רב"ט דרור ווסר. "יכולת ההישרדות שלך גדלה. עניין המחסור במים ובאוכל שהיה במלחמת לבנון השנייה לא יחזור במלחמה הבאה – לפחות כל עוד הסיירים יימצאו בשטח. אם היינו לוקחים חלק במבצע 'שובו אחים' היינו שמים לב לדברים החשובים שנדרשים. אני חושב שכל חייל צריך לעבור את הקורס הזה".

קורס סיירים
"בחרו את האנשים הטובים ביותר" | צילום: איתי נבון, עיתון "במחנה"

להעביר את הידע

עם רדת החשכה, הקור המדברי העז נותן את אותותיו. אחד החניכים מוביל את קבוצתו לעבר הנקודה במפה בה נקבע המפגש עם שאר הקבוצות ללינת השטח. כשהם מגיעים לנקודה אחרי יום מפרך, עמוס בעליות וירידות תלולות, מגלים הלוחמים שעליהם ליישם את החומר שלמדו מוקדם מהצפוי. אחד מאנשי הסגל מודיע שרכבי הציוד עם שקי השינה, המים והמזון תקועים בשטח במרחק של כמה שעות. בלי ציוד ועם מעט כוחות, תוך דקות ספורות דולקת מדורה שמפשירה את הלוחמים מהקור ומאפשרת להם להכין תה מעשבים שמצאו בשטח. הסיירים הצעירים מתפזרים באזור וכל אחד מהם חוזר עם זרדים ושיחים שמתאימים לשמירת האש, עד שהרכבים מגיעים.

30 הצנחנים שלקחו חלק בהכשרה, התקבלו אליה לאחר מיונים מקיפים שבדקו מיומנויות ניווט ומוטיבציה. רובם עתידים להתקדם לפיקוד במטרה להעביר את הידע לחיילים נוספים. "בחרו את האנשים הטובים ביותר שיביאו את התועלת הגדולה ביותר עם הידע שצברו", מסביר רב"ט גבריאל גודמן. "קיבצו במקום אחד את האנשים האיכותיים והדומיננטיים ביותר. כל אחד ואחד פה הוא מוביל במחלקה ובפלוגה שלו. אני מאמין שהמטרה הייתה שהחניכים ישתפו את המידע עם אחרים כשיחזרו", אומר רב"ט גודמן. "עשינו מיונים מקדימים בתוך הגדודים ואחר כך המועמדים הגיעו ליום שבו בחנו בצורה בסיסית בשטח את יכולות הניווט שלהם. לאחר מכן קיימנו ראיונות אישיים והם נדרשו להשיב על שאלונים שדרכם ניתחנו את המסוגלות שלהם", מוסיף רס"ן רוזיליו.

לדבריו, מבין חניכי הקורס, רבים מיועדים לפיקוד ולקצונה מתוך הבנה שככל שהסיירים יגיעו למוקדי השפעה, כך הם יעבירו את הידע ליותר חיילים סביבם. "המטרה בסוף היא שגם מפקד כיתה יוכל להוביל כוחות. אלו שיהיו קצינים, יגיעו לתפקיד עם היכרות של השטח, עם הידע והעצמאות להחליט לבד על הנתיב הנכון. אלה דברים מדהימים בשביל קצין".

 >> ההולכים בחושך: כך נראים ניווטי הבדד של קורס קצינים