שבעה חיילים נהרגו בדרום הרצועה: "למרות החרדות לא האמנתי שיקרה לו משהו"

קצין ושישה חיילי הנדסה קרבית נהרגו אתמול (שלישי) כתוצאה מפיצוץ של מטען באזור ח'אן יונס שבדרום הרצועה. המטען הוצמד לנגמ"ש שבו היו, התפוצץ וגרם לשריפת הכלי. ההרוגים הם סגן מתן שי ישינובסקי, סמ"ר רונאל בן-משה, סמ"ר ניב רדיע, סמ"ר אלון דוידוב, סמל רונן שפירו, סמל שחר מנואב וסמל מעיין ברוך פרלשטיין. 

"לא האמנתי שיקרה לו משהו אם להיות כנה, האמנתי שהוא שמור ומוגן", סיפרה אסנת פרלשטיין אימו של מעיין ז"ל ב"חדשות הבוקר". "לא האמנתי שזה יקרה לו למרות הפחד והחרדות. רוב הזמן הייתי רגועה, וכשנפגשנו פעם בשלושה שבועות הוא היה נראה בסדר".

ברוב שירותו הצבאי היה מעיין בעזה, ואסנת תיארה ילד מקסים וסקרן שרק חיכה להתחיל את החיים האמיתיים. "הוא היה מאוד אהוב על החברים שלו, אהב לשחק במחשב וכשהיה חוזר מהצבא היה חוזר להיות ילד מתבגר", אמרה והוסיפה: "אהב לקרוא ספרים על פילוסופיה ופסיכולוגיה, סקרן וחכם שאהב ללמוד כל הזמן דברים מעניינים".

מה סיפרו לך על מה שקרה שם?
"רק היום ב-12 יבוא נציג מהצבא אבל ממה שהבנתי מהתקשורת הם היו ברכב לא מוגן, מיושן ובלי מעיל רוח. הם לא היו מספיק מוגנים לצערי".

איך אפשר להתחיל להתמודד עם בשורה כזו?
"אנחנו עוד לא לגמרי מתחילים לעכל אבל עצובים מאוד, המומים. כולנו מופתעים מאוד שזה קרה ולא חשבנו שזה יגיע אלינו. אני חושבת שייקח זמן לעכל ולשקוע. האחים חזקים, הם יצלחו את זה עם כל הכאב".

את מצליחה לשחזר את השיחות האחרונות איתו?
"לא התכתבנו הרבה כי הוא היה בלי טלפון, בשיחות ניסיתי להבין איך בעזה אבל הוא לא סיפר כל כך. הוא דיבר יותר עם חברים, אני חושבת שהוא חשב שלא אבין".

במשדר המיוחד עם יואב לימור ונסלי ברדה שיתפה גם אלין רדיע, אחותו של סמ"ר ניב רדיע ז"ל, בתחושות הקשות וספדה לו. "הוא היה הכי מצחיק שיש, אהוב על כל החברים וילד של משפחה. תמיד היה מוקף באנשים שאהבו אותו, ורק חיכה לבוא הביתה ולהיות איתנו. הוא היה ילד מאושר", אמרה.

בן דודם של ניב ואלין הוא סמ"ר עמרי פרץ ז"ל שנפל ב-7 באוקטובר כשהגן על כיסופים. אלין סיפרה על הקשר העמוק בין השניים. "החברים הכי טובים, עשו הכל ביחד. עמרי עזר כל כך הרבה לניב, והם התבגרו ביחד. בכל פעם שיצאו מהצבא הם בילו ביחד", הסבירה והוסיפה: "היה חשוב לו מאוד להיות כמו עמרי, להיות לוחם ולהגן על המדינה".

את וניב הייתם קרובים?
"כן, האח הגדול שלי. תמיד הייתי דואגת לו, מתקשרת ושולחת לו הודעות. הייתי האחרונה לדבר איתו, דיברנו בין שני לשלישי. הוא אמר שהוא צריך לצאת, שהוא שומר על עצמו. תמיד כשהוא היה מגיע הביתה הוא היה מתקשר ומציע שנלך לקנות בגדים ביחד. היינו יושבים ומדברים, משתפים אחד את השני ועושים ארוחות בוקר".

הוא שיתף במה שעובר עליו בצבא?
"פחות רצה להדאיג אותנו, אני רק יודעת שהוא היה גיבור ושהוא נלחם עד שארית כוחותיו".