mako
פרסומת

הערכת מודיעין מערבי: איראן מייצרת טילים במחצית מהקצב של לפני המלחמה

דיווח שפורסם ב"בלומברג" טוען כי האיראנים מייצרים כ-50 טילים בליסטיים בחודש. הרחבת המצור שעליו הודיעה ארה"ב נועד לבלום חלק מהאספקה שמאפשרת את שיקום היכולות, בישראל לא מופתעים ועוקבים אחר ההתפתחויות

שי לוי
פורסם:
חיילים איראנים, שיגור טיל של איראן
חיילים איראנים, שיגור טיל של איראן | צילום: AFP via Getty Images | רשתות חברתיות לפי סעיף 27א'
הקישור הועתק

למרות חודשים של תקיפות אמריקאיות וישראליות, תעשיית הטילים האיראנית ממשיכה לשקם את עצמה ולעבוד. לפי הערכת מודיעין מערבית שפורסמה הבוקר (רביעי) ב"בלומברג", איראן הגיעה לתפוקת ייצור של כ-50 טילים בליסטיים בחודש, כמחצית מקצב הייצור שלה לפני המלחמה. במקביל, בטהרן פועלים לשמר את נתיבי האספקה מרוסיה, אחרי שארצות הברית הכריזה על מצור יבשתי ומרחיבה את המאמצים למנוע העברת נשק, רכיבים וטכנולוגיות צבאיות לאיראן דרך הים הכספי והגבולות היבשתיים.

לפי הפרסום בבלומברג, המבוסס על הערכת גורמי מודיעין מערביים, איראן מחזיקה עדיין לפחות בכ-1,700 טילים בליסטיים. גורמים בישראל שדיברו הבוקר עם mako מעריכים שהנתון גבוה יותר. הנתון הזה מצביע על כך שגם לאחר הפגיעה הקשה שספגה התעשייה הצבאית שלה, טהרן לא איבדה את היכולת לייצר טילים חדשים ולחדש חלק מהמלאי, שנשחק במהלך המלחמה.

הפער בין ההערכות המודיעיניות לבין ההצהרות האמריקאיות בולט. שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', הצהיר שיותר מ-80% מהבסיס התעשייתי הגרעיני של איראן הושמד. אלא שהערכת המודיעין שפורסמה כעת מלמדת שלפחות בתחום ייצור הטילים, נותרה לאיראנים יכולת משמעותית. "בלומברג" גם מדווח שאיראן עוד מחזיקה באלפי כטב"מים מתאבדים מסוג שאהד, אם כי היקף המלאי המדויק אינו ידוע.

אחד הגורמים שמאפשרים לאיראן להמשיך בייצור הוא מלאי רכיבים וחומרים שנצבר מראש. המשמעות היא שגם כאשר מתקני ייצור נפגעים, ניתן להמשיך בהרכבת טילים באמצעות רכיבים קיימים ובמתקנים שלא נפגעו. במילים אחרות - הפגיעה בתשתיות אינה בהכרח משביתה את שרשרת הייצור כולה.

המצור האמריקאי - והניסיון לעקוף אותו בעזרת מעצמות

אבל לא רק הייצור המקומי מעסיק את האמריקאים. בהתפתחות נוספת, איראן ורוסיה מאותתות על תיאום לנוכח המאמץ האמריקאי לקטוע את נתיבי האספקה הצבאיים לטהרן. לפי ה"מכון לחקר המלחמה" (ISW), סגן שר החוץ האיראני לעניינים משפטיים ובין-לאומיים, כאזם ע'ריבאבאדי, הודיע ב-10 בנובמבר שנפגש עם שגריר רוסיה בטהרן. בפגישה נדונו דרכים להתמודד עם הצעדים האמריקאים, ובפרט עם תוכנית "Iron Gate" של פיקוד המרכז האמריקאי.

פרסומת

התוכנית הוכרזה ב-7 בנובמבר ונועדה להרחיב את המצור האמריקאי על איראן גם מעבר לים. כוח המשימה החדש, שמורכב מכעשרים אנשי צבא ואזרחים וממוקם בטמפה שבפלורידה, אמור לתאם בין זרועות הממשל האמריקאי כדי למנוע העברת מערכות נשק מתקדמות, טכנולוגיות דו-שימושיות, חומרים הנתונים לסנקציות וכספים דרך גבולותיה היבשתיים של איראן והים הכספי.

אותו ים הכספי משמש כנתיב משמעותי עבור טהרן, בין היתר בשל הקשר הימי הישיר עם רוסיה. לפי ISW, איראן השתמשה בנתיבי הסחר האלה כדי לייבא אמצעי לחימה מרוסיה גם לפני המלחמה וגם במהלכה. ביולי האחרון אף תקפה אוקראינה משלוח שהיה בדרכו לאיראן.

ארה"ב מגבירה את הלחץ - ישראל עוקבת

כעת, מנסה וושינגטון להרחיב את הלחץ. לא רק לפגוע בנמלים וביצוא הנפט האיראני, אלא גם למנוע מטהרן לקבל את הרכיבים והטכנולוגיות שיאפשרו לה לשקם את תעשיית הנשק שלה. בפיקוד המרכז האמריקאי טענו כי המצור הימי מנע מאיראן לייצא נפט בהיקף של יותר מ-25 מיליארד דולר בחודשים האחרונים. אולם על פי המידע הנתיבים מרוסיה לאיראן עדיין פתוחים וגם דרך שאר הגבולות עוברים בנתיבים שהאמריקאים לא מצליחים להתמודד איתם.

פרסומת

מבחינת ישראל, שני הפרסומים מצביעים על אתגר שלא מסתכם רק במספר הטילים שנותרו בידי איראן. גם אחרי המערכה הצבאית, טהרן ממשיכה לשמר יכולת ייצור עצמאית ובמקביל פועלת להבטיח לעצמה מקורות אספקה חיצוניים. השאלה היא לא רק כמה טילים נותרו לה במחסנים, אלא באיזה קצב תוכל לחדש את המלאי ועד כמה יצליחו ישראל וארצות הברית למנוע ממנה לעשות זאת.

בשלב זה הנתון לא מפתיע את ישראל, שכן ההערכה עוד לפני המלחמה האחרונה צפתה טווח זמן שאמור היה להיות מנוצל למהלכים מדיניים והסכם שימנע את השיקום שאנו רואים כעת.