בזמן המלחמה: התקלות החריגות שאיתן התמודדו באמ"ן - והמשבר מאחורי

בזמן שסדירים ומילואימניקים נלחמים בחזיתות השונות ומערכי המודיעין נדרשים לספק תמונת מצב מפורטת ומדויקת בזמן אמת, דרמה טכנולוגית חסרת תקדים התחוללה מאחורי הקלעים באגף המודיעין (אמ"ן). תחקיר שפרסם עיתון "הגרדיאן" הבריטי, המתבסס על מסמכים פנימיים של חברת סיסקו האמריקאית, חושף שבשיא המלחמה מערכות המחשוב והתקשורת המרכזיות של אמ"ן סבלו מסדרה של תקלות חמורות והשבתות ממושכות.

המשבר הגיע למצב שבו במערכת הביטחון שקלו לבטל חוזה בהיקף של 67 מיליון דולרים, עד שהגיעו מומחים מארה"ב ישירות לבסיסים המסווגים בכי לפתור את התקלות שפגעו בעבודה השוטפת. בצה"ל לא הכחישו את הדיווח וענו חלקית לתחקיר: "הצבא נעזר בשירותיהן של חברות שונות לצרכיו, אך אינו מתייחס לפרטי התקשרויות מסחריות".

הכשלים הטכנולוגיים פגעו ישירות ביחידת "ספיר" המופקדת על תשתיות המחשוב, השרתים והתקשורת של אגף המודיעין. המערכות שאותן מנהלת יחידת ספיר מהוות את עמוד השדרה הטכנולוגי שעליו נשענות יחידות האיסוף והמחקר המרכזיות בצה"ל, ובראשן יחידה 8200.

חשיבותה של יחידת ספיר הפכה לקריטית במיוחד בעקבות אירועי טבח 7 באוקטובר, אז נדרשה היחידה לבצע מהלך חירום מורכב שבמרכזו העברת מערכות מודיעין רגישות למתקנים תת-קרקעיים ממוגנים. המטרה המרכזית של המעבר הייתה להגן על תשתיות המודיעין האסטרטגיות מפני מתקפות טילים נרחבות ולהבטיח תפקוד רציף גם במלחמה רב-זירתית.

אלא שבעוד התשתיות מועברות למעמקי האדמה, המערכות הטכנולוגיות המורכבות החלו לקרוס. אף שלא נקבע קשר סיבתי ישיר בין המעבר לתת-קרקע לבין התקלות בציוד, העיתוי והעומס המבצעי הפכו את המשבר למבחן חסר תקדים עבור צמרת צה"ל.

רצף של תקלות חריגות - שהובילו למשבר חמור

על פי המסמכים שנחשפו, המערכות הקריטיות שבהן משתמשים חוקרי ומפעילי המודיעין ב-8200 ובאמ"ן קרסו שוב ושוב, בחלק מהמקרים למשך שעות ארוכות. הכשל חשף שלוש בעיות מבצעיות חמורות שכללו פגיעה ברציפות המבצעית בשל השבתת השרתים בשיא הלחימה עקפה את מערכי החירום ופגעה ברציפות זרימת המודיעין.

בנוסף כישלון הניטור האוטומטי כשהמערכות הצה"ליות הפנימיות, שאמורות לאתר תקלות בזמן אמת לא הצליחו לזהות את מקור הבעיה בעצמן. תלות קריטית בספקים אזרחיים אחרי שהמשבר הבהיר עד כמה מערכי המודיעין המסווגים תלויים בטכנולוגיה אזרחית ובחברות בין-לאומיות כדי לשמור על תפקוד בסיסי.

עם זאת בשיחה עם גורם צבאי הסביר האחרון כי באגף המודיעין לא מסתמכים על אמצעי אחד ויחיד כזה או אחר, התקלות שהיו טופלו אבל הרצף התפקודי נשמר במגוון דרכים. כך כאמור לטענתו.

התקלות החוזרות והממושכות הביאו את מערכת הביטחון לנקודת רתיחה, עד שבצמרת צה"ל שקלו לבטל את החוזה עם סיסקו. התקשרות שמוערכת בכ-67 מיליון דולר לתקופה של שלוש שנים. ביטול החוזה היה מהווה מכה תדמיתית וכלכלית אנושה לחברה האמריקאית.

כדי למנוע את סיום ההתקשרות, חברת סיסקו עברה למתכונת חירום. החברה הטיסה בחירום מנהלים בכירים וצוותי מומחים ייעודיים מארה"ב ישירות לישראל. אנשי המקצוע של סיסקו נכנסו לתוך הבסיסים המוצפנים והמוגנים של אמ"ן ו-8200 כדי לחקור מקרוב את מקור התקלות, ולהחזיר את השרתים לפעילות.

על פי התחקיר, המאמצים בשטח נמשכו חודשים ארוכים עד שהבעיות נפתרו לחלוטין עד קיץ 2025. במסמכים פנימיים הציגה סיסקו את האירוע כ"סיפור הצלחה" בשיקום יחסים עם לקוח אסטרטגי.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה שהצבא נעזר בחברות שונות לצרכיו הטכנולוגיים, אך אינו מתייחס לפרטי התקשרויות מסחריות. בצה"ל לא אמרו בתגובה לתחקיר אם הייתה פגיעה באספקת המודיעין ובמבצעים.