mako
פרסומת

נתונים חריגים על היקף הירי האיראני: החשיפה של איחוד האמירויות

המספרים מצביעים על היקף חסר תקדים של שיגורי טילים וכטב"מים, על הישגי יירוט משמעותיים - ועל אסטרטגיה איראנית שונה מזו שבחזית עם ישראל, שנועדה לשחוק, להרתיע ולייצר מערכה אזורית ממושכת

שי לוי
פורסם:
חוליית שיגור של איראן, המערכת של האמריקאים
חיילי משמרות המהפכה, מערכת THHAD אמריקאית | צילום: HOSSEIN FATEMI/Middle East Images/AFP via GettyImages
הקישור הועתק

בזמן שהעימות האזורי מול איראן ממשיך להסלים, באיחוד האמירויות יוצאים בהצהרה חריגה וחושפים נתונים מפורטים על היקף מתקפות הטילים והכטב"מים שספגה המדינה ביממות האחרונות. בהודעה רשמית שפורסמה אמש (שני) נטען כי מערכות ההגנה האווירית של איחוד האמירויות הערביות בלמו את אחת ממתקפות הטילים הגדולות ביותר שהיו אי-פעם. לא פחות מ-708 אמצעי טילים, רקטות וכטב"מים איראנים בתוך 48 שעות בלבד.

יש לציין שמדובר בהודעה שפורסמה אמש, והיום כבר דווח שם על תקיפות שכוונו לעבר מתקני נפט, כשתוצאותיהן עדיין לא נמסרו רשמית.

על פי הנתונים שפורסמו, המתקפה כללה 541 כטב"מים, 165 טילים בליסטיים ושני טילי שיוט ששוגרו מאיראן לאיחוד האמירויות. לטענת הגורמים, מדובר בהיקף כפול מזה שנורה לעבר ישראל וחמש מדינות ערביות גם יחד באותה מסגרת זמן. גורמים ביטחוניים באמירויות אף טוענים כי עוצמת הירי והקצב שבו בוצע היו חריגים בהשוואה למתקפות אחרות שמבצעת טהרן באזור.

למרות המספרים הדרמטיים, באיחוד האמירויות טוענים כי הנזק שנגרם בפועל מצומצם מאוד. לדבריהם, מרבית האיומים יורטו באוויר באמצעות מערכות הגנה אווירית רב-שכבתיות, כולל מטוסי קרב, בשיתוף פעולה עם כוחות אמריקאים וכוחות נוספים שפרוסים בשטחי המדינה. עם זאת, לא נמסרו פרטים מדויקים על פגיעות נקודתיות או על נפגעים - אם היו כאלה.

חומת מגן המפרץ: כך פועל מערך ההגנה של האמירויות

על פי נתוני משרד ההגנה של איחוד האמירויות ודיווחים צבאיים עדכניים, מערך ההגנה האווירית שלהם זה משלב טכנולוגיות אמריקאיות, קוריאניות, רוסיות ואף ישראליות, המקושרות כולן לרשת פיקוד ושליטה אחודה שהוכיחה בשלושת הימים האחרונים שיעורי יירוט של כ-96% מול המתקפה האיראנית הנרחבת.

פרסומת

בין היתר הוא כולל מערכת ת'אאד - איחוד האמירויות היא המדינה הראשונה מחוץ לארה"ב המפעילה את המערכת. היא נועדה ליירוט טילים בליסטיים בגבהים של עד 150 ק"מ (גם מחוץ לאטמוספרה). במתקפות הנוכחיות דווח כי המערכת ביצעה יירוטים מוצלחים של טילים בליסטיים ששוגרו לעבר אבו דאבי ובסיס אל-ד'פרה.

עוד הם מפעילים מערכות פטריוט המשמשות כשכבת הגנה משלימה ליירוט טילים בליסטיים. עוד מופעל מערכת M-SAM דרום-קוריאנית שמגנה מטילי שיוט ומטוסים. בנוסף מפעילים.

מערכת THAAD
מערכת THAAD | צילום: Leah Garton/MDA

מערכת רוסית Pantsir-S1 המשלבת טילים וטילי נ"מ ונמצאת בשימוש נרחב להגנה על מתקנים אסטרטגיים מפני נחילים של כטב"מים איראניים וטילי שיוט בגובה נמוך. חיל האוויר האמירותי משתמש במטוסי קרב 16-F אמריקאיים ליירוט טילי שיוט וכטב"מים איטיים.

פרסומת

שונה מישראל: סוג הירי האיראני למדינה

האיראנים מכוונים את האש לשני סוגי מטרות עיקריים: בסיסים אמריקאיים ובסיסים של איחוד האמירויות, לצד יעדים אזרחיים מובהקים - בהם מבנים רבי קומות, שדה התעופה הבינלאומי ותשתיות אסטרטגיות אזרחיות נוספות. הדגש על מטרות אזרחיות נועד, לפי ההערכות, לייצר לחץ פסיכולוגי וכלכלי ולערער את תחושת הביטחון במדינה. האיראנים טוענים מצדם כי בבניינים הללו לנים אנשי צבא אמריקאים.

מערך הטילים האיראני המופעל בזירת המפרץ שונה מזה שמופנה כלפי ישראל. בעוד שבחזית הישראלית משוגרים טילים לטווח ארוך - שהם טילים גדולים יותר, שזמן השיגור בין היתר חושף אותם יותר, מול מדינות המפרץ האיראנים משגרים טילים לטווח קצר ובינוני. אלו טילים שקשים יותר לזיהוי מוקדם, ושמהם יש בארסנל האיראני מלאי גדול בהרבה. המשמעות היא קצב ירי גבוה יותר ואתגר מורכב יותר למערכות ההתרעה והיירוט, וכן מורכבות רבה יותר בסיכול משגרים באמצעות כלי טיס הפועלים מעל שטח איראן.

סוגיית מלאי המיירטים עולה אף היא על הפרק. באיחוד האמירויות, כמו גם במדינות נוספות באזור, דוחים דיווחים שלפיהם מאגרי המיירטים הולכים ואוזלים. עם זאת, יש להדגיש כי שרשרת הייצור והאספקה מהווה "צוואר בקבוק", וכי קצב ההצטיידות אינו בלתי מוגבל. גם מלאי המיירטים הקיים אינו בלתי נגמר. המערכה הנוכחית בוחנת לא רק את יעילות מערכות ההגנה - אלא גם את עמידותן לאורך זמן.

פרסומת
המל''ט
כטב"ם איראני מסוג "סמאד" | צילום: Fars News

במבט רחב יותר, יש לציין כי דפוס הפעולה האיראני סדור ונשען על אסטרטגיה של שמונה דרכי פעולה עיקריות לניהול מערכה ממושכת: מתקפה אזורית רב-זירתית; הפעלת לחץ מתמשך על העורף האזרחי; שחיקת היכולות הצבאיות של ארה"ב באזור; גרימת אבדות ונפגעים לאמריקאים; חסימה ממושכת של נתיבי מים אסטרטגיים; הרחבת העימות לכלל המזרח התיכון כדי לייצר כאוס אזורי; ופגיעה בתשתיות האנרגיה של בעלות בריתה של וושינגטון. מדובר במערכה מתמשכת ולא באירוע נקודתי.

בימים הקרובים צפוי להתברר מה יהיו התוכניות האמריקאיות לנקודת הסיום של האירוע - והאם הן יכללו צעדים נרחבים יותר, כפי שהבטיח הנשיא דונלד טראמפ.