"כנף אל כנף" בלב טהרן: כך עובד התיאום עם ארה"ב - והצעד הבא

בצה"ל מתארים מציאות מבצעית חדשה שבה ישראל וארה"ב נלחמות "כנף אל כנף" מול האיום האיראני. גורם צבאי בכיר מציין כי תהליך התחקור והפקת הלקחים החל עוד בתום מבצע "עם כלביא". לפי הגורם, בעוד שבישראל נערכו לתחקר את התוצאות, תהליך מקביל התרחש בסנטקום, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, שם אדמירל קופר החליף את גנרל קורילה והחל לגבש תפיסה מבצעית למפגשים עתידיים.

במפגש תרחישים שנערך בנובמבר האחרון, התגבשה ההבנה כי איראן רואה בכל התקפה - ישראלית או אמריקאית - עילה לתקיפת שני הצדדים, מה שהוביל להחלטה על פעולה משותפת כמכפיל כוח בהגנה ובהתקפה.

על פי הצבא, ההכנות למתאר הנוכחי נמשכו חודשים ארוכים, אך התיאום הקונקרטי והמעבר לנוהל קרב משותף עם הדרג המדיני החל לפני כמה שבועות בלבד. המפגש המכריע התקיים בהתראה של פחות מ-48 שעות, ובו סומנה ארה"ב כעוגן מרכזי לניהול מלחמה שמתחילה, נמשכת וצפויה להסתיים בתיאום מלא.

התוכניות המבצעיות מסונכרנות עד לרמה שבה האויב, לפי הערכות בצה"ל, אינו יכול להבחין במקור הירי. כלל הפעילות הזו מתנהלת תחת מעטה חשאיות כבד, כאשר בצה"ל מדגישים כי מדובר במציאות חדשה עבור הצבא.

השיח המבצעי באגף התכנון מתנהל כיום במידה רבה בשפה האנגלית, כאשר ראש אג"ת, אלוף הדי זילברמן, מקדיש כמחצית מזמנו לשיח באנגלית מול המקבילים האמריקאים. גורם צבאי מציין כי שלושת ראשי החטיבות באגף הם טייסי F-15 שהשתתפו בלחימה, ואחד מהם, שדובר אנגלית כשפת אם, מלווה את הרמטכ"ל באופן צמוד.

התיאום המבצעי אינו מסתכם רק בדרגים הבכירים; בשטח פרוסים למעלה מאלף אמריקאים בישראל, ופועלים תאי תאום המאחדים קצינים ישראלים ואמריקאים בארץ ובארה"ב. תאים אלו מסנכרנים מודיעין, מטרות וניהול מלחמה בזמן אמת, תוך חלוקת מטרות לפי היתרון היחסי של כל צד.

חלוקת גזרות ותדלוק אסטרטגי

בצבא מסבירים כי חלוקת ההתקפה עם האמריקאים מתבצעת בכמה מישורים. המישור הראשון הוא גאוגרפי: צה"ל מתמקד באגדי הטילים המערביים והמזרחיים של איראן, בעוד שהאמריקאים אחראים לאגדים הדרומיים, המאיימים על מדינות המפרץ ובסיסים אמריקאיים בטווחים של מאות קילומטרים.

המישור השני מבוסס על יתרון יחסי, במסגרתו לקחו האמריקאים אחריות מלאה על השמדת הצי האיראני. בנוסף, לארה"ב יתרון משמעותי במערך התדלוק, הגדול בהרבה מזה של ישראל, מה שמאפשר לסד"כ האמריקאי לתמוך במטוסים הישראליים.

לפי הערכת המצב היומית, שמתקיימת ברמת הרמטכ"ל מול מפקד סנטקום ויו"ר המטות המשולבים, הכוחות נצמדים לתוכנית המקורית בשל התקדמותה החיובית. הגורם הצבאי הבכיר מציין כי קיימת היכרות אישית עמוקה וחברות קרובה בין הקצונה הבכירה בצה"ל לבין מפקד סנטקום, שחי בעבר בבחריין ומכיר את האלופים הישראלים בשמם.

שפה משותפת זו מסייעת בגישור על פערי תרבות ומינוחים צבאיים. המערך המשותף נשען על לוגיסטיקה נרחבת הכוללת מערכות הגנה אווירית מסוג THAAD, ספינות בים, ואספקה שוטפת של דלק וחימושים התומכים בהמשך המערכה.

התיאום בשטח מתבצע בשתי צורות: הפרדה גאוגרפית המייתרת תיאום טקטי בביצוע, או עבודה "שכם אל שכם" במקומות שבהם קיימת חפיפה. כך למשל, בתחומי ההגנה האווירית והמודיעין, הפעילות מתבצעת מתא פיקוד משותף המקבל החלטות על יירוט מטרות.

בצה"ל מציינים כי הופקו לקחים מאירועי עבר, בהם נפילת מטוסים בשל חוסר תיאום, וכעת קיימות רשתות תקשורת פתוחות המאפשרות סיוע הדדי בזמן אמת. המעבר לעבודה לפי "שעון זולו" (זמן עולמי) מסמל את השינוי התרבותי בצה"ל, הדורש לעתים התאפקות וויתור על פעולות עצמאיות, לטובת הסינרגיה המשותפת.

היעד הבא: כתישת המערכת הביטחונית

על פי התוכנית האסטרטגית לשבועות הקרובים, צה"ל והאמריקאים נערכים למעבר לתקיפת סט מטרות המוגדר "צבאיות". מדובר באלפי מטרות הכוללות את הצבא ומטרות משטר כמו בסיסי הבסיג' ומשמרות המהפכה.

לצורך כך, צה"ל נדרש למערכות האמריקאיות. בצה"ל מעריכים כי שלב זה עשוי להימשך שבועות, והזמן הנדרש להשלמתו נותר גמיש בהתאם להתפתחויות בשטח.

בזירה האזורית, בצבא אומרים כי חלק ממדינות המפרץ כבר פועלות באופן אקטיבי בלחימה, בעיקר מול איום הכטב"מים שקשה יותר ליירוט בטווחים הללו. במקביל, הרמטכ"ל זמיר ובכירים נוספים מנהלים שיח שוטף עם עמיתים מאירופה, בהם רמטכ"לים מגרמניה, בריטניה וקפריסין. בעוד שעיקר הכוח הלוחם הוא אמריקאי, בצה"ל מעריכים כי נושאת המטוסים הצרפתית עשויה להצטרף למאמצי ההגנה, ואולי אף להתקפה בהמשך, כחלק מהלחץ שמפעילה ארה"ב על מדינות אלו.

למרות השאלות בנוגע להמשך התמיכה האמריקאית והאפשרות לשינוי במדיניות הממשל, בצה"ל מבהירים כי נכון לעכשיו לא מזוהים אילוצי זמן או הגבלות הממסגרות את הפעולה. היעד להשגת המטרות המשותפות נותר ברור, והתיאום ההדוק נמשך ללא שינוי. בצה"ל מסכמים כי אף שנערכו תוכניות למלחמה עצמאית, המיקוד כרגע הוא במיצוי המלחמה המשותפת, שהנה מתווה חדש לחלוטין עבור הצבא, מתוך שאיפה לסיים את המערכה יחד עם השותפים האמריקאים.