בלי ארה"ב, אחרי שהמתחרה כשל: 3 המעצמות בדרך למטוס הקרב שישנה את חוקי המשחק

השותפות המשולשת בין בריטניה, איטליה ויפן חתמה על חוזה בשווי 6.1 מיליארד דולר להשלמת שלב התכנון המפורט של מטוס הקרב העתידי, צעד שמבסס את מעמדה של התוכנית על רקע קריסתו המסתמנת של הפרויקט האירופי המתחרה.

על פי פרסום באתר "ברייקינג דיפנס", השותפות המוכרת כתוכנית הקרב האווירית הגלובלית (GCAP), זכתה ל"זריקת מרץ כספית" חסרת תקדים. שלוש המדינות החברות חתמו רשמית על חוזה עתק בשווי 6.1 מיליארד דולר (4.6 מיליארד ליש"ט) המיועד לממן את שלב התכנון והפיתוח המפורט של הפלטפורמה במהלך השנה וחצי הקרובות.

על פי הפרסום, התקציב הוענק לענקיות התעשייה הביטחונית של המדינות השותפות, ובהן BAE Systems הבריטית, לאונרדו האיטלקית ומיצובישי תעשיות כבדות מהצד היפני. ההסכם נועד להוביל ישירות לשלבי העיצוב המפורט והנדסת המערכות הקריטית של המטוס, שאמור להיכנס לשירות מבצעי באמצע העשור הבא.

האיתות למעצמות: "הפרויקט הבטוח במערב"

ההכרזה על החוזה מגיעה על פי הדיווח בעיתוי אסטרטגי רגיש במיוחד עבור שוק התעופה הביטחונית העולמי, כאשר ברקע נשמעים קולות המפקפקים ביכולתן של המדינות לעמוד בנטל הכלכלי של פיתוח פלטפורמות כה יקרות. "הזרמת ההון המסיבית הנוכחית מאותתת לשוק העולמי כי הממשלות מחויבות באופן מלא להבטחת העליונות האווירית העתידית שלהן ואינן מתכוונות לסגת מהיעדים השאפתניים שהוצבו לתוכנית".

גורמים המעורבים בניהול הפרויקט הדגישו בשיחות שלהם עם כלי התקשורת את יציבותו על רקע קריסתו המסתמנת וחילוקי הדעות הקשים שאפיינו את פרויקט הקרב האירופי המתחרה, ה-FCAS, המובל על ידי צרפת, גרמניה וספרד. "חוסר ההסכמה המתמשך בין פריז לברלין בנוגע לחלוקת העבודה התעשייתית והשליטה הטכנולוגית סלל את הדרך עבור GCAP למצב את עצמו כפרויקט המרכזי והבטוח ביותר במערב", נכתב בברייקינג דיפנס בנושא.

החוזה החדש יאפשר על פי הדיווח למהנדסים להתקדם בפיתוח המערכות הדיגיטליות, טכנולוגיות המכ"ם המתקדמות ומערכות ההנעה המהפכניות של המטוס. יפן, שהצטרפותה לפרויקט היוותה פריצת דרך היסטורית בשיתוף הפעולה הביטחוני שלה, פועלת כך לפי מקורות האתר בתיאום הדוק עם גורמים אמריקאים המפתחים פלטפורמות מקבילות, והיא צפויה להוביל את פיתוח מערכות האלקטרוניקה והחיישנים המתקדמים, בעוד בריטניה ואיטליה יתמקדו בשילוב המערכות ובחימוש.

על פי הפרסום, הדגש בהשקעה הנוכחית הוא על פעולה משותפת של מטוס מאויש לצד נחילי כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים). המטוס העתידי מתוכנן לפעול במרכז המבנה ולקשר בזמן אמת בין פלטפורמות חלל, כוחות יבשה ויחידות ימיות, כדי ליצר תמונת מצב טקטית אחודה בזירות העתיד המורכבות.

מורכבות שיתוף הפעולה הבין-יבשתי - והצעד הבא

למרות זריקת המרץ המרשימה בכל הקשור למימון, התוכנית השאפתנית עדיין ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, כך על פי הדיווח, בעיקר בכל הנוגע לעמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט. המדינות השותפות שואפות להציג אב טיפוס ראשון של המטוס שיבצע את טיסת הבכורה שלו לקראת סוף העשור הנוכחי, יעד שנחשב למורכב ביותר עבור מערכת הכוללת פיתוח תוכנה בהיקפים חסרי תקדים וטכנולוגיות בינה מלאכותית לקבלת החלטות מהירה.

מומחים בתעשייה מציינים כי התיאום הביטחוני והטכנולוגי בין שלוש תרבויות ניהול שונות כל כך דורש מאמץ דיפלומטי מתמשך, אך החוזה החדש מוכיח להערכתם כי המנגנונים המשותפים שהוקמו מצליחים להתגבר על המכשולים הבירוקרטיים ביעילות רבה מהצפוי.

בשלב הבא של הפרויקט, המדינות צפויות לחתום על הסכמי ייצור סופיים שיגדירו את כמות המטוסים המדויקת שכל חיל אוויר ירכוש ואת פוטנציאל היצוא למדינות ידידותיות ברחבי העולם, מהלך שעל פי הדיווח עשוי להוריד משמעותית את עלות הייצור ליחידה ולהבטיח את כדאיותו הכלכלית של המיזם בטווח הארוך.