צה"ל מגדיל את יחידות השריון: כחלק מהפקת הלקחים מהמלחמה בעזה, וההבנה בצבא על חשיבות הטנק במערכה, הוחלט על פתיחת פלוגת טנקים נוספת בכל גדוד שריון. שלוש פלוגות כאלה כבר נפתחו בכל חטיבות השריון הסדירות, ובתקופה הקרובה יפתחו פלוגות בכלל הגדודים, כולל במילואים.
מדובר למעשה בפתיחה מחודשת של פלוגות שצה"ל סגר לפני כעשר שנים, בגלל קיצוצים בתקציב הביטחון ושינויים אופרטיביים, שצמצמו את הכמות והחשיבות של הטנק. מהלך שגרר ביקורת קשה גם בזמן אמת.
חיל השריון כבר פתח במהלך המלחמה שלוש פלוגות שריון כאלה, במסגרת של החטיבות הסדירות. פלוגת "טאורה" הייתה הראשונה להיפתח מחדש בגדוד 52 בחטיבה 401. לאחר מכן נפתחה פלוגת "דרור" במסגרת של גדוד 82 בחטיבה 7. ולפני כשבוע נפתחה מחדש פלוגת "נחשול" במסגרת של גדוד 71, בחטיבה 188, שמורכבת משילוב של לוחמים ותיקים יותר מפלוגות אחרות, ומחיילים חדשים. כאמור, בתקופה הקרובה יפתחו פלוגות נוספות בכל הגדודים של חיל השריון.
המהלך הזה אמור להוסיף מאות לוחמי שריון וגם לכך שיהיו הרבה יותר טנקים זמינים ללחימה בגזרות השונות. בצה"ל מציינים שאתמול, (ראשון) נפתח גיוס השריון הגדול ביותר מזה שנים רבות. עוד ציינו שהפלוגות נפתחו אחרי אימון הקמה, שנמשך כשלושה שבועות וכלל מגוון תרגילים, מרמת הצוות והמחלקה ועד לתרגיל פלוגתי ארוך, בתנאי יום ולילה.
עד לפני מעט יותר מעשור היו בכל גדוד טנקים של צה"ל שלוש פלוגות לוחמות. אבל בגלל קיצוצים בתקציב הביטחון והשינויים שהיו אז בצה"ל, כולל יותר טכנולוגיה על חשבון כוח לוחם, הוחלט לסגור פלוגה בכל גדוד. במקומן פתחו פלוגת חי"ר, הפלוגה המסייעת שגם החליפה את פלוגות הסיור החטיבתי, שנסגרו גם הן. בהמשך נסגרו גם הפלוגות המסייעות.
בשריון הסבירו אז שמדובר במהלך שנועד להתאים את צה"ל לשדה הקרב המודרני. אולם בכירים ומומחים בתחום ביקרו את המהלך ודיברו על כך שבמערכה הבאה, יהיה מחסור חמור בטנקים ולוחמי שריון מיומנים. הם גם אמרו שהעובדה שפלוגות שריון במילואים יחפו על סגירת פלוגות הטנקים סדירות, לא תחפה על המחסור ובעיקר על מיומנות הכוח. מה שהתגלה כנכון לאורך השנים, ובעיקר במלחמה הנוכחית.
בשנת 2022 קצינים בשריון הזהירו את הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי, בדבר המחסור החמור בטנקים ובצוותים מיומנים. ולדבריהם אז, הכמות של שני הסעיפים האלה הפכה נמוכה עד כדי חשש לפגיעה ביכולת של צה"ל להילחם בחזית כמו לבנון.
כאשר פרצה המלחמה, האזהרות בדבר מה שיקרה התממשו, למרות שבכל גדוד שריון הייתה פלוגת מילואים, המחסור בטנקים הורגש וגם המחסור באימון אנשי המילואים של הגדודים הסדירים הורגש היטב. לכן כאמור הוחלט לפתוח את הפלוגות מחדש.
נקודה מעניינת נוספת, היא שאחרי סגירת פלוגות השריון הסדירות בגדודים, מי שהיה אז ראש מטה חטיבה 188 החליט להקים פלוגת טנקים רביעית בכל גדוד של 188. אבל זו הייתה פלוגה נוספת. בלי ציוד, בלי טנקים וכמעט בלי אימונים. כלומר בגדודים של חטיבה 188 היו שתי פלוגות מבצעיות, פלוגת טנקים במילואים ועוד פלוגת מילואים של טנקיסטים בלי טנקים, בשונה משאר גדודי החיל. פלוגה כזאת ממש הצילה את הלחימה בעוטף ב-7 באוקטובר.
באותה שבת שחורה, סא"ל סלמן חבקה ז"ל התקשר לפלוגת המילואים הרביעית בסביבות השעה 06:45 ואמר שהטנקים של הגדוד מחכים לקראת אימון בצאלים. הגדוד הסדיר היה תקוע בתעסוקה בגזרת עציון ולא יכול לעזוב שם באופן מידי, כי היה חשש שהמלחמה תגלוש גם אל יו"ש. והטנקים של פלוגת המילואים האורגנית היו בימ"ח. אנשי הפלוגה הנוספת בלי הטנקים הגיעו בהוראת המג"ד חבקה לצאלים, הם עלו לטנקים עם ציוד מינימלי ללחימה. אבל הפכו לכוח השריון החוץ גזרתי הראשון שנכנס ללחימה כבר בשעות מוקדמות ב-7 באוקטובר.
טנקים ראשונים שלהם יצאו על זחלים מצאלים לפני השעה 11:00. ולמרות כל זה, יש מי שמזהירים שגם כיום, אחרי חודשי לחימה ארוכים אין מספיק הפקת לקחים. והצבא מתעסק בעיקר ברכש ולא בהכשרה איכותית של הצוותים והמסגרות היחידתיות.