איום חדש בזירה: כטב"ם איראני חמוש בטיל סובייטי

רוסיה החלה להפעיל כלי טיס בלתי מאוישים - כטב"מים מסוג שאהד-136 - כשהם חמושים בטיל אוויר-אוויר יחיד מדגם R-60. זהו טיל מונחה חום מן העידן הסובייטי, שהתאמתו לכטב"ם מתוצרת איראן מייצרת איום חדש עבור צוותי האוויר האוקראינים, שפועלים כדי ליירט אותם. לכאורה טיל כזה מאפשר לכטב"ם יכולת פגיעה במטוסים ומסוקים אוקראיניים שמנסים ליירט אותו, ואז הוא יכול להמשיך למטרתו.

ארגון לא ממשלתי אוקראיני פרסם סרטון שמציג יירוט של כטב"ם כזה חמוש בטיל אוויר-אוויר מסוג R-60, שככל הנראה בוצע על ידי רחפנים מיירטים אוקראינים מסוג "סטינג". לאחר מכן פורסמו עוד תמונות של שברי הכטב"ם שהופל שם. עוד ניתן לראות את הטיל כשהוא מחובר למסילת שיגור סטנדרטית.

לא מוכר תיעוד קודם של שילוב כזה בפעילות מבצעית. בנוסף אופן הפעולה המדויק אינו ידוע, אבל ההערכה היא שזה נעשה בהפעלה ידנית שרוסיה הטמיעה בחלק מהכטב"מים האלה באמצעות מצלמות וקישורי נתונים או כרטיסים סלולריים. אם זאת דרך ההפעלה, המפעיל של הכטב"ם אמור לכוון את כלי הטיס לכיוון המטרה כדי לסייע לטיל להשיג "נעילה" - ואז לשגר אותו.

יעילות השילוב אינה ברורה. מה גם שטיל R-60 נחשב למיושן ובעל יכולת מוגבלת לתקיפה מכל הזוויות. בנוסף כטב"מי השאהד-136 זאת פלטפורמה איטית בעלת יכולת תמרון מוגבלת. גם לא ברור כיצד הכטב"מים האלה יאתרו מלכתחילה מטרות אוויריות שמאיימות עליהם או יהיו בדרכם ליעד. ייתכן שזה נעשה על בסיס הכוונה חיצונית או בתגובה לניסיונות יירוט שמזוהים מהכטב"ם.

יש לציין שלא מדובר בהתאמה ייחודית וראשונה מסוגה. כבר בשנת 2002, במהלך המלחמה בעיראק, ארה"ב החלה להפעיל כטב"מים מסוג "פרדטור" ואחרים עם טילים מסוג "סטינגר". כטב"מים חמושים בטילי אוויר-אוויר כמו ה"שאהד-136", בגרסתם החדשה יכולים גם לפעול כחלק מחבילת תקיפה גדולה יותר, כדי להפחית את הסיכון של הכוח התוקף ממיירטים. בנוסף לפעול ייעודית נגד מטוסים ומסוקים של חיל האוויר האוקראיני כמטרה עיקרית.

ההתאמה של הטיל לכטב"ם אומרת שה"שאהד" מפסיק להיות רק חימוש משוטט, כטב"ם "מתאבד" חד-כיווני שמאיים על מטרות קרקעיות. הכטב"ם האיראני הופך לפלטפורמה רב-תכליתית, שמייצרת איום פוטנציאלי גם במרחב האווירי. זוהי הרחבה משמעותית של תורת הלחימה הרוסית, בשימוש במערכות זולות מול מערכות יקרות.

ייתכן גם שהמהלך נועד בעיקר ליצור הרתעה בקרב טייסי המסוקים והמטוסים האוקראינים, שתפקידם ליירט את השאהדים. גם אם היעילות של השילוב בפועל נמוכה, עצם האפשרות שכל "שאהד" עלול לשגר טיל אוויר-אוויר מכריחה את המיירטים לשמור מרחק גדול יותר ולשנות את הליך היירוט, שהופך מורכב יותר.

השימוש בטיל R-60, שהוא נשק מיושן מהתקופה הסובייטית, גם מדגים את יכולתה של רוסיה לנצל מלאי נשק קיים ולהתאים אותו לאיומים מודרניים ולפלטפורמות חדשות. פתרון לואו-קוסט לאיום. מדובר בחלק ממאמץ רוסי רחב יותר לפתח את פלטפורמת ה"שאהד" (שמכונה ברוסיה "גראן"), כולל גרסאות מונעות סילון ואפשרות לשלב יכולות אוטונומיות, המבוססות על בינה מלאכותית. חימוש אוויר-אוויר זה צעד אחד באבולוציה של מערכת נשק זולה לכלי לחימה מתוחכם יותר.