איראן בשיא הלחץ: המשטר עולה להתקפה נגד המחאות

בזמן שניתוק כמעט מוחלט של האינטרנט נמשך כבר למעלה מ-72 שעות, כוחות הביטחון באיראן מעלים הילוך נגד המפגינים, בעוד ארה"ב ומדינות המערב עדיין בוחנות את תגובתן. לפי נתוני NetBlocks, רמת הקישוריות במדינה עומדת על כ־1% בלבד מהשגרה.

מדובר במהלך מוכר של המשטר בטהרן. כפי שקרה במחאות קודמות, הם ניתקו את מרחב התקשורת האזרחי כדי למנוע התארגנות ופיקוד של המפגינים ולשלוט במידע על היקף הדיכוי, ואז החלו בטבח במפגינים.

החשכה הדיגיטלית מקשה על קבלת תמונת מצב עדכנית, בעיקר באזורים פריפריאליים, ובמקביל ישנם בעלי אינטרסים שונים שמנסים להשפיע על המידע שיוצא מהמדינה. חלקם מבקשים לעודד מהלך אמריקאי להפלת המשטר.

עם זאת, גורמי אופוזיציה ופעילים מחוץ לאיראן מדווחים כי כוחות הביטחון - משמרות המהפכה, הבסיג' והמשטרה - פרוסים בהיקפים רחבים בערים המרכזיות, כשהדגש עובר משיטור לפעילות צבאית: חסימות צירים, מעצרים ליליים ושימוש הולך וגובר באש חיה.

במקביל מתקיים מאמץ תודעתי בזירה הבין-לאומית: מאות הפגנות סולידריות של גולים איראנים נערכו באירופה, בארה"ב ובקנדה, כולל תמיכה פומבית של יורש העצר רזא פהלוי. עם זאת, המשקל המרכזי מבחינה ביטחונית נותר בתוך איראן.

מעצרים ועינויים - גם נגד מי שלא תמך במפורש

בישראל מזהירים מימים מתוחים: המשטר האיראני לא מתכוון להקל, והלחימה במחאה עלולה להחמיר. ראש מערכת המשפט האיראנית, גולאם חוסין מוחסני אג'עי, שיגר מסר תקיף לכוחות האכיפה והורה על מדיניות של "אפס סובלנות". בנאומו רמז שגם אזרחים שלא הביעו תמיכה מפורשת במחאה עלולים להיחשב יעד.

במקביל, מפקד המשטרה הודיע על גל מעצרים נרחב, כולל עינויים ושימוש גובר באמצעים קטלניים. הצבא הסדיר ומשמרות המהפכה ממשיכים בדיכוי, כשהצבא הסדיר שומר על פרופיל נמוך, ומשמרות המהפכה והבסיג' מובילים את הפעולות ברחובות בערים הגדולות. לפי הערכות, היחידות פועלות במבנה צבאי עם פיקוד אזורי, אמצעי שליטה ובקרה ויכולת תגבור מהירה.

השימוש באמצעים קטלניים, מעצרים מתוזמנים וניתוקי תקשורת מצביעים על כך שהמשטר מתייחס למחאה לא כהפרת סדר, אלא כאיום ביטחוני אסטרטגי על שרידותו. תרחיש שבו משמרות המהפכה מהוות את קו ההגנה האחרון של השלטון הוא אפשרי מאוד.

על רקע הביקורת הציבורית על הרג מפגינים, המשטר הכריז על שלושה ימי אבל לזכר אנשי כוחות הביטחון שנהרגו בעימותים, והורה לתומכים להפגין נאמנות - צעד שנועד לשמר מורל פנימי ולשדר שליטה.

"לפגוע במשטר, לא להסתפק בסנקציות"

לצד הצהרות תמיכה פומביות מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והסנאטור לינדזי גרהאם, נשמעות הערכות במערכת הביטחון האמריקאית כי הסלמה פנימית באיראן עלולה להשפיע על היציבות האזורית ולדרוש היערכות מחודשת. הפעילים האיראנים קוראים לפגיעה ממוקדת במוסדות הדיכוי של המשטר ולא מסתפקים בעיצומים או בגינויים.

נכון לעכשיו, השימוש בכוח ואש חיה צמצם את מוקדי המחאה הפעילים, אך יש עדיין הפגנות ענק בטהרן ובערים גדולות אחרות. כלי תקשורת של המשטר ממהרים להכריז על "השבת הסדר", אך המתיחות הביטחונית נותרה גבוהה.

השאלה הפתוחה לגורמי ביטחון במערב היא אם הלחץ הבין-לאומי יתורגם לצעדים שישנו את מאזן הכוחות, או שהמשטר האיראני יצליח שוב להכריע באמצעות כוח. הערכות מסוימות הן שאם לא תתקיים תקיפה אמריקאית, המשטר ירגיש מחוזק - וההשפעה על מדיניותו העתידית עלולה להיות משמעותית.