לראשונה מנפילת אסד: משלוח לבסיס הרוסי המרכזי בסוריה

רוסיה מחדשת את דריסת הרגל הצבאית שלה בסוריה, כשנה וחצי אחרי נפילת משטר אסד. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" מוקדם יותר (שלישי), מוסקבה שלחה אספקה חדשה לבסיס האוויר חמיימים באמצעות אוניית המטען Sparta, במהלך שמסמן כי היא לא מתכוונת לוותר על הנוכחות שלה במדינה.

לפי הדיווח, מדובר במשלוח המשמעותי הראשון לבסיס מאז הפלת משטרו של בשאר אסד בסוף 2024. האונייה, שנמצאת תחת סנקציות אמריקאיות בשל מעורבותה בהעברת ציוד ביטחוני רוסי, הפליגה מסנקט פטרבורג לנמל טרטוס בליווי צבאי.

אחרי קריסת המשטר הסורי, העריכו גורמים רבים כי רוסיה תיאלץ לצמצם משמעותית את נוכחותה במדינה. צילומי לוויין וגורמים אמריקאיים מצביעים כעת על כך ששני הנכסים האסטרטגיים המרכזיים שלה, בסיס האוויר חמיימים והבסיס הימי בטרטוס, ממשיכים לפעול.

נשיא סוריה, אחמד א-שרע, מקיים לפי הדיווח מגעים עם מוסקבה במקביל לניסיונות להתקרב גם לוושינגטון. רוסיה מצדה ממשיכה לספק לסוריה משאבים חיוניים, בהם חיטה ונפט, ושומרת במדינה כוח של כמה מאות אנשי צבא.

המצבור מתקופת אסד - והחשדנות בישראל

כזכור, הממשל החדש בדמשק, בתיאום עם הארגון הבינלאומי למניעת נשק כימי (OPCW), חשף בשבוע שעבר את שרידי תוכנית הנשק הכימי החשאית של הנשיא המודח בשאר אל-אסד. במסגרת פעילות זו, אותרו באזורי החוף ובצפון המדינה - שנחשבו בעבר למעוזי המשטר הקודם - עשרות פריטי תחמושת הכוללים יותר מ-70 רקטות ופצצות אוויר כימיות, הדומות לאלו ששימשו במתקפות עבר קטלניות. לצד האמל"ח, נחשפו חומרי גלם לייצור גז עצבים מסוג סארין, אלפי מסמכים חסויים וציוד ערבוב ואחסון, המוכיחים באופן חד-משמעי כי הצהרותיו של משטר אסד משנת 2013 על השמדת המאגרים היו שקריות לחלוטין.

כחלק מהשינוי המבני והביטחוני תחת המשטר החדש, כוחות הביטחון הסוריים פתחו בגל מעצרים נרחב נגד בכירי התוכנית הכימית של אסד, במסגרתו נעצרו עד כה 18 חשודים. בין העצורים גנרלים וקצינים בכירים שפיקחו על הפרויקט, כאשר ארבעה מהם כבר נכללו בעבר ברשימות הסנקציות של ארה"ב והאיחוד האירופי. מידע שסיפקו העצורים בחקירותיהם מועבר לכוח משימה מיוחד שהקים הממשל לאיתור ונטרול של כ-100 אתרים חשודים נוספים ברחבי המדינה.

בזירה הבינלאומית, המהלך הנוכחי משרת את שאיפתו של משטר א-שרע למצב את סוריה כבת ברית של המערב ולהשתלב מחדש בקהילה הבינלאומית, תוך העברת מסר כי פירוק התשתיות נועד להבטיח שפשעים כאלו נגד העם הסורי לא יישנו במהלך מלחמת האזרחים.

מנגד, בישראל רואים בהתפתחויות אלו אירוע דרמטי ומורכב; לצד ההכרה בכך שנטרול המצבורים בפיקוח בינלאומי מצמצם את איום הזליגה המיידי, במערכת הביטחון הישראלית שורר חוסר אמון עמוק כלפי המשטר החדש וגופי הביטחון שלו. החשש המרכזי בישראל הוא שגורמים עוינים או ארגוני טרור יניחו את ידם על מאגרים שטרם נחשפו, או לחלופין, שמשטר א-שרע יבחר לשמר בחשאי חלק מהיכולות הכימיות הללו כאמצעי תקיפה עתידי.