תהיתם פעם למה טייסים לובשים סרבל? למה שאנשי צוות-האוויר בחיל-האוויר לא ילבשו מדי ב' כשאר החיילים בצה"ל? הסיבה שטייסים לובשים סרבל מקורה עשרות שנים אחורה והרחק מגבולותיה של מדינת ישראל, כאשר עם השנים חלחלה והשפיעה אף על מדי הטכנאים ועל בקרי הטיסה.

המטוסים הראשונים הומצאו בשנת 1903 על-ידי האחים רייט. מטוסים אלו עוצבו ללא חופה מעל הקוקפיט, והפגישו את הטייסים עם האקלים הטבעי בשמיים, לכן הוגבלו הטיסות לתנאי מזג-אוויר שמשי ונעים. טייסים יצירתיים במיוחד ובעלי מוטיבציה גבוהה להמריא לשחקים חשבו על פתרון, והמציאו בגד מיוחד שנלבש מעל המדים והגן עליהם מהקור.

עם הזמן התפתחו המטוסים ותאי הטייסים שקיבלו קורת גג קטנה שאנחנו מכירים בשם - חופה. עם זאת, סביבת העבודה של המטוסים, כמו במוסכים של כלים אחרים כמו מכוניות וטנקים, מלאה בגריז ושאר חומרים מלכלכים שהחיילים לא רצו להסתכן בלהכתים עמם את מדי הצבא אותו הם משרתים - על כן נשאר הסרבל מעל המדים.

הסיבה שגם היום, 116 שנים לאחר ההמראה הראשונה בעולם, לובשים לוחמי צוות-אוויר בכל רחבי העולם סרבל טיסה - היא בעיקר החומר המיוחד ממנו הוא עשוי. סרבלי הטיסה מיוצרים מחומר עמיד יחסית נגד אש ששמו "נומקס", דבר שיכול להגן על הטייס בעת התרסקות או הידלקות המטוס.

כיס רחב לתא טייס צפוף

עוד סיבה שסרבל הטיסה רלוונטי גם בשנת 2019 היא הכיסים הרבים שבו, שהגישה אליהם היא נוחה ומהירה עבור איש צוות-האוויר שיושב בתא הטייס, שאינו ידוע במיוחד בזכות מרחב התזוזה או במקומות האכסון הרבים שבו. בכיסי הסרבל תמצאו לרוב עטים, מחברות קטנות שמשמשות לטייס או הנווט בזמן הטיסה, פנקס בד"חים (בדיקות חיוניות), כפפות, משקפיים ועוד אמצעים חיוניים לטיסה.

טייס חיל האוויר עולה על ציוד (צילום: דובר צה"ל)
מגן על הטייס. עולים על סרבל | צילום: דובר צה"ל

רס"ן (במיל') איציק ברן, ששירת כראש מדור הלבשה בין השנים 1987-2000, התראיין בעבר לאתר חיל-האוויר וחשף מספר סודות מחדר ההלבשה. "תמיד היה רצון להידמות לחיל-האוויר ולטייסים, ולקבל את המעמד שנלווה לכך", הוא אומר. "בסוף שנות התשעים הגעתי לגדוד צנחנים בצפון כדי לבדוק את צרכיהם, ואלו התלוננו על מעיל הדובון שלבשו באותה תקופה: 'אנחנו רוצים מעילים כמו שמקבלים הטייסים'".

באותה תקופה היו מעילי הטייסים סמל סטטוס צה"לי, וברן החליט לעשות מעשה. הוא לקח את מעילי הדובון של הגדוד למתפרה באזור, גזר את הצווארון ואת החלק התחתון שלהם וכך נוצרה גזרה שדומה למעיל ה-א' שאנו מכירים היום.

"רצה הגורל ושבוע לאחר מכן ביקר בגדוד ברמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') שאול מופז, שאהב את המעילים והורה להביאם לשאר הלוחמים. כך התפשטה גזרתו של מעיל הטייסים בצה"ל והוא הפך למה שאנחנו לובשים היום", הסביר רס"ן (במיל') ברן.

הצנחנים לא היו היחידים שביקשו להידמות לטייסים, אלא גם צוותי הקרקע בבסיסי חיל-האוויר. גם היום סימן היכר עיקרי של הזרוע הארוכה של צה"ל הוא הסרבלים שמשרתיו לובשים. אנשי צוות הטכני בסרבלי עבודה כחולים, בקרי-טיסה בסרבלים אפורים ותומכים נוספים כמו מפעילי כטמ"ם (כלי-טיס מאויש מרחוק), פקחי העמסה ומכונאים מוטסים בסרבלים ירוקים. ואיך אפשר לשכוח את טייסי הצוות האווירובאטי של חיל-האוויר, שבאירועים חגיגיים חגים בשמי המדינה כשלגופם סרבלי-טיסה לבנים.

הכתבה פורסמה במקור באתר חיל האוויר