בלי טומהוק ובלי הגנה: הפער הביטחוני של גרמניה נחשף

עימות מתוקשר עם ארה"ב ושורה של כותרות ביטחוניות: גרמניה שוב במוקד. על פי הדיווחים האחרונים היא מוצאת את עצמה בלי מענה ברור בתחום התקיפה ארוכת הטווח, אחרי שוושינגטון הקפיאה תוכנית להצבת טילי טומהוק ו-SM-6 בשטחה.

שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס אמר מוקדם יותר כי ההחלטה האמריקאית להקפיא את פריסת הטילים, לצד כוונה למשוך כ-5,000 חיילים מגרמניה, גורמת לפער ביכולות של ארצו ומחזירה אותה לנקודת ההתחלה.

השר הגרמני דיבר על הסכם שהיה בין הממשלים הקודמים של ארה"ב וגרמניה ונועד להיות פתרון זמני עד פיתוח מערכות אירופיות בתחום. "זה היה גשר. אם זה לא קורה כפי שחשבנו, הפער נפתח מחדש. צריך לבדוק איך מפצים על זה", אמר. הוא הוסיף: "יש רעיונות, אבל אין פתרון".

התוכנית האמריקאית מ-2024 כללה הצבת כוח עם מערכת Typhon שמסוגלת לשגר טילי טומהוק ומיירטי SM-6. כעת, בעקבות שינוי כיוון בוושינגטון, גם האפשרות הזו וגם רכישה ישירה של המערכת על ידי גרמניה נראות פחות רלוונטיות.

בברלין מציגים שלושה כיוונים: שדרוג מלאי טילי Taurus ופיתוח הדור הבא Taurus Neo, רכישת מערכות זמינות בשוק, ושיתוף פעולה אירופי עם בריטניה בפרויקט ELSA לפיתוח יכולת תקיפה מעל 2,000 ק"מ. צרפת כבר אותתה שתצטרף.

פיסטוריוס אמר כי במקביל לפיתוח העצמאי, גרמניה עדיין צריכה פתרון ביניים, "בעזרת ארה"ב או בדרכים אחרות", כדי לסגור את הפער במהירות. לוחות הזמנים לא ברורים. במשרד ההגנה סירבו להתחייב אם המערכת האירופית תהיה מוכנה לפני 2030.

בממשלה ניסו להרגיע וטענו כי ברמת נאט"ו אין פגיעה ביכולת הכוללת, משום שהברית נשענת על תרומות של מדינות שונות ולא רק על גרמניה. עיקר האיומים שמהם חוששת אירופה הם מכיוון רוסיה של ולדימיר פוטין ובנוסף גם מסין ואיראן.

העימות עם טראמפ: "האמריקאים בוחנים את הפחתת הכוחות בגרמניה"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התעמת לאחרונה עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בנוגע למלחמה באיראן. טראמפ טען כי מרץ "לא יודע על מה הוא מדבר", לאחר שהמנהיג הגרמני אמר שהאיראנים משפילים את ארה"ב בשיחות לסיום המלחמה. מרץ אמר בתגובה כי היחסים עם טראמפ טובים, למרות העימות על המלחמה.

טראמפ, שגם ביקר את גרמניה ובעלות ברית נוספות בנאט"ו על כך שלא שלחו את הציים שלהן כדי לסייע בפתיחת מצר הורמוז, אמר בהמשך לכך כי הממשל שלו בוחן את הפחתת מספר הכוחות האמריקאים בגרמניה.

"ארצות הברית לומדת ובוחנת את האפשרות להפחתת הכוחות בגרמניה, כאשר החלטה תתקבל בתוך פרק זמן קצר", כתב טראמפ בפוסט שפרסם. גורם בכיר בבית הלבן אמר לרויטרס מוקדם יותר כי טראמפ דן באפשרות להוצאת חלק מהכוחות האמריקאים מאירופה.

לארה"ב היו מעט יותר מ-68 אלף אנשי צבא בשירות פעיל המוצבים קבוע בבסיסיה מעבר לים באירופה נכון לדצמבר 2025, כך עולה מנתוני מרכז נתוני כוח האדם של משרד ההגנה האמריקאי (DMDC). יותר ממחצית - כ-36,400 - מוצבים בגרמניה.

גרמניה הציגה לאחרונה יעד להפוך לכוח הצבאי החזק באירופה עד 2039. המדינה האירופית חשפה אסטרטגיה ראשונה מסוגה, תוכנית התעצמות ויעדי כוח אדם. המסמכים מוגדרים כבסיס הפעולה של הצבא הגרמני ה"בונדסוור" ל-20 השנים הקרובות.

במסגרת השינוי המדובר, במקום לשאול כמה טנקים או מטוסים צריך, השאלה היא איזה אפקט צבאי נדרש. בין התחומים בעדיפות: תקיפות מדויקות לטווח ארוך, הגנה מפני טילים היפרסוניים ויכולות כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים.

תוכנית כוח האדם בצבא גרמניה קובעת גידול מ-185 אלף חיילים כיום ל-260 אלף עד אמצע שנות ה-30, לצד הגדלת מערך המילואים מכ-60 אלף ל-200 אלף לפחות. היעד הכולל: 460 אלף חיילים כשירים ללחימה.