מצב המיירטים של ישראל אחרי 3 שנות מלחמה: "מייצרים תחושת ביטחון מוגזמת"

על רקע הדיווחים בארה"ב על מחסור חמור בטילים ליירוט טילים בליסטיים, גורם בחיל האוויר הישראלי מזהיר בשיחה עם mako מ"אתגר" במלאי החימושים וטילי היירוט. אף שהשמירה על סודיות הנתונים מובנת, חוסר השקיפות והמידע שמפיצים במערכת הביטחון ובחיל האוויר, מייצרים לטענתו תחושת ביטחון מוגזמת.

בחיל האוויר הסבירו, מבלי להיכנס לנתונים מספריים, כי בידיהם כמות גדולה של מיירטים במערך "חץ", בדגש על "חץ 3", וכן ב"קלע דוד". עם זאת, המלאי הקיים מחייב את חיל האוויר לנהל סיכונים ברמה גבוהה ולתעדף את מטרות ההגנה. במילים פשוטות: למרות אחוזי היירוט הגבוהים, חלק מהטילים עלולים לחדור את מערך ההגנה, והציבור נדרש להמשיך ולהקפיד על הנחיות פיקוד העורף.

ישראל, שהתרגלה להסתמך על מענה טכנולוגי מתקדם, מוצאת את עצמה בהתמודדות מורכבת מול קצב שחיקה גבוה של מאגרי המיירטים. "כלכלת החימושים של יולי 2026 בעייתית יותר מלפני שנה וחצי", אמר הגורם.

תכנון למערכה קצרה ומצב המיירטים

עוד נחשף כי ברקע הדברים עומדת תפיסה מבצעית שנערכה לתרחיש של "מלחמה קצרה" בלבד מול איראן. כתוצאה מכך, כבר כחודש וחצי מפרוץ הלחימה נוצר אתגר גובר במלאי התחמושת הבסיסית ובמיירטים - מה שאילץ את הדרג הצבאי להתאים את בניין הכוח תוך כדי לחימה ולתכנן מחדש מענה למערכה ארוכה ומתישה.

יצוין כי על פי דיווחים באתר "סמפור" האמריקאי, ישראל התריעה בפני וושינגטון על מחסור קריטי במיירטים כבר במרץ 2024. דיווח זה, לצד פרסומים דומים מאותה תקופה והעדויות הנוכחיות בחיל האוויר, מעלים תהיות לגבי מידת הדיוק של הצהרות ההרגעה מצד הדרג המדיני ובכירי חיל האוויר.

הביטוי המעשי ניכר במדיניות המכונה "כלכלת חימושים". המשמעות בשטח היא, כפי שפורסם, ההחלטה של חיל האוויר שלא ליירט איומים מסוימים - כפי שארע עם חלק מטילי המצרר האיראניים במהלך הלחימה - כדי לשמור את המיירטים היקרים עבור איומים המכוונים לנכסים אסטרטגיים ומטרות רגישות.

מחלוקות התקציב והשחיקה במלאים

השפעת מדיניות זו הורגשה באזורים שונים, ובהם ערד, דימונה וראשון לציון, שם התפזרו עשרות תתי-חימושים שגרמו לנזק, לנפגעים ולחרדה. בעוד מערכת "חץ 3" מיועדת ליירוט מחוץ לאטמוספרה, הבחירה להשתמש במערכת "חץ" הוותיקה וב"קלע דוד" בתוך האטמוספרה, או להימנע מיירוט בחלק מהמקרים, מעבירה חלק משמעותי מהמחיר והסיכון אל העורף.

לצד ההיבט המבצעי, קיים אתגר ניהולי ותקציבי: בזמן שמאות טילים בליסטיים שוגרו לעבר ישראל, בין משרד הביטחון למשרד האוצר התגלעו מחלוקות חריפות שעיכבו במשך חודשים הזמנות רכש קריטיות של מיירטי "חץ 3". באוצר טענו לאובדן שליטה על תקציב הביטחון, בעוד שבמערכת הביטחון האשימו את האוצר בעיכוב המענים הנדרשים.

על רקע ההכחשות הרשמיות - ובהן דחיית הדיווחים על מחסור - מחקר של מכון RUSI הבריטי מעריך כי מלאי טילי ה"חץ" של ישראל התדלדל בכ-80% ומאגרי "קלע דוד" בכ-55%. הגורם בחיל האוויר סירב להתייחס לנתונים הללו, אך אישר כי קיימים אתגרים.

הערכת מצב ואתגרי התכנון

גם אם הנתונים הללו מופרזים, כפי שטוענים בצה"ל, העובדה שקווי הייצור בתעשיות הביטחוניות בישראל פועלים כיום במתכונת חירום 24/7 וקצב ייצור ה"חץ" הוגבר משמעותית, מעידה על ההיקף שנדרש למלא.

הנתונים והעדויות הללו מחייבים בחינה מחודשת של ההצהרות הרשמיות. מערכת ההגנה האווירית היא הישג טכנולוגי כביר, אך היא אינה יכולה לכסות על פערים בתכנון אסטרטגי, בניהול תקציבי ובסדרי עדיפויות - עניין קריטי במיוחד כאשר בישראל נבחנת המשך המערכה נגד איראן.