לא היינו אמורים לשלוט כבר בצפון הרצועה? הפער וההסברים

כחודש וחצי מאז פתח צה"ל בתמרון הקרקעי ברצועת עזה, מהלך שהחל בחלקה הצפוני של הרצועה ועדיין, הלחימה שם רחוקה מסיום. צוותי הקרב המשולבים פועלים בשכונות בית ח'אנון, ג'באליה, זייתון ורימאל. גם שג'אעיה בה נפלו 9 מעשרת החללים של צה"ל אמש, מוגדרת בצפון הרצועה.

הכוחות עדיין פועלים לטהר את השטח מתשתיות הטרור של חמאס, בעיקר מנהרות ופירים. אולם ניכר שגם באזורים שצה"ל נמצא בהם, עדיין מתנהלת לחימת גרילה, כאשר חמאס מצליח לפגוע דווקא בכוחות שנמצאים במקומות עורפיים יחסית.

בצה"ל מתעקשים ששדרת הפיקוד הבכיר של חמאס בצפון הרצועה נפגעה קשה וכמעט שאינה מתפקדת. אין ספק שהם אכן ספגו מהלומות קשות. כמעט כל המפקדים חוסלו או נפצעו קשה. אולם, מבנה ההגנה שחמאס בנה לאורך השנים, הוא כזה שההגנה מבוססת על מסגרות קטנות של מחבלים, שמנהלים מלחמת גרילה. עבור אלה, בנו בהשקעה של מיליונים את תשתית המנהרות והפירים.

למרות שצה"ל השמיד מאות פירים בצפון הרצועה ועשרות ק"מ של מנהרות, לאותן מסגרות גרילה קטנות עדיין יש תשתית להשתמש בה לתקיפה. אמנם יש לחמאס בעיות פיקוד ושליטה קשות מאוד, אולם מלכתחילה הוא בנה את הגדודים שלו באופן כזה שהם יילחמו עצמאית. גם בתוך הגדודים, המסגרות נבנו ללחימה עצמאית, תוך שימוש בסביבה אזרחית ותשתית התת-קרקע.

מלבד אותה תשתית, מדובר במאות ואולי אלפי דירות שבהן הוסתרו אמצעי לחימה רבים, רובי קלצ'ניקוב, מטולי RPG, רימונים וסטים ללחימה, אליהן המחבלים של חמאס מגיעים כשהם לבושים בבגדים אזרחיים, ברגע שהם מזהים תנועת כוחות צה"ל בסמוך. אחרי שהם חוברים לנשק הם תוקפים את יחידות צה"ל ואז, אחרי שהסתירו שוב את האמל"ח שלהם, נעים לנקודה הבאה או למסתור.

גם איפה ששיטחו מסוכן

חלק גדול מהדירות בהן הוסתר נשק נהרסו בתקיפות חיל האוויר ומאש ארטילרית, מה שמסייע לכוחות. אולם גם בחלק מאותם אתרי הרס, עדיין יש אמל"ח רב שמוסתר וחמאס משתמש בזה. עוד זיהו בצבא דפוס פעולה לפיו אחרי תקיפות חיל האוויר, המחבלים עולים מהקרקע למקומות שהופצצו ופורסים בהם זירות של מטעני חבלה, אותן מפעילים תצפיתנים ותצפיתניות של חמאס, כאשר צה"ל מגיע לשם קרקעית.

זה מסביר במעט את האתגר האדיר של צה"ל ומורכבות הלחימה שם. גם איפה ש"שיטחו מהאוויר" יש עדיין מטענים. צה"ל מתקדם לעומק השטח הבנוי והשכונות המבוצרות של חמאס וגא"פ, כשבמקביל הוא צריך לאתר ולסרוק מאות פירים ותשתית מנהרות, לצד איתור ותפיסה של מאות ואלפי דירות, שכל אחת מהן היא נקודת התחמשות ולחימה של חמאס.

לכן צה"ל עדיין לא שולט באמת בצפון הרצועה, אולם נמצא בדרך להשיג את היעד הזה. ההערכות האופטימיות מדברות על כמה ימים עד שצפון הרצועה תיכבש באופן מלא, האופטימיות פחות על שבועות ארוכים ואף מעבר לזה, עד שתושג שם שליטה מלאה.

צה"ל פועל תחת האיזון שבין התקדמות ואיטיות לשמירה על הכוחות ככל שניתן. מול זה, צריך לומר, יש לחימה עזה מצד מחבלי חמאס, שבניגוד להצהרות הצבא לא מראים סימני שבירה. גם במקרה של אלה שתועדו נכנעים, הרוב אינם לוחמי חמאס ואפילו לא קשורים ישירות לארגון.

גורמים בצבא אומרים שזאת מערכה של זמן, כלומר לחץ אגרסיבי מתמיד וחסר פשרות יהיה זה שיביא בסופו של דבר לשבירה של מערך ההתנגדות בצפון הרצועה, וזה להערכתם מתקרב לאותה נקודה.