mako
פרסומת

טראמפ: "אמרתי לביבי להפסיק לקחת קרדיט על כיפת ברזל" - האם הוא צודק?

נשיא ארצות הברית טען שהקרדיט על הטכנולוגיה של מערכת היירוט פורצת הדרך מגיע לאמריקה, אך בדיקה של הדברים מגלה תמונה שונה. כל הפרטים

שי לוי
פורסם:
בנימין נתניהו, כיפת ברזל, טראמפ
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90 | משרד הביטחון | החדשות
הקישור הועתק

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אמר הערב (רביעי) בנאום בוועידה הבינלאומית בדאבוס ביחס לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "אמרתי לביבי שיפסיק לקחת קרדיט על כיפת ברזל, הקרדיט הוא שלנו", כשכוונתו לארה"ב.

במערכת היירוט, שזכתה לשם עולמי על הישגיה ביירוט מתקפות חמאס וחיזבאללה, קיים שיתוף פעולה בין המדינות, אך האם טראמפ צודק באמירתו?

מבדיקה קצרה של mako בנושא עולה שהפיתוח של המערכת עד שלב מאוחר הוא 100 אחוז ישראלי כולל ניסויים ופתרון בעיות. המימון האמריקאי מגיע כשמבינים שיש "משהו ביד" ועד אז גם המימון הוא של ישראל.

כן, ישנם כל מיני "רכיבים" אמריקאיים. גם שדרוגים של המערכת שנעשו על בסיס ניסיון מבצעי (סבבים בעזה) הם על בסיס מחקר ופיתוח ישראלי. בשלבים יותר מאוחרים כן יש מעורבות הנדסית ורכיבים אמריקאיים יחד עם ניסויים בארצות הברית. בדיקת "האותיות הקטנות" של פרויקט הדגל הביטחוני מגלה שילוב בין מוח ישראלי לכיס אמריקאי.

מקורות בישראל אף אמרו ל-mako כי בתחילת הדרך הציעו לאמריקאים להשתתף בפיתוח של כיפת ברזל, אבל הם בכלל לא האמינו שיש לזה היתכנות טכנולוגית ומבצעית ודחו את הבקשה הישראלית.

לטענת אותם המקורות, רק בשלבים מאוחרים ואחרי שאנשי המחקר, הפיתוח והמהנדסים הישראלים הוכיחו את היכולות - האמריקאים הצטרפו.

פרט מעניין נוסף שבו שיתפו היה שהאמריקאים, כך לטענתם, אף אמרו אחרי שהסיפור הפך להצלחה, שאם התהליך היה קורה בארה"ב זה היה לוקח הרבה יותר זמן והרבה יותר כסף.

הפיתוח: המוח ישראלי לחלוטין

מערכת "כיפת ברזל" נולדה בישראל בשנת 2007 כמענה לירי הרקטות מרצועת עזה ומלבנון. הפיתוח בוצע כולו על ידי חברת רפאל הישראלית, יחד עם חברת "אלתא" (התעשייה האווירית) שפיתחה את המכ"ם, וחברת mPrest שפיתחה את מערכת השליטה והבקרה.

בשנותיה הראשונות, המערכת מומנה מתקציב הביטחון הישראלי בלבד, כאשר הדרג המדיני בישראל נדרש לקבל החלטות קשות מול ביקורת פנימית וחיצונית שפקפקה ביכולת הטכנולוגית להצליח.

המימון והייצור: שותפות אסטרטגית

החל משנת 2010, לאחר שהמערכת הוכיחה את עצמה בניסויים, נכנסה ארצות הברית לתמונה כשותפה מרכזית. הצורך בפריסת עשרות סוללות ואלפי מיירטים יקרים הצריך תקציב שישראל התקשתה להעמיד לבדה.

סיוע כלכלי: ממשלי ארה"ב (מימי אובמה ועד היום) הזרימו מיליארדי דולרים להצטיידות במערכת.

ייצור על אדמת ארה"ב: כחלק מהסכמי המימון, הוחלט כי חלק משמעותי מרכיבי המערכת (כ-70 אחוז מהמיירטים), ייוצרו בארצות הברית על ידי ענקית הביטחון האמריקאית Raytheon, בשיתוף עם רפאל.

בשורה התחתונה: מי צודק?

אם מתייחסים ל"המצאה" ופיתוח טכנולוגי - הקרדיט הוא ישראלי בלבד. המערכת תוכננה ונבנתה על ידי מהנדסים ישראלים כמענה לצורך ייחודי של המדינה.

עם זאת, אם מתייחסים להפיכת המערכת למבצעית בהיקף רחב - טראמפ צודק בכך שלארה"ב יש חלק קריטי. ללא המימון והתשתיות התעשייתיות של ארה"ב, ישראל לא הייתה יכולה להחזיק מלאי מיירטים שמאפשר הגנה רציפה לאורך זמן.

כיום, טראמפ מקדם את פרויקט "כיפת הזהב" (Golden Dome) להגנה על שמי ארה"ב, פרויקט השואב השראה מהניסיון הישראלי, אך מיוצר ומפותח כולו בארה"ב עבור הצרכים שלה.