"משקמים את הקווים ומגייסים חמושים": מה שעומד מאחורי גל הסיכולים

צה"ל הודיע הבוקר (רביעי) על חיסול של מחבלים והשמדה של עוד משגר רקטות ברצועת עזה. בצפון הרצועה חוסלו ארבעה מחבלי חמאס בתקיפה מהאוויר. בנוסף הותקף פיר מנהרה שהיה חלק ממרחב שיגור ומספר משגרי רקטות. הפעילים שחוסלו היו ממערך הנ"ט, הצליפה והפיקוד הצבאי של חמאס.

כמעט שאין יום שבו דובר צה"ל והשב"כ אינם מפרסמים הודעה על חיסול ברצועת עזה. מפקדי פלוגות, מפקדי מחלקות, פעילי נוח'בה שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר, אחראי שיגורי רקטות או מפעילי מטענים. רשימת המחוסלים הולכת ומתארכת, כשהמסר לציבור הישראלי הוא: צה"ל ממשיך לפגוע בלב מנגנון הטרור של חמאס.

למרות זאת ואחרי כאלף ימים של מלחמה, בצבא מודים שקצב השיקום של חמאס כולל היכולת השלטונית, גבוה מקצב החיסולים והתקיפות. בצבא אומרים על רקע הדיווחים מהימים האחרונים, שגם תמרון קרקעי ברצועה בלי מהלך משלים של הדרג המדיני, לא ישנה את המצב - ויגרור את צה"ל למלחמת גרילה.

ייצור מאולתר וגיוס מואץ: העדויות מהשטח

גורם באוגדת עזה אמר ל-mako: "חמאס שיקם את קווי ההגנה שלו וממשיך להשתמש באזרחים כמגן אנושי". עוד אמר הקצין "הם מייצרים מטענים, פצמ"רים ורקטות. זה ייצור מאולתר. יש ברצועה גם מתחמי ייצור רציניים יותר, באזורים שלא תמרנו בהם". קצין נוסף בפיקוד דרום הוסיף: "חמאס מבין שהוא צריך להתכונן לתמרון שלנו, כי המחיר שהם יצליחו לגבות אחרי שלוש שנים של מלחמה ישפיע בעוצמה גבוהה יותר". הוא ביקש להדגיש ש"יש לנו יכולות וצה"ל מוכן בצורה טובה לכל משימה שיקבל. אבל האזרח גם מבין ויודע שבמלחמה יש הרוגים".

בחודש האחרון צה"ל והשב"כ הגבירו את קצב התקיפות והחיסולים של מחבלים ומפקדי שטח. בין היתר דווח על חיסולם של פעילי נוח'בה שהשתתפו במתקפת 7 באוקטובר, מפקדי חוליות שפעלו באזור ח'אן יונס ומרכז הרצועה ופעילים שהיו "מעורבים בקידום מתווי טרור" ובהפעלה מחודשת של חוליות שיגור.

מבחינת צה"ל, מדובר בהמשך ישיר של המאמץ לשחוק את הפיקוד הצבאי של חמאס, ולמנוע ממנו לשקם את יכולותיו. אבל שברקע רצף ההודעות על החיסולים, מסתתרת שאלה גדולה יותר: האם ההצלחות הטקטיות מתורגמות גם להישג אסטרטגי?

מלכודת התמרון החוזר: בין הדרג הצבאי למדיני

בשבועות האחרונים הצטברו עוד ועוד אינדיקציות לכך שחמאס דווקא מגביר את קצב השיקום של היכולות הצבאיות. עצם העובדה שהארגון הצליח להציב מחדש משגרים ולהכין אותם לירי, מלמדת שבמקביל ללחימה הוא ממשיך להשקיע מאמצים בשיקום מערך האש שלו, והכוונה שלו עשויה להיות לחדש את הלחימה גם בעומק ישראל ולא רק ברצועה.

גורמי ביטחון מעריכים שחמאס ממשיך לייצר מטעני חבלה מאולתרים, למחזר חומרי נפץ מתוך שרידי חימושים שלא התפוצצו, לחדש מלאי אמצעי לחימה ולשקם תשתיות צבאיות שנפגעו במהלך הלחימה. חמאס ממשיך לגייס פעילים חדשים, למנות מפקדי שטח במקום אלו שחוסלו, ולהחזיר בהדרגה את מנגנוני השליטה שלו באזורים שבהם פחת הלחץ הצבאי. ההערכה היא שרק לחמאס יש בין 20 ל-25 אלף חמושים ובגא"פ יש עוד כמה אלפים.

החיסולים כן פוגעים בחמאס: מפקד מנוסה אינו מוחלף בן לילה ואובדן של אנשי מקצוע בתחום המודיעין, ההנדסה והפיקוד מקשה על הארגון. עם זאת, חמאס מצליח להבריח כסף וסחורות לרצועה, וכך לגייס מאות פעילים חדשים, למנות מחליפים ולהחזיר לעצמו יכולות גרילה בסיסיות. השחיקה שצה"ל מייצר לא מהירה מספיק כדי למנוע את בניין הכוח מחדש.

זאת הסיבה העיקרית שבמערכת הביטחון נשמעים קולות לחידוש התמרון הקרקעי, לאזורים שבהם צה"ל לא פעל עד כה, או לא פעל במשך תקופה ממושכת. מי שמוביל את הכיוון הזה הוא אלוף פיקוד הדרום, יניב עשור, כשההיגיון פשוט: בכל מקום שבו אין לחץ צבאי רציף, חמאס מנסה להתארגן מחדש.

אבל הניסיון שנצבר במלחמה מלמד שבכל מרחב שאליו נכנס צה"ל, הוא מצליח להשמיד תשתיות, לחסל מפקדים ולאתר אמצעי לחימה. הבעיה מתחילה לאחר מכן. אחרי שכוחות צה"ל יוצאים מהשטח, חמאס חוזר לשקם יכולות ומחדש את פעילות הטרור והשלטון.

לכן גם בצה"ל מבינים שתמרון קרקעי נוסף, מוצלח ככל שיהיה מבחינה מבצעית, לא ישנה באופן מהותי את המציאות, כל עוד אין מנגנון שמונע מהארגון להשתקם לאחר סיום הפעילות - וזה כבר חונה תחת האחריות של ראש הממשלה ושר הביטחון.

צה"ל פועל בהתאם למשימות שמוטלות עליו ומציג הישגים מודיעיניים ומבצעיים מרשימים. אבל האחריות על עיצוב המציאות האסטרטגית מוטלת בראש ובראשונה על הדרג המדיני. כמעט שלוש שנים מתחילת המלחמה בטבח 7 באוקטובר, עדיין לא הוצגה תוכנית ברורה שתענה על השאלה מי ימנע מחמאס לחזור ולבסס את שלטונו ברצועה לאורך זמן.