"מסלול התנגשות": התרחיש שמציב את המבצע בלבנון בסימן שאלה

בכיר בצה"ל אומר בשיחה עם mako שנכון להבוקר: "האזור הפך לזירת התגוששות, שבה המדיניות וההגבלות של ארה"ב והאש הישראלית דוהרות למסלול התנגשות". בצה"ל אומרים שהמערכת נמצאת במוכנות גבוהה לחידוש המלחמה עם איראן אם המו"מ יקרוס, וכן להגברת התקיפות בלבנון, אבל בשלב זה, נכון למועד השיחה, לדרג הצבאי אין מידע בדבר הכיוון של המערכה בשתי החזיתות והם נמצאים בערפל.

בעוד שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצהיר ברשתות החברתיות שהסכם עם איראן "סגור ב-95%", המציאות בשטח מספרת סיפור שונה. נראה שלמרות הדיווחים מארה"ב, האיראנים מסרבים בתוקף להוציא את מאגרי האורניום משטחם, והנשיא האמריקאי שבנה את תדמיתו על "מקסימום לחץ", נראה כמי שממהר לסגור עסקה בכל מחיר לפני בחירות האמצע בנובמבר.

בצה"ל מסרבים כבר תקופה להתייחס לנושא הגרעין האיראני. כל הבכירים שפנינו אליהם אינם מסכימים לומר שבהחלטה מדינית, הטיפול בגרעין עבר באופן בלעדי לידי האמריקאים. הם מסרבים להגיב בנושא גם משום שאין להם מידע, לא על המשא ומתן, ולא על הקווים האדומים של ישראל אל מול הלחץ האמריקאי. גם הבוקר, הדבר היחיד שיודעים לומר בצה"ל הוא שכלל המערכים מוכנים לפעולה מיידית, בהגנה ובהתקפה, במידה והמו"מ יקרוס.

חזית לבנון: המגבלות האמריקאיות

בזמן שבוושינגטון מדברים על הסכם, הכוחות של אוגדה 36 בדרום לבנון פועלים במבצע באזור הבופור וגם בשאר הגזרה נערכו פשיטות מעבר ל"קו הצהוב". שר הביטחון, ישראל כ"ץ, הצהיר שלוחמינו יישארו בבופור כחלק מאזור הביטחון בלבנון. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "כיבוש הבופור הוא שינוי דרמטי, שברנו את מחסום הפחד".

בסוף השבוע בכירים בצה"ל אמרו שהמערכה בדרך לכמה "ימים עצימים" בעקבות ירי הרקטות מלבנון, אחרי שחיזבאללה העצים את התקיפות מצדו וגם הגדיל את טווח הירי. הם אמרו את זה בשבועות האחרונים גם אחרי נפילת חיילים ופגיעה באזרחים, אך בינתיים מלבד התקדמות מסוימת של הכוחות בשטח, לא הרבה השתנה.

בירושלים חוששים שהסכם אמריקאי-איראני יכפה על ישראל נסיגה מהשטחים שנכבשו בדרום לבנון ויכבול את ידיו של חיל האוויר. בעיה נוספת היא שהדרג המדיני לא מקיים שיח בהקשר הזה עם הדרג הצבאי, ובצה"ל נאלצים לבנות מספר גדול של תוכניות ותרחישים ובכך לבזבז זמן ומשאבים.

בפנטגון מדווחים על אירוח משלחות צבאיות מישראל ומלבנון לשיחות ביטחוניות, אבל הפערים עצומים. בעוד שארה"ב וישראל שואפות ללבנון "חופשיה משחקנים חמושים שאינם מדינה", חיזבאללה מוכיח עמידות ומפעיל טקטיקות חדשות של נחילי רחפנים וכטב"מים מתואמים, שמאתגרים את מערכות ההגנה של צה"ל ואת הכוחות בדרום לבנון.

הרצון בלבנון מול ה"ברקס" מטראמפ

אי-הוודאות המאפיינת את מדיניות טראמפ משחקת כאן תפקיד כפול. היא מרתיעה את איראן מצד אחד, אבל גורמת לחיזבאללה להמר על "מלחמה נצחית" שתתיש את הציבור הישראלי ותאלץ את ארה"ב ללחוץ על נתניהו לעצור, כשכל זה גם חלק מהמשא ומתן האיראני. בצה"ל מסבירים שמבחינת טהרן יש חיבור בין המצור על הורמוז, תקיפת ספינות וגם שיגורים למדינות המפרץ, לבין המלחמה בלבנון שהיא עוד נקודת לחץ על הנשיא האמריקאי.

האסטרטגיה הישראלית והמדיניות אינן ברורות. מצד אחד ישנו הרצון הישראלי "לגמור את העבודה" בלבנון ולנטרל את איום הגרעין באיראן. מנגד הנשיא האמריקאי לא מעוניין במלחמות ארוכות ושואף ל"ייצוב אזורי" מהיר, גם אם הוא שטחי. לא ברור מה טראמפ יחליט, אבל ההערכה בישראל היא שהוא רוצה לסיים את המלחמה.

הסכנה המרכזית היא ש"אומנות העסקה" של טראמפ תשאיר את ישראל עם חצי עבודה בלבנון ואיראן על סף גרעין. בשבועות הקרובים נדע האם ישראל תאלץ לסגת תחת לחץ מוושינגטון, או שתנצל את חלון ההזדמנויות כדי לקבוע עובדות בשטח, שישנו את המשוואה הקיימת.