על רקע המתיחות: הטיסה המסתורית שנחתה מעבר לגבול

המתיחות הביטחונית מול איראן ממשיכה להתגבר במהלך היממה האחרונה, כשהצבא האמריקאי ממשיך לצבור נכסים לתקיפה באיראן. מה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יחליט והאם יתקוף - זה עדיין נעלם גדול. בינתיים גם בישראל ממשיכים לשמור על כוננות גבוהה, כשהרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ביצע סבב ביקורים ביחידות שיכולות להיות מרכיב מרכזי בחזית האיראנית.

מעקב אחרי תנועות אוויריות ב-36 השעות האחרונות חושף לא פחות מ-12 טיסות תובלה מטוסי C-17 של חיל האוויר האמריקאי, שרובן נחתו בבסיס מואפק אל-סלט שבירדן. אותו בסיס שבו דווח מוקדם יותר השבוע על נחיתה של טייסת מטוסי קרב מסוג F-15E שהגיעה מבסיס בבריטניה.

הפריסות לבסיס הירדני מחזקות את ההערכה שמדובר בהיערכות מבצעית ולא רק לוגיסטית. מקורות ביטחוניים מציינים שמדובר בבסיס המשמש את ארה"ב כנקודת מפתח לפעילות במזרח התיכון, בין היתר בהקשרים של איראן, סוריה ועיראק.

עוד קודם לכן תועד מטוס אח"מים של חיל האוויר האמריקאי שהמריא מטמפה, פלורידה, מקום מושבו של פיקוד המרכז האמריקאי (סנטקום), שנחת גם הוא בירדן. על פי הערכות, על המטוס היה בכיר מאוד בפיקוד וייתכן שאף מפקד סנטקום עצמו, אם כי הדבר לא אושר רשמית.

טראמפ מחזיק את האיום באוויר - והמתח בשיאו

על רקע המהלכים הצבאיים, נשמעים גם איומים פומביים. טראמפ, שנשא דברים בכנס הכלכלי בדאבוס, חזר ואיים באופן חריף על איראן. הוא הזהיר שאם טהרן תמשיך במסלולה היא תשלם "מחיר כבד" ואף הוסיף שבמצבים מסוימים הם "ימחקו את איראן מעל פני האדמה". האמירות האלה מוסיפות למתח האזורי, אבל מלבד העובדה שהאמריקאים צוברים כוחות, לא ניתן לדעת אם ומתי תהיה תקיפה.

גם בישראל שומרים על דריכות. הרמטכ״ל, רא"ל אייל זמיר, מקיים בימים האחרונים סבב ביקורים אינטנסיבי ביחידות ובמערכים הקשורים לאיום האיראני ובהם טייסות חיל האוויר, מערך ההגנה האווירית וזרועות מבצעיות נוספות. על פי גורמים צבאיים מטרת הביקורים היא לוודא כשירות ומוכנות לתרחישים שונים.

במערכת הביטחון מדגישים כי ישראל וארה"ב שומרות על תיאום הדוק אבל נמנעים מלהתייחס רשמית לפרטים. מבדיקה מול גורמים בצה"ל עולה שיש קשר בין הצבאות אבל העברת המידע לא מלאה וישראל צופה מהצד.

בישראל גם מדגישים בימים האחרונים את המוכנות של מערך ההגנה האווירית. אבל כאן צריך להגיד שישראל וארה"ב השתמשו במיירטים רבים במהלך המלחמה, בעיקר בעת מבצע "עם כלביא".

צירוף האירועים, המשך ריכוז הכוחות האמריקאי, האיומים הפומביים והפעילות של צה״ל, מצביעים על תקופה רגישה במיוחד בזירה האזורית, שבה כל מהלך נבחן בזכוכית מגדלת אבל עם מידע אפסי, שלא מאפשר לקבוע מה יקרה. גם אם תהיה תקיפה נרחבת של האמריקאים, אין דרך לקבוע שזה ייצר את התהליך שיחדש את המחאה באיראן ויביא להפלת המשטר, עד שזה יקרה בפועל.