הרוחות במדינת ישראל סערו אתמול (ג), אחרי שהתברר כי משטרת ישראל החרימה את כלי הנשק של שני האזרחים שביצעו את הירי במחבל בבאר שבע. כפי שקרה באירועים קודמים, המשטרה דיווחה כי כלי הנשק יוחזרו אחרי שיעברו בדיקה בליסטית. "על פי הוראת החוק, כלי הנשק נלקחו כמקובל לביצוע בדיקות בליסטיות שהן חלק בלתי נפרד מחקירת האירוע", נכתב בהודעת המשטרה.

לא ברור לאיזה הוראת חוק התכוונות במשטרת ישראל. לא קיים סעיף ספציפי בו נכתב כי בכל אירוע ירי פלילי או פח"עי בתחומי מדינת ישראל תבוצע בדיקה שכזו. עו"ד קובי סודרי, מעריך כי ככל הנראה כוונת המשטרה לסמכות הכללית בחוק לתפוס כל חפץ שיש חשד שנעברה בו עבירה, סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, על בסיסה נקבע הנוהל המשטרתי.

בדיקה בליסטית היא חלק מאמצעי החקירה של המשטרה, או שב"כ, ונחשבת למדויקת ביותר. כאשר מבוצע ירי מכלי נשק כלשהו, נשארים על הקליע סימנים שהם סוג של "טביעת אצבע" ייחודית אשר נוצרת כאשר הקליע דרך הקנה של האקדח או הרובה.

הסימנים הייחודיים האלו מאפשרים לחוקרי המשטרה לקבוע בוודאות איזה קליע נורה מאיזה מכלי נשק ובכלל לקבוע באופן מוחלט מי ירה ובמה הוא פגע. כאמור, בדיקה בליסטית נחשבת למדויקת ויחד עם עדות של מומחה היא מקובלת בבתי המשפט כמעט ללא ערעור.

אמנם כל מי שצפה בסרטונים מהפיגוע בבאר שבע יודע להגיד מה קרה ומי ירה. אולם במסגרת של מערכת משפטית מסודרת זה לא מספיק, כל משפט שנכתב בתיק חקירה חייב להיות מגובה בעובדה בלתי ניתנת לערעור. גם אם מדובר בתיק חקירה אשר ילך לסגירה ולא להליך משפטי.

הבעיה בהתנהלות המשטרה

במקרה של הפיגוע האחרון, ככל הנראה נעשה שימוש בשני כלי נשק, אחד של נהג האוטובוס ושני של אזרח שעבר במקום. מבחינת המשטרה, היא נדרשת לציין בתיק החקירה איזה קליע נורה על ידי מי מהם, באיזה חלק זה פגע בגופו של המחבל ומה בדיוק הביא למותו.

כל זה לא נועד לצורך תביעה עתידית כנגד שני האזרחים שעצרו את הפיגוע הרצחני, אלא לתיק החקירה. אותו, יש לסגור אחרי פירוט עובדתי של האירוע. אגב, אותו פירוט עובדתי יסייע גם לאותם אזרחים כדי להגן על עצמם משפטית, לכל מקרה שלא יבוא.

נראה כי המשטרה צריכה הייתה להתנהל אחרת באירוע הזה. ראשית, לא היה מי שיבדוק את האקדחים בשעת ערב מאוחרת והיה צורך לחכות לפתיחת המעבדה. שנית, אותו אזרח שמנע מהמחבל להמשיך במסע ההרג, נחקר במשרדי מחלק הנוער של תחנת המשטרה בבאר שבע, שפחות מנוסים בחקירת אירועים מהסוג הזה, גם אם מדובר בגביית עדות פתוחה מאזרח ולא חקירה של ממש.

חוסר הניסיון שלהם בתחום הזה, גרם לכך שהם לא זיהו את הבעיה שהיא גם תדמיתית במידה רבה, ואכן למרות שמדובר ביום של פיגוע קשה, משטרת ישראל שוב מצאה את עצמה בכותרות - ולא מסיבות חיוביות.

מבחינת הפיגוע עצמו, יש לציין כי בשנים האחרונות התריעו בכירי שב"כ לשעבר על התחזקות ארגוני הטרור בנגב. מצד אחד שב"כ, שהוא גוף מודיעיני סיכולי, מצליח לסכל בין 400 ל-600 פיגועים בשנה. אולם, הם בעצמם מדגישים שתמיד יהיו הפיגועים שיצליחו לצאת, במיוחד שמבצע אותם מפגע בודד שכמעט בלתי אפשרי לצפות את כוונותיו (בשונה מעט מהמקרה הנוכחי שאותו ביצע אסיר לשעבר).

בשב"כ ובמשטרת ישראל מתריעים בשנים האחרונות על חוסר בתקנים בנגב, במיוחד במשטרה, שהמחסור שלהם הורגש היטב גם במהלך הפיגוע.

אמנם לעולם לא יהיה שוטר בכל פינת רחוב, אולם למשטרת באר שבע המכסה עיר של 250,000 תושבים ועוד 100,000 בלוויין, היו אתמול רק שבע ניידות סיור במשמרת ועוד שתי ניידות בילוש, אשר מטפלות במוצע של 300 אירועים ליממה. הסיכוי שמי מהם יגיע לאירוע בתוך שמונה דקות קלוש.

שינוי במצב לא ייעשה בכוח הזרוע בלבד. מג"ב כבר הקימו יחידת מסתערבים בדרום וחטיבה טקטית. אבל כלל המומחים מסבירים כי לצד תגבור הכוחות נדרש גם שינוי חקיקה ולא פחות מכך השקעה אדירה בחינוך, תשתיות, רפואה ועוד. רק פתרון מערכתי כולל יביא לשינוי במצב של הנגב וגם זה ייקח זמן, אחרי שנים ארוכות של הפקרות.