מתיחות באירופה: רוסיה וגרמניה על מסלול התנגשות; הסכם ביניהן בוטל

אחרי שגרמניה הפכה לאחת מספקיות הנשק והאימונים החשובות של אוקראינה, רוסיה הודיעה באופן רשמי על ביטול הסכם לשיתוף פעולה טכני-צבאי בן עשרות השנים בין המדינות. ראש הממשלה הרוסי מיכאיל מישוסטין הורה למשרד החוץ להודיע לברלין שההסכם משנת 1996 - שהיה קו מנחה לשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות מאז, אינו תקף עוד. ברוסיה אמרו שההסכם "איבד את הרלוונטיות" על רקע מה שתיארו כמדיניות גרמנית "עוינת בגלוי" ושאיפות צבאיות "אגרסיביות יותר ויותר".

לצד ביטול ההסכם הביטחוני בין רוסיה לגרמניה, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר שברלין "הופכת שוב למסוכנת" לאחר ששר ההגנה בוריס פיסטוריוס הצהיר כי חיילים גרמנים יהיו מוכנים להרוג חיילים רוסים "אם ההרתעה לא תעבוד ורוסיה תתקוף". מוסקבה גם דחתה את הדיווחים לפיהם רוסיה מתכננת לתקוף את נאט"ו והגדירה את הדיווחים האלה כ"שטויות".

בגרמניה לא מראים אמון גבוה מדי ברוסים ובהכחשות שלהם. בברלין כבר הכריזו על תוכניות להגדיל את תקציב הביטחון הכולל ל-153 מיליארד אירו עד שנת 2029, לעומת 86 מיליארד אירו השנה. נשיא גרמניה, פרנק-וולטר שטיינמאייר, גם קרא לדיון על חידוש גיוס החובה. רק ביום רביעי שבוע שעבר קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, אמר לפרלמנט ש"אמצעי הדיפלומטיה מוצו".

גרמניה בצעד לעבר טילים ארוכי טווח

במקביל נחתם הסכם היסטורי בין גרמניה לבריטניה. מדובר בהסכם ההגנה הדו-צדדי הראשון שלהן מאז מלחמת העולם השנייה, ובו התחייבו לתמיכה צבאית הדדית ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין מגזרי הביטחון והתעשייה של שתי המדינות. המהלך מסמן שינוי היסטורי בביטחון האירופאי.

"אמנת קנזינגטון" החדשה, שנחתמה בלונדון ביום חמישי האחרון, מחייבת את שתי בנות ברית נאט"ו לסייע צבאית זו לזו במקרה של תקיפה, ומתווה 17 יוזמות משותפות שמטרתן לחזק את עמדת ההגנה של אירופה.

בנוסף בין הפרויקטים נמצא פיתוח טיל מדויק בעל טווח של יותר מ-2,000 קילומטרים - יכולת שלטענת שני הצדדים תסופק בעשור הקרוב. קנצלר גרמניה מרץ, כינה זאת "יום מכונן" ואמר כי ההסכם מייצג עידן חדש של שיתוף פעולה ביטחוני. קודם לכן חתמה בריטניה גם על שיתופי פעולה ביטחוניים עם צרפת.

רוסיה מאשימה: "מעורבת ישירה במלחמה באוקראינה"

גרמניה היא ספקית הנשק השנייה בגודלה לאוקראינה, אחרי ארה"ב. צבא אוקראינה נלחם עם טנקי לאופרד שסופקו על ידי הגרמנים, שגם שולחים להם עשרות אלפי פגזים ומערכות לחימה נוספות, כמו גם מסייעים באימון של חיילים אוקראינים.

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, אמר ש"מעורבותה הישירה של ברלין במלחמה ברורה כעת", והזהיר כי "גרמניה מחליקה במורד אותו מדרון חלקלק שכבר הלכה בו כמה פעמים במאה האחרונה". הגרמנים מנגד לא מתרשמים מהאיומים של הרוסים, וממשיכים לתמוך באוקראינה. בעיקר בשל הראייה שלהם שרוסיה היא איום - שנבלם בשלב זה באוקראינה.