חייל ששירת כטבח ביחידה קרבית הוכר כנכה צה"ל, לאחר ערעור שהגיש בנושא לבית המשפט המחוזי.תחילת הפרשה עוד טרם גיוס החייל לצה"ל לפני למעלה מעשור, אז העבירה אמו מכתב לקצין בריאות הנפש ומפקד לשכת הגיוס, בו התריעה על חשש שבנה אינו כשיר לשירות צבאי.
"לפני הגיוס הוא סבל מחרדות, תשלחו אותו לאבחון על מנת לקבוע אם הוא כשיר לשרת בצבא ואם כן באיזה תפקיד", ביקשה האם במכתב, אך בסופו של דבר בנה גויס ליחידה מבצעית מסווגת, כשלא ניתנה לו איזושהי הכשרה קרבית.
אחד המבצעים בהם השתתפה היחידה גרם לחייל לאירוע טראומתי, מצבו הנפשי להידרדר, הוא התקשה לישון וטופל על ידי פסיכולוגית וקצינת בריאות הנפש.
לאחר שהשתחרר מצה"ל הוא אושפז במשך כמה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי ולאחר מכן פנה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בדרישה להכיר במקרה בו כנכה צה"ל, שכן מחלת הנפש פרצה בעת שירותו הצבאי.
ועדה שדנה בפנייתו קבעה כי אין קשר בין מחלת הנפש עמה הוא מתמודד לבין שירותו הצבאית ודחתה את תביעתו להכרה כנכה צה"ל. הוא לא ויתר והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי באמצעות עורך דין יפתח קיפרמן, שהציג חוות דעת מפסיכיאטר מומחה לכך שישנו קשר ישיר בין שירותו הצבאי למחלתו.
לטענתו, עצם העובדה שאמו התריעה טרם גיוסו על כך ששיבוצו בתפקיד עם לחץ, מתח וקשיים עלול לפגוע בו מבחינה נפשית ולהחמיר את מצבו, מוכיחה שהצבא ידע על מצבו אבל בכל זאת הציב אותו לשרת ביחידה מבצעית, דבר שגרם לפרוץ המחלה.
השופטים שדנו בערעור מתחו ביקורת על לשכת הגיוס שלא התייחסה לפניית האם בעניין בנה טרם הגיוס. "אילו הייתה לשכת הגיוס מטפלת בפניית ואם המערער היה מוזמן לקב"ן טרם גיוסו, היה נמנע שיבוצו לשירות ביחידה מבצעית - שירות שלא התאים לאישיותו ורגישותו", הדגישו השופטים.
הם קבעו כי האחרון יוכר כנכה צה"ל וחייבו את משרד הביטחון לשלם לו הוצאות משפט בסכום של 12 אלף שקל ועוד 3,000 שקל הוצאות על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה מטעמו.