המלכודת של טהרן: ה"יום שאחרי" הפיצוץ מול איראן

המתיחות מול איראן שוברת שיאים חדשים אחרי שטהרן דחתה את ההצעה האמריקאית לסיום המלחמה ואף הקשיחה את העמדות שלה. כל זה במקביל להמשך מתקפות כטב"מים וכישלון הניסיונות של ארה"ב לפתיחת המצור במצר הורמוז.

למרות ההישגים הצבאיים במבצע "שאגת הארי", ישראל וארה"ב נגררו למלחמת התשה דיפלומטית בזמן שטהרן ממשיכה לבצר את אחיזתה במצר ולשמור על מאגר האורניום המועשר. 34 ימים חלפו מאז נכנסה לתוקפה הפסקת האש ויש מי שרומז שהמנהיג העליון של איראן שוב נמצא על הכוונת.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דחה אמש את התגובה האיראנית האחרונה להצעת השלום האמריקאית, כשהוא מגדיר אותה ברשת"Truth" כ"בלתי קבילה לחלוטין". בעוד טראמפ מאשים את טהרן בשימוש בטקטיקות של "השהיה", המציאות הצבאית בשטח מצביעה על כך שההבנות הולכות ו"נפרמות" בצורה מסוכנת.

מערכת דרישות נוקשה ו"דמי חסות" ימיים

ההצעה האיראנית, שהועברה דרך המתווכים הפקיסטנים, חשפה קו נוקשה שאינו משאיר מקום רב לפשרה וכזה שלמעשה כלל לא השתנה מתחילת המשא ומתן. האיראנים דורשים הסרה מיידית של הסנקציות, סיום המצור הימי, פיצויים על נזקי המלחמה והכרה בריבונותם המלאה כביכול על מצר הורמוז. במקביל, איראן גם מבססת בשטח "כללי משחק" חדשים הכוללים גביית אגרה בסך שני מיליון דולר מכל ספינה העוברת במצר. דרישה המערערת את חופש השיט העולמי.

הביקורת על חולשת המצור האמריקאי התגברה לאחר כישלונו המהיר של "פרויקט חירות" שהיה ניסיונו של טראמפ לשבור את המצור הימי בכוח. המבצע בוטל לאחר 36 שעות בלבד, כשבקושי שתי ספינות עברו.

בינתיים הפיל שבחדר נשאר 440 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 60%. בזמן שבוושינגטון מנסים לקדם פתרון דיפלומטי, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר בריאיון לתוכנית "60 דקות" ששודרה הלילה שמבחינת ישראל המלחמה "לא נגמרה". הסוגיה המרכזית נותרה מאגר האורניום המועשר שנשאר באיראן.

נתניהו עומד על כך שיש להוציא את החומר מאיראן ולפרק את מתקני ההעשרה, בעוד שאיראן הודיעה על כוננות שיא של כוחותיה להגנה על המאגרים מפני מבצעי פשיטה אמריקאיים או ישראליים.

בעוד שנתניהו דוחף לפעולה פיזית, "להיכנס ולהוציא את זה", טראמפ הציג גישה מרוככת יותר, כשהוא מסתמך על חיל החלל האמריקאי שיינטר את האתרים באמצעות לוויינים ואמצעים נוספים. הנשיא האמריקאי הזהיר שאם מישהו יתקרב לאתרים, ארה"ב "תפוצץ אותם", אך נמנע בשלב זה ממתן פקודה לחיסול המאגר הקיים. זאת אף שתיעוד לוויינים כבר הראה שהאיראנים החלו לבצע פעולות לפתיחת המנהרות בהן נקבר מאגר האורניום.

הסלמה רב-זירתית בצל המשא ומתן

הפסקת האש, שהייתה אמורה להוות פלטפורמה לשיחות נראית יותר כהפוגה טקטית להתחמשות. ביומיים האחרונים דווח על תקיפות כטב"מים איראניים שיורטו מעל איחוד האמירויות וכווית, בעוד שספינת מטען הותקפה במימי קטאר. איראן אף הגדילה לעשות והציבה את הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה בלבנון כ"קו אדום" במשא ומתן שלה מול ארה"ב. בכך כרכה את גורל המפרץ במצב בחזית הצפון.

34 ימים לתוך הפסקת האש ונראה כי האסטרטגיה האמריקאית נתקלת בקיר איראני בצורת דרישות לפיצויים וסירוב לפירוק תשתיות הגרעין. טראמפ אומנם מאיים שאם לא יושג הסכם "ההפצצות יחזרו בעוצמה גבוהה בהרבה", אך כרגע נראה שטהרן היא זו שמנהלת את לוח הזמנים, תוך שהיא מנצלת את ההפוגה כדי לקבוע עובדות אסטרטגיות חדשות במצר הורמוז ובזירה הגרעינית.

הנשיא טראמפ ציין שארה"ב תקפה כ-70% מהמטרות שתכננה, מה שאומר שנותרו כ-30% מהיעדים שניתן להכות בהם כחלק ממה שהוא מכנה "נגיעות סופיות". המטרה הקריטית שטרם נוטרלה היא מאגר האורניום המועשר. הדרך היחידה להוציאו מחוץ למשוואה ללא הסכם היא מבצע צבאי, רק שמדובר בפעולה מורכבת ביחס למבצע קומנדו קלאסי. כזו שתדרוש כוחות גדולים ויכולה להימשך ימים עד שבועות, עם פוטנציאל הסתבכות קרקעי שספק אם האמריקאים יהיו מוכנים לקבל.

בנוסף נותרו אתרי העשרה ותשתיות גרעיניות שטרם פורקו, כשגם כאן חלק מהמתקנים הללו קבורים עמוק מתחת להרים במרכז איראן. בעוד שמתמקדים בגרעין, איראן חוששת מפשיטות מוסקות או מבצעי חדירה שנועדו להשתלט על נכסים אסטרטגיים והם הודיעו שצבא איראן נמצא בכוננות מלאה להגנה על אותם נכסים.

יש מי שמדבר על "עריפת ראשים נוספת" של ההנהגה האזרחית והצבאית באיראן. ספק גדול שאחרי שתי המכות שהאיראנים ספגו יש לארה"ב וישראל יכולת לבצע משהו שיתעלה על אותם מהלכים. זאת למרות העובדה שתמיד יהיו מטרות. הגישה של צה"ל היא ביצוע של פעולה צבאית הכוללת תקיפה של מטרות רבות מתוך כוונה לדחוף את טהרן לחזור למשא ומתן בתנאים הגיוניים יותר.

אבל הגישה הישראלית והאמריקאית מתעלמת מהמלחמה הא-סימטרית שאיראן מנהלת בזכות חורים באסטרטגיה של וושינגטון וירושלים. מול תקיפת אלפי המטרות, האיראנים מאיימים בהרחבת המערכה הכלכלית ועולמית על ידי פגיעה ואף סגירה של נתיבי שיט נוספים, כולל באוקיינוס על ידי פיזור מוקשים ימיים וסגירת מצר באב אל-מנדב. פעולות שלפחות כרגע לא נראה שיש לארה"ב וישראל פתרון אליהן.