איראן חשה נבגדת: עסקת מטוסי הקרב – והאכזבה מפוטין

איראן חשה נבגדת לאחר שרוסיה הציעה את מטוסי הקרב Su-57 ו-Su-35 להודו - בעוד שהיא מסרבת להעביר מטוסי Su-35 לטהרן, שסיפקה לה בעבר כטב"מים למלחמה באוקראינה. כך נכתב אתמול (ראשון) בציוץ בעמוד "דיפנס אינדקס" לו מעל 136 אלף עוקבים, ושזכה למעל 478 אלף חשיפות.

רוסיה הגישה להודו הצעה חריגה בהיקפה, מכירת מטוס הקרב החמקן סוחוי Su-57E לצד מטוסי העליונות האווירית סוחוי Su-35M. על פי פרסום של ה"דיפנס בלוג", ההצעה כוללת גם סיוע טכנולוגי מלא וייצור מקומי, ונתפסת כמהלך שנועד לשלב את הודו עמוק יותר בתעשיית הביטחון הרוסית – דווקא כשאיראן מקבלת כתף קרה ממוסקבה.

למרות ספקות בהודו לגבי יכולות החמקנות, בעיות אמינות ותחזוקה שנחשפו במטוסים רוסיים בעבר, ההצעה מבהירה שרוסיה מוכנה לשים על השולחן את המטוסים המתקדמים ביותר שלה עבור הודו, ומומחים זרים מציינים כי זה קו שלא ננקט כלפי מדינות אחרות, כולל איראן.

פוטין לא מציע עזרה צבאית – ושומר על יחסים איתנו

מאמר שפורסם לאחרונה בוול סטריט ג'ורנל התייחס גם הוא לנושא. שם נכתב כי בתחילת 2025 נפגשו פוטין ונשיא איראן וחתמו על "הסכם שותפות אסטרטגית", אולם למרבה ההפתעה מצד איראן, הסכם זה כלל לא התחייבות הגנתית הדדית. כשישראל (ובהמשך גם ארה"ב) תקפו באיראן ב-13 ביוני, מוסקבה הגבילה עצמה לתמיכה מילולית בלבד, ללא התחייבות צבאית ממשית.

יום לאחר התקיפות, פוטין קיבל את שר החוץ האיראני, גינה את התקיפות ה"בלתי מוצדקות", כהגדרתו, אך לא הציע אספקת מערכות הגנה מתקדמות או תגובה צבאית משמעותית. במקום זאת, הציע דיון על יציאה מהמשבר באמצעים דיפלומטיים.

אנליסטים בולטים ציינו כי מוסקבה גילתה אסטרטגיה "עסקית" ולא נאמנות אמיתית: הם הסבירו כי רוסיה נמצאת במלחמה באוקראינה, רוצה להימנע מסנקציות נוספות, ולשמור על קשרים גם עם ישראל וגם עם ארצות הברית. עוד ציינו כי גם כשאסד הודח בסוריה, בני בריתו הרוסים לא מיהרו לסייע או לשלוח כוחות.

"למרות הבאז הפוליטי על שותפות אסטרטגית, המציאות ב-2025 מצביעה על יחסים מתוחים, שבהם רוסיה מתפקדת כתומכת אך נמנעת ממחויבות אמיתית. איראן נשארת חשופה, בעוד רוסיה ממלאת תפקיד של צד ג' דיפלומטי, לא שחקן צבאי, בניגוד לציפיות", נכתב בין היתר בוול סטריט ג'ורנל.

"לא רואה באיראן שותפה אסטרטגית כמו הודו"

במאמר אחר, שפורסם במגזין bulgarianmilitary הדגישו כי אף על פי שאיראן סייעה רבות לרוסיה - כולל אספקת מאות כטב"מים מסוג שאהד שנעשה בהם שימוש נרחב באוקראינה - מוסקבה נקטה קו מהוסס, ולעיתים אף מסתייג, בכל הנוגע לסיוע צבאי ממשי לאיראן, בזמן שזו תחת מתקפה ישראלית.

הכותבים ציינו כי רוסיה בחרה שלא לספק לאיראן מערכות מתקדמות כמו S‑400, לא רק מחשש מעימות ישיר עם ישראל, אלא גם בשל "מאזן עדין" שהיא מבקשת לשמר מול ארה"ב והמערב.

המחלוקת לא מתמקדת רק במערכות ההגנה - אלא משקפת לדבריהם פער עמוק יותר בציפיות. באיראן יש תחושת תסכול: היא רואה עצמה כשותפה אסטרטגית של רוסיה, אך מוסקבה לא ממהרת לגבות אותה כאשר היא נתונה תחת מתקפות. מצד שני, רוסיה מנסה לשמר יחסים תקינים עם שחקנים רבים, כולל ישראל, ולכן בולמת את מכירת המערכות המתקדמות לאיראן - וגם נמנעת מגינויים חריפים.

הקרמלין נמנע מתגובה שעלולה להתפרש כתמיכה צבאית מובהקת באיראן, שככל הנראה, רוסיה רואה בטהרן כ"שותפה שימושית" אך לא שוות-ערך אסטרטגית - כמו הודו או סין