מטוס חמקן בריטי המריא לראשונה עם הטיל המתקדם בתא החימוש הפנימי
המטרה: שיגור נחילי טילים שיעקפו את מערכות ההגנה האווירית של האויב ויפגעו במדויק במטרות נעות. הבעיה - הדרך למבצעיות רצופה עיכובים קשים - והטייסים יאלצו להמתין עוד שנים ארוכות

מטוס קרב מסוג F-35B של חיל האוויר והצי המלכותי הבריטי המריא לטיסת ניסוי ראשונה מסוגה, כשבתוך תא החימוש הפנימי מותקנים ארבעה טילי "SPEAR-3". טיסת הניסוי נועדה לבחון את השילוב הפיזי של הטילים עם מטוס החמקן של בריטניה.
צוות הניסוי הרב-לאומי כלל אנשי מקצוע מהצי האמריקאי, חיל האוויר המלכותי והחברות הביטחוניות לוקהיד מרטין ו-MBDA. טיל ה-SPEAR-3 נחשב למרכיב קריטי ביכולת התקיפה העתידית של דגם מטוס ה-F-35B. לטיל מיוחסת יכולת לנווט במרחב אווירי מאוים ולפגוע במטרות נעות, בדיוק רב. כך על פי החברות ומשרד ההגנה הבריטי.
על פי אותם גורמים, אחד היתרונות המבצעיים של המערכת - היכולת לתקוף כחלק מ"נחיל". הטילים ניתנים לתכנות כך שיתקפו בצורה שיתופית ובכך "ירוו" את מערכות ההגנה של האויב ויעקפו אמצעי נגד ושיבוש. מעבר לכך, נשיאת הטילים בתוך תא החימוש הפנימי קריטית עבור מטוס החמקן, בגלל שהיא מאפשרת לו לשמור על "חתימת מכ"ם נמוכה", בזמן שהוא חודר לעומק שטח האויב. בבריטניה וארה"ב טוענים שהמטוס יוכל לשאת בסך הכל עד שמונה טילים כאלו.
יתרון מבצעי בשטח מאוים
במשרד ההגנה הבריטי רואים ב-SPEAR-3 את אמצעי הלחימה העתידי המרכזי למשימות "דיכוי" הגנה אווירית. היכולת לשגר את הטילים ממרחק רב (מה שמכונה יכולת "סטנד אוף"), מחוץ לטווח האיום של טילי הקרקע-אוויר של האויב, היא זו שתהפוך את ה-F-35B למטוס קרב רב-זרועי קטלני עוד יותר, שיהיה מסוגל לפעול בסביבות המאוימות ביותר.
עם זאת, למרות ההצלחה של הניסוי, הדרך למבצעיות של הטיל עדיין רצופת מכשולים. השילוב המלא של ה- SPEAR-3 תלוי בעדכון התוכנה של המטוס, עדכון שמכונה "Block 4". אלא שתוכנית העדכון סובלת מעיכובים וכרגע הצפי לסיום הוא לא לפני שנת 2031.

אולם מתברר כי הבעיה אינה קשורה רק בתוכנה. מטוסים מסדרות הייצור הראשונות יזדקקו לערכות שדרוג חומרה יקרות ומורכבות לפני שיוכלו בכלל לקלוט את תוכנת ה-Block 4. גם המטוסים החדשים יותר, בתקן TR-3, הכוללים את החומרה המתאימה, סובלים מבעיות יציבות תוכנה קשות שגרמו לעיכובים לאורך שנת 2025 ומשמשים כרגע בעיקר לאימונים.
פתרונות ביניים ועיכובים ממושכים
בשל העיכובים המתמשכים, משרד ההגנה הבריטי נאלץ לאשר בחודש שעבר רכישת חירום של פצצות SDB II (פצצות בקוטר קטן) כפתרון ביניים. בעוד שה-SDB II מספקות טווח גדול יותר מפצצות ה-Paveway IV הנוכחיות, הן נחשבות לנחותות משמעותית בהשוואה ליכולות המתוכננות של ה-SPEAR-3.
הניסוי הנוכחי במרילנד מוכיח שהתוכנית עדיין רלוונטית, אך עבור הטייסים בטייסות המבצעיות, היום שבו יוכלו להפעיל את "נחילי הטילים" של SPEAR-3 בשדה הקרב עדיין נראה רחוק.
