צור גולדין: "10 חודשים לפני המלחמה אמרנו לחליוה: 'יהיו עוד הרבה הדר'"

אחרי 11 שנים של מאבק, אותן התחיל צור כקצין צעיר, הוא מסיים אותן כמנהיג בפוטנציה. הוא התיישב לשיחה פוקחת עיניים על הקשיים, הדלתות שנטרקו, חוסר ההבנה מדוע הם נאבקים להחזיר את הדר לקבורה, וגם על האזהרות שהשמיעו ממש ערב 7 באוקטובר. "אני מקווה שהסליחה אלינו תהפוך לתקווה גדולה", אמר בריאיון בלעדי לחדשות סוף השבוע.

"11 שנה שלא הרשינו לעצמנו להעלות חיוך. היינו צריכים להיאבק, גם כשזה לא היה פופולרי, ולהילחם ברוחות ולהזיז הרים. זו קצת תחושה של יציאה מקרב, הקלה גדולה מאוד", שיתף בתחושות.

זה באמת מרגיש כמו 4,118 ימים ועוד יום אחד של הלוויה?
"אני חושב שכן, רק שהיום של הלוויה, אני לא יודע אם אפשר להגיד את זה, אבל הוא היה יום משמח ויום של תקווה. דפק לי הלב, מאוד התרגשתי".

הוא סיפר כי למרות השנים שעברו, והידיעה לפיה אחיו הוא חלל, במהלך הלוויה הוא עדיין קיווה שאחיו יקום ויגיד "הכול בסדר". "עד הרגע האחרון, זה חלק מהעניין", אמר צור, והוסיף כי "תמיד יש את האחיזה הזאת בהדר שהיה בן אדם חי, שפשוט לא רוצים להיפרד ממנו".

"החזרה שלו הפתיעה אותי"

צור גם הודה כי חזרת אחיו החלל הפתיעה אפילו אותו: "כמו שהופתענו מעומק הכאב לאורך השנים, החזרה שלו הפתיעה אותי פי כמה. היו רגעים שכבר לא האמנתי. לאורך הדרך היו פה אנשים טובים, שלא ויתרו גם כשזה לא היה פופולרי - ואליהם הצטרפו כולם ב-7 באוקטובר, היו תקופות שבאמת ידעתי שרק דבר כזה יכול להביא אותו".

על הרגעים שהדר נחטף, סיפר צור, שבאותו זמן לחם גם הוא בעזה, כי הפריד ביניהם מרחק של 700 מטרים בלבד: "שלפו אותי מהמרחב שבו הדר נחטף. אני הייתי אז סמ"פ וכשחזרתי הביתה, מצאתי את עצמי כבר במערכה על הדר".

"לא העלינו על דעתנו שצה"ל יפקיר לוחם שלו"

צור הוביל את מאבק המשפחה, ותחילה נקט בגישה ממלכתית כלפי הממשלה וראש הממשלה נתניהו. "אני מסתכל ואני שואל 'מה חשבתי לעצמי?', אני מאוד גאה בתמימות הזאת, אבל התמימות הזאת התנפצה מהר מאוד, לא ידענו איפה אנחנו חיים. ההתפכחות לקחה לנו זמן", הודה.

צור סיפר: "התמימות הלכה ונשברה, זה הרבה יותר קשה מלאבד אח, כי זה סוג של היסודות שעליהם אתה גדל, זה היסודות שכולנו גדלים עליהם, ומשהו שם באמון נשבר. לא העלינו על דעתנו שצה"ל יפקיר לוחם שלו".

אתה דופק על דלתות של שרים, או האנשים הביצועיים, הם מסתכלים עליך בעיניים חלולות

צור גולדין

מה זה אומר מאבק של 11 שנה, כלומר של 4,118 יום?
"זה שעות של בדידות, זה שעות של חוסר שקט, בלי צוות אסטרטגי, תקשורת, צוות דיפלומטי, הכול היינו צריכים לבנות את זה בידיים שלנו. זאת התחושה, שאתה דקה-דקה מחכה ונלחם, כי אם אתה לא תילחם, לא יהיה מישהו אחר שיעשה את זה".

במהלך הריאיון, פירט על הבדידות שהרגיש: "אתה דופק על דלתות של שרים, או האנשים הביצועיים, הם מסתכלים עליך בעיניים חלולות כאלה, לא נעים להם להגיד לך שאתה לא נמצא בסדרי העדיפויות שלהם בשום מקום, ואתה גם יודע את זה, אבל הם אומרים לך כל מיני גיבובי דברים, ואתה יוצא מחדר כשאתה יודע שאתה לא מעניין אף אחד".

אבל בתוך 11 השנים, היו רגעים שאמרת "די"?
"לא, ואני אגיד לך למה, כי אח לאח שלו זה לא אנושי. אתה לא יכול לעצור ולהיכנע. וזה הדבר הכי אנושי, הכי קיומי, לא לוותר".

"התחילו גם להלביש אותנו לפוליטיקה"

המאבק על החזרתו של הדר ארך 11 שנה וגרר איתו גם מאבקים פוליטיים. "התחילו גם להלביש אותנו לפוליטיקה", סיפר צור והוסיף: "כל אחד עשה בנו שימוש ציני פוליטי אחר, השוליים מהימין הפכו אותנו לסוכנים לשחרור מחבלים. בשוליים של השמאל הפכו אותנו לאנשים שיביאו את המלחמה הבאה וימררו את תושבי עזה. החטופים הפכו למושג בזוי, המשפחות של החטופים הפכו למושג שאפשר לעשות בו ניצול ציני זול. זכינו לכותרות של 'תיזהרו מהגולדינים'".

כל אחד עשה בנו שימוש ציני פוליטי אחר

צור גולדין

הרגשת את זה שבורחים ממך?
"ברור, הרגשנו את זה. עייפנו אנשים".

צור התייחס גם להתבטאות של אימו לאה, שבתקופת הקורונה קראה להפעלת לחץ על חמאס דרך הבאת חיסונים לעזה, זאת כדי להשיב את הדר. "הייתה הזדמנות לעשות צעד ראשון שנלחם על חטופים, וזה לא קרה, וכאלה היו מאות רבות", אמר צור.

אבל אנשים שהיו ממונים על המשא ומתן, מה הם עשו?
"הם עבדו בלי מנדט, עבדו בלי דלק. ליאור לוטן עזב את התפקיד ב-2016, והוא אמר, 'לא נותנים לי לחם לעבוד איתו'. זו לא שאלה של יכולת, זו שאלה של רצון. הרצון לא היה שם".

זאת אומרת לא רצו להחזיר את הדר גולדין? יכלו ולא רצו?
"כן. אם אנחנו לא נודה בזה, לא נתקן את זה, וזו האחריות שלנו גם לדורות הבאים, ול-7 באוקטובר הבא שנקווה שהוא לא יהיה, וכלפי כל האנשים שהקריבו במלחמה הזאת".

לדבריו, כל זה נבע מקונספציה שגויה, שאותה הוא מכנה "מחדל עמוק". לטענתו, זה "נובע מטראומת שליט שיצרה אובדן עשתונות, שנטש את כל החזיתות, והוא הלך והתכרסם בכל המסדרונות משדרת הפיקוד למעלה עד למטה, אצל כל סוכנויות המודיעין, ביטחון ומדיני - התמכרות לשקט, אובדן אמון ביכולת שלנו עצמנו, תשישות מתשלומי מחירים".

טראומת שליט יצרה אובדן עשתונות

צור גולדין

בדצמבר 2022, פחות מעשרה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, חמאס קיים עצרת במרכז עזה לציון 35 שנה להקמתו. במהלך האירוע, נראה יחיא סינוואר עומד על הבמה מול המון נלהב, ולידו העוזר שלו מחזיק בנשק של הדר גולדין, והוא מאיים על לאה גולדין, ואומר, 'יהיו אלף לאה גולדין כאלה'".

צור סיפר כי בעקבות אותו אירוע, הם יצרו קשר עם ראש אמ"ן דאז אהרון חליוה והזהירו מהעתיד לקרות. "אמרנו 'איך אתם מרשים שדבר כזה יקרה? הנה סימן שחמאס מחזיק בהדר ויהיו עוד הרבה הדר גולדין'. ישבו ואמרו, 'חמאס בכלל לא מעוניין בזה, יש פה טרור פסיכולוגי, אל תתרגשו. תסמכו עלינו'".

חודש לאחר מכן, נפטרה סבתו של צור, ולדבריו, במהלך השבעה הגיעו בכירים בצבא לבית המשפחה. "אחד מהם אמר לאימא שלי, 'יש דברים שהם כמו מחלת הסרטן, יש דברים שאין להם תרופה", שיתף צור בכאב. "לשם הגענו בנושא החטופים ב-7 באוקטובר", הוסיף.

"פתאום ראינו איך כל החברה הישראלית מתעוררת"

הוא הבהיר כי הרגיש שרק אירוע דרמטי, כמו מה שקרה ב-7 באוקטובר, יוכל להביא להחזרת הדר לישראל: "פתאום ראינו איך כל החברה הישראלית מתעוררת". על הרגע שבו הגיעה הידיעה כי מסתמן שהדר גולדין יחזור לישראל, סיפר צור כי היה באותו זמן בארצות הברית: "אנחנו אחרי 11 שנה שבה חטפנו עוד ועוד ועוד אכזבות, ההיגיון אמר 'בוא נחכה שתהיה ודאות ואז ניסע'". אשתו יערה אמרה כי הוא יתחרט על כך, וזה שכנע אותו לטוס לישראל. "נחתי בארץ כשהדר נחת בארץ, ארבע שעות לפני שזיהו וברגע שהוא חצה לשטח ישראל", סיפר.

למרות השמחה מחזרת אחיו, אמר צור כי המאבק עדיין ממשיך: "הדר אולי הוחזר, אבל הניצחון שלנו יקרה רק אם יגיע החטוף האחרון, עליו אנחנו נמדדים. אני מתחנן לכל מי ששומע אותי, לא לדעוך ולא לעצור שום מאמץ, עד שהחטוף האחרון פה".