יפציץ, גם בשטח הארץ: ההנחיה הדרמטית לחיל האוויר בעקבות התחקירים

יותר משנתיים לתוך המלחמה, חיל האוויר חושף את פירות התחקירים המבצעיים המעמיקים והתוצאה - שינוי ארגוני ומבצעי רחב היקף, שנועד להפוך את החיל לשותף מלא ובלתי נפרד מהגנת הגבולות והתמרון הקרקעי. "מטוסי קרב שתפסו כוננות הגנה רק עם טילי אווי-אוויר, תופסים היום כוננות גם עם פצצות", אמר בכיר בחיל האוויר. "בתרחישי קיצון וניהול סיכונים, מטוס קרב יוכל להטיל חימוש בתוך יישוב שלנו".

לפני כשבועיים, התקיים כנס גדול שהכותרת שלו "אוויר הגנת הגבולות" למפקדים וקציני חיל האוויר וזרוע היבשה, במטרה להציג את הלקחים והתפיסות. בנוסף כדי לייצר היכרות עם השינוי והתהליכים החדשים, במטרה לייצר שפה משותפת, שיתוף פעולה רב זרועי כתנאי לחיזוק המענה בתרחישי קיצון בהגנת הגבולות.

אחרי עבודת מטה רחבה ובחינה מעמיקה שנעשתה בחיל האוויר לנוכח לקחי 7 באוקטובר, אישר מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, את שינוי ייעוד הזרוע לאחר שנים רבות והוספת "הגנת גבולות" כביטוי בעל משמעות אופרטיבית, להרחבת והעמקת משימות חיל האוויר.

זה אומר שבמקרה של מתקפת פתע על גבולות ישראל בדגש על יישובים והכרזת הפקודה "רעם" יהיו רבה יותר כלי טיס. לצורך זה כבר היום חיל האוויר הגדיל ב-250 אחוז את סדר כוחות (סד"כ) הכוננות ביחס ל-7 באוקטובר. מעבר לזה "טייס קרב ממריא ויודע שתוך מספר דקות הוא מטיל חימוש בשטח ישראל, גם אם אף אחד לא מדבר איתו". משהו שלא היה קיים כלל.

במסגרת המענה המהיר לאירועים מתפרצים בגבולות המדינה, כוננות חימושי הקרב עלתה בכ-275% וכוננות המסק"רים (מסוקי קרב) הוכפלה גם היא פי שתיים. כוננות החימושים הכוללת עלתה ביותר מ-200% וכוננות מסוקי ההתערבות (מסע"רים) עלתה ביותר מ-400%. אחרי שבוטלה ההחלטה לסגור טייסת מסוקי קרב, חיל האוויר מתכנן לפרוס את אחת משתי הטייסות צפונית למיקומה כיום ובנוסף, מתוכנן רכש של מסוקי אפאצ'י מדגם E המתקדם יותר שיחליף את דגם A שהגיע לכאן בשנות ה-90.

במהלך המלחמה קם תא חדש בשם "עוז", שפועל לאורך כל היממה וייעודו לתת מעטפת אווירית מהירה לכלל הכוחות הנלחמים בגזרות השונות. ציר העברת מידע בזמן אירוע מתפרץ עבר שינוי וכיום קיימים חמישה צירים ליצירת קשר והעברת מידע, עד לשימוש בתקשורת אזרחית לקישור בין הכוחות המתפעלים את האירוע, באוויר וביבשה.

שינוי משמעותי נרשם בכלל המערכים ובהם למשל מערך מסוקי הסער. אם תרד הפקודה "רעם" שמשמעותה מתקפת פתע על יישוב ישראלי, טייסים ידעו שהם עוזבים את כל המשימות שלהם ורצים לגבול. במקרה של מערך מסוקי הסער, המשמעות היא שבאירוע מתפרץ מתעדפים הטסת כוחות על פני פינוי רפואי וגם כאן, מספר המסוקים שבכוננות גדל פי שלושה ויותר.

במערך הקרב, המטוסים שבעבר היו בכוננות רק עם טילי אוויר-אוויר כחלק ממשימת הגנת שמי המדינה מפני כטב"מים, טילי שיוט או מטוסי אויב, כיום בכוננות גם עם פצצות וכחלק מהשינוי, יש להם מטרות מוגדרות בתוך שטחי המדינה. מטרות שנקבעו על בסיס תחקירים וניתוח שטח, כשגם מרחב הסמכויות והעצמאות של הטייס והנווט גדלו באופן משמעותי ולמעשה חסר תקדים.

טייס יוכל להטיל בשטח המדינה פצצה לשיבוש מתקפת אויב או להשמדה, גם אם אין מי שיכווין אותו. כדי שזה יקרה נעשה שינוי דרמטי בפקודות, באימונים והכשרת צוותי האוויר. "זה אירוע מורכב לביצוע", כפי שאמר גורם צבאי בכיר.

להק "השתתפות וגבולות": הגשר שבין הטייס למג"ד

השינוי המשמעותי ביותר במבנה המטה המבצעי הוא הקמתו של להק השתתפות וגבולות. מדובר בגוף שנועד לתת מענה לביקורת שנשמעה על "ניתוק" מסוים בין חיל האוויר לכוחות היבשה במתקפת 7 באוקטובר, ביקורת שיש לציין שלא הייתה הוגנת בלא מעט מהפרסומים וגם לא מוצדקת, כשהיא מתעלמת מכשלי מערך היבשה ואגף מבצעים. הלהק הוקם גם כחלק מלקחי המלחמה, במטרה לשפר את שיתוף הפעולה והסיוע האווירי לכוחות היבשה.

הלהק החדש אינו רק יחידה ארגונית, אלא תפיסת עולם. תפקידו לרכז את כלל הפעילות האווירית התומכת בתמרון הקרקעי ובהגנת הגבולות. זה הממשק מול הפיקודים האוגדות המרחביות והחטיבות. גוף שמוודא שהסיוע האווירי הוא לא רק "בונוס" לכוח היבשה, אלא חלק אינטגרלי מהתוכנית המבצעית. "הגבול הוא כבר לא רק קו על המפה עבורנו" מסביר קצין בכיר בחיל, "הוא מרכז הכובד של הפעילות המבצעית היומיומית".

אחד הלקחים הכואבים מהמלחמה היה הצורך בזמינות מיידית של כוח אש וחוזי (תצפית) מעל אזורי העימות. כחלק מהפקת הלקחים, הוחלט על הגדלה משמעותית של סד"כ הכוננות. משמעות הדבר היא פריסה רחבה יותר של כלי טיס מאוישים ולא מאוישים שנמצאים באוויר או בכוננות מיידית 24/7.

המטרה היא לקצר את הזמן שעובר מרגע זיהוי חדירה או אירוע בגדר ועד לרגע שבו טיל או פצצה פוגעים במטרה. בחיל האוויר מדברים במושגים של דקות. כדי שזה יקרה, חיל האוויר משקיע משאבים אדירים בשימור רמת דריכות גבוהה זו, תוך הבנה שהרתעה נבנית על היכולת להגיב במהירות. אבל חשוב לציין שיש לזה משמעות אדירה מבחינה תקציבית.

ההגדרה המסורתית של תפקידי חיל האוויר עברה עדכון דרמטי כדי לעמוד במשימה ולא לראות מחדל כמו זה שהיה ב-7 באוקטובר. לצד המשימות הקלאסיות של "הגנת שמי המדינה", השגת עליונות אווירית בכל מרחב הלחימה של צה"ל ומשימות נוספות, נוספה משימת ליבה חדשה וברורה: הגנת הגבולות.

זהו שינוי תודעתי עבור הטייסים, הנווטים והמפעילים. חיל האוויר רואה את עצמו כיום כחלק ממערך ההגנה הרב-שכבתי של גבולות המדינה, בדיוק כמו הטנק או התצפיתנית. השילוב של אמצעי חוזי מתקדמים, בינה מלאכותית שמזהה תנועות חשודות וכוח אש זמין, מאפשר לחיל להפוך את הגבול ל"שטח הריגה" עבור כל מי שמנסה לחצות אותו.

הדבר דרש שינוי תפיסתי וצריך לומר שגם מבחינת תחום ניהול הסיכונים. החוקים שהיו נכונים עד 6 באוקטובר נקבעו אחרי הרג של חיילים רבים בתאונות אימונים ותאונות מבצעיות עם חיל האוויר. כעת ישנו שינוי של אותם חוקים אבל עם סיוע טכנולוגי ומבצעי, שנועד להפחית ככל האפשר פגיעה בכוחותינו ובאזרחים ישראלים.

כבר היום המצב הוא שתוך מספר דקות כלל האירועים שבאים לפתחו של חיל האוויר מטופלים, עם אפס אירועים שאין להם מענה. מדובר בזמני שיא ביחס לחילות אוויר מערביים. כדי שכל מה שכתבנו עד עכשיו יקרה, נפתחו תאי שליטה חדשים שמאוישים 24/7 על ידי מגוון בעלי תפקידים, והוקמו צוותי קרב אוויריים. ברגע שיש אירוע חריג צוות כזה, שכולל כטב"ם, מסק"ר ומסע"ר (מסוק סער, מגיע לזירה גם אם לא הזניקו אותו. "תא שליטה מנצח מלחמה, טייס מנצח קרב", אמרו בחיל האוויר.

המלחמה הוכיחה שהמפתח לניצחון טמון בחיבור בין הזרועות. חיל האוויר, שבמשך שנים נאמר בציניות שהוא "צבא ידידותי בתוך צה"ל", פועל להידוק הקשר עם אמ"ן, חיל הים וכמובן זרוע היבשה - גם בהקשר של הגנת גבולות. החידוש אינו רק בטכנולוגיה, אלא גם בשפה המבצעית.

כיום קציני חיל האוויר משובצים בתפקידי קישור עמוקים בתוך החטיבות הלוחמות, ומפקדי כוחות הקרקע מעורבים בתכנון המשימות האוויריות. "הטמעת שיתוף הפעולה היא לא רק העברת נתונים במחשב", אומרים בחיל, "זה להבין מה המג"ד רואה בשטח ואיך המטוס יכול לעזור לו לכבוש את היעד, במינימום נפגעים".

המטעה מורכבת: האתגר שמעבר לטכנולוגיה

למרות הצורך הברור, ההטמעה שלו בפועל היא אירוע מורכב מאוד. מדובר בשינוי של תרבות ארגונית ארוכת שנים. הגדלת הסד"כ והכוננות דורשות מהצוותים הטכניים ומצוותי האוויר מאמצים אדירים, שיכולים להגדיל את רמת השחיקה. המעבר למצב של כמעט "מלחמה מתמדת", מחייב ניהול כוח אדם קפדני - כדי למנוע קריסה.

חיל האוויר שנתיים אחרי המלחמה הוא חיל חבול ממחדל ענק אבל מחובר יותר וקטלני יותר בגבולות המדינה. הקמת להק השתתפות וגבולות היא הצהרת כוונות ברורה: החיל מחויב להגנה הישירה על אזרחי ישראל, לא רק במרחקים אלא כאן בבית.

למרות הצהרת הכוונות והדיווח על מה שכבר השתנה, לא מעט מזה אין באפשרותנו לפרסם, המורכבות בשינוי מבני כזה תוך כדי לחימה היא עצומה. אם יש לקח אחד שחיל האוויר לקח איתו מהתחקירים, הוא שבעולם שאחרי 7 באוקטובר, העליונות האווירית נמדדת ביכולת של המטוס לסייע ללוחם על הגדר, בדיוק ברגע האמת.