הטבעת סביב איראן מתהדקת: הכוחות האדירים שעזבו את נמל הבית

איראן עוד על הפרק: אחרי שבסוף השבוע היה נראה כאילו הלחץ סביב טהרן מתחיל לדעוך, בין השאר לאור הצהרות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי טבח האזרחים וההוצאות להורג באיראן פסקו, האיומים משני הצדדים מתגברים שוב. גורמים רשמיים בטהרן הבהירו כי לא תהיה הפסקה של ההוצאות להורג, והמנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, אף תקף בחריפות את טראמפ.

הבוקר (ראשון) נראה שפריסת הכוחות האמריקאים, שלמעשה מעולם לא נעצרה, ממשיכה להתעצם. ההערכה הרווחת היא שמבצע אמריקאי נגד איראן שוב הפך לעניין של "מתי" ולא "אם". גורם רשמי באיראן אישר לסוכנות רויטרס שגם ההרג נמשך - ולפחות 5,000 בני אדם נהרגו עד כה במחאות.

ביממות האחרונות דווח בתקשורת העולמית כי מספר ממשלות ערביות, בהן סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות, הצליחו לדחוף לכיוון רגיעה זמנית בין וושינגטון לטהרן. עוד דווח שגם ישראל ביקשה לדחות את התקיפה האמריקאית, בעיקר משיקולי מוכנות - אך יש לקחת מידע זה בערבון מוגבל.

בנוסף, האמריקאים, כולל הנשיא טראמפ, הצהירו רשמית מול המצלמות שההוצאות להורג נעצרו. המהלך שלל לכאורה את העילה המיידית לפעולה אמריקאית ויצר תחושה של "דחיית התפרצות" מסוימת, לפחות במישור התקשורתי.

אלא שמאז אמש, ניכרת חזרה לשיח לוחמני בשני הצדדים, ונמשכים הדיווחים על הכנות אמריקאיות לתקיפה. ח'אמנאי תקף בחריפות את טראמפ וכינה אותו "פושע", בטענה שהנשיא האמריקאי אחראי למחאות ולמותם של אלפי מפגינים. ח'אמנאי הוסיף שטראמפ עודד את ההפגנות ו"תמך בהן צבאית". טראמפ מצדו אמר ש"הגיע הזמן לחפש הנהגה חדשה באיראן" ותקף בחזרה את המנהיג האיראני.

נושאת המטוסים שבדרך וזו שעזבה את הנמל

גם הבוקר, נושאת המטוסים האמריקאית "אברהם לינקולן" ממשיכה לעשות את דרכה למזרח התיכון יחד עם קבוצת הקרב שלה, והיא צפויה להגיע לטווח פעולה בימים הקרובים. עוד דווח כי ייתכן שנושאת מטוסים נוספת, ה"ג'ורג' בוש", עושה גם היא את דרכה לאזור. היא עזבה את נמל הבית שלה ב-16 בינואר, אולם בשלב זה לא מדובר במידע מאומת והפנטגון סירב להשיב לשאלות הכתבים בנושא.

מקורות נוספים מדווחים על נוכחות מוגברת של מטוסי קרב ואמצעים תומכי לחימה, כולל מטוסי תובלה ותדלוק, ואפשרות להגעת טייסות קרב לבסיסים שבאחריות פיקוד המרכז האמריקאי (סנטקום). המהלך הזה לא נעצר ביממות האחרונות, גם כשנראה היה שהנשיא מנסה "לרדת מהעץ". הפנטגון ממשיך בתהליך של "ריכוז כוח", המייצר לנשיא מגוון אפשרויות תקיפה אם תינתן הפקודה.

כלי תקשורת באירופה דיווחו על תנועות של מטוסי קרב אמריקאיים, כולל דגמי F-15 ו-F-35, מטוסי תדלוק ויכולות התקפיות אחרות ממרכז ודרום אירופה לכיוון המזרח התיכון. מעניין לציין כי דווח גם על מטוסי קרב, כטב"מים ומטוסי תדלוק בריטיים, צרפתיים וגרמניים שיצאו למפרץ, אולם לא ברור אם המהלך קשור ישירות למתיחות מול איראן.

עוד דווח על מטוסי תדלוק שטסו ל"מיקומים לא ידועים". ההערכה היא שמדובר בפריסת מערך עבור המפציצים שיגיעו ישירות מארה"ב לבסיסים מרוחקים, ויזדקקו לתדלוק במהלך הגיחות הארוכות, אם תצא התקיפה אל הפועל.

חשוב לציין כי כוח ההפצצה העיקרי - המפציצים האסטרטגיים כמו B-2, B-1B ו-B-52 - ימריאו בכל מקרה מבסיסים בארה"ב או מבסיסים מרוחקים מאוד. כרגע אין מידע גלוי על רמת המוכנות שלהם, אך ההנחה היא שהם נמצאים בכוננות מיידית.

הגבלת מידע, מניפולציות וניהול הסיכונים

למרות האיומים וההיערכות הצבאית, קשה לקבוע מה יקרה בסופו של דבר. המידע שמגיע לתקשורת חסר, מלא באי-ודאות ובמניפולציות של כל הצדדים. חלק מהדיווחים מצביעים על תגבור מערך ההגנה האווירית של איראן, ובמקביל ארה"ב נעה בין פריסת כוח מאסיבית לבין נסיגה מחושבת של חלק מהיחידות.

הערכות רוב המומחים הן שגם אם המתקפה תצא לפועל, היא תהיה ממוקדת ומוגבלת, לפחות בשלב הראשון. האמריקאים שואפים בעיקר לעודד את המחאה ולהפיל את השלטון, כשהתקיפה אמורה לשמש כמהלך מסייע. מדובר בעיקר בפגיעה בתשתיות צבאיות ובתקיפה אסטרטגית נגד משמרות המהפכה, הבסיג', המשטרה האיראנית ואולי אף נגד בכירי ההנהגה.

נראה שחלק מהדחייה נובע מכך שארה"ב בוחנת בתשומת לב יתרה את הסיכונים, כולל תגובת האיראנים והאפשרות לשיגור טילים לעבר מדינות המפרץ וישראל. בחינה נוספת נוגעת לחשש מהתרחבות המהלך מעבר למבצע אווירי נקודתי ומהיר, כפי שהנשיא טראמפ שואף.

גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי עצם צבירת הכוח, השהיית התקיפה ושימור המתיחות לאורך זמן, הם חלק מלוחמה פסיכולוגית שנועדה ללחוץ על טהרן ולתדלק את המחאה הפנימית, מתוך הבנה שמהלך להפלת משטר דורש אורך נשימה - במיוחד כשמצבה הכלכלי של איראן ממשיך להידרדר.